"רַבִּי!" פָּנָה הֶחָסִיד לְרַבּוֹ "הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ" בִּשְׁאֵלָה: "אֶת זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה עָלֵינוּ לֹא לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים מְסֻיָּמִים, אֲנִי מֵבִין - שֶׁהֲרֵי הָאָדָם יָכֹל לִשְׁלֹט בְּמַעֲשָׂיו. גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא מְצַוֶּה עָלֵינוּ לֹא לְדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, אֲנִי מֵבִין - שֶׁהֲרֵי גַּם בְּדִבּוּרוֹ שׁוֹלֵט הָאָדָם, אַךְ אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁה' מְצַוֶּה עָלֵינוּ לֹא לַחְשֹׁב מַחְשָׁבוֹת לֹא רְאוּיוֹת? וְכִי הָאָדָם שׁוֹלֵט בְּמַחְשְׁבוֹתָיו?! וַהֲרֵי הֵן בָּאוֹת מֵעַצְמָן!"

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה, שָׁלַח הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ אֶת הֶחָסִיד לָעִיר זִ'יטוֹמִיר. "שָׁם" אָמַר לוֹ "חַפֵּשׂ אֶת תַּלְמִידִי ר' זְאֵב וְהוּא יַעֲנֶה לְךָ עַל שְׁאֵלָתְךָ".

הָיָה זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹרֶף כָּבֵד, וְהַנְּסִיעָה לְזִ'יטוֹמִיר הָיְתָה כְּרוּכָה בִּקְשָׁיִים וּבְמַאֲמָץ רַב, אַךְ הֶחָסִיד נֶאֱמָן לְצִוּוּי רַבּוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ.

לְאַחַר שְׁבוּעַיִם שֶׁל מַסָּע מְפָרֵךְ הִגִּיעַ הֶחָסִיד סוֹף כָּל סוֹף אֶל הָעִיר. הַשָּׁעָה הָיְתָה כְּבָר לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאַנְשֵׁי הָעִיר נָמוּ אֶת שְׁנָתָם. רַק מֵחַלּוֹן אֶחָד בָּקַע אוֹר - הָיָה זֶה חַלּוֹן בֵּיתוֹ שֶׁל ר' זְאֵב.

 הֶחָסִיד, צָעַד בְּשִׂמְחָה לְכִוּוּן הַבַּיִת הַמּוּאָר. מִבַּעַד לַחַלּוֹן הוּא הִבְחִין בִּדְמוֹתוֹ שֶׁל ר' זְאֵב הָרוֹכֶנֶת עַל סֵפֶר לִמּוּד וּבְדִמְיוֹנוֹ כְּבָר עָלְתָה הַמִּטָּה הַחַמָּה שֶׁהוּא עָתִיד לְקַבֵּל בְּעוֹד מִסְפַּר רְגָעִים כַּאֲשֶׁר יִפְתַּח לוֹ ר' זְאֵב אֶת הַדֶּלֶת וְיַכְנִיסוֹ פְּנִימָה.

שִׂמְחָתוֹ הָיְתָה מֻקְדֶּמֶת מִדַּי, שֶׁכֵּן הֶחָסִיד דָּפַק וְדָפַק וְאַף אֶחָד לֹא שָׁעָה לִדְפִיקוֹתָיו. ר' זְאֵב לֹא טָרַח כְּלָל לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ וְלִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת לָאוֹרֵחַ הַמִּסְכֵּן הַקּוֹפֵא בַּחוּץ בַּקֹּר הָרוּסִי.

הֶחָסִיד הִגְבִּיר אֶת דְּפִיקוֹתָיו, אַךְ לְלֹא מַעֲנֶה. מֵחֹסֶר בְּרֵרָה נִשְׁאַר לַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת כְּשֶׁמִּדֵּי כַּמָּה דַּקּוֹת חִדֵּשׁ אֶת דְּפִיקוֹתָיו.

לְבַסּוֹף לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁל הַמְתָּנָה קָם ר' זְאֵב מִמְּקוֹמוֹ וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת. הוּא קִבֵּל אֶת הֶחָסִיד בִּמְאוֹר פָּנִים וּבְ"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם", הִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ, הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לְיַד הָאָח שֶׁיְּחַמֵּם אֶת עַצְמוֹתָיו הַקְּפוּאוֹת וְכִבְּדוֹ בְּאֹכֶל טוֹב וּבְמִטָּה נוֹחָה.

הֶחָסִיד, הִתְפַּלֵּא מְאוֹד עַל הַיַּחַס הַחַם וְהַמְּכַבֵּד שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ הַמְּאָרֵחַ לְאַחַר שֶׁהִתְעַלֵּם מִקּוֹל דְּפִיקוֹתָיו שָׁעָה קַלָּה קֹדֶם לָכֵן, אַךְ אֶת פְּלִיאָתוֹ הִשְׁאִיר לְעַצְמוֹ.

 לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים שֶׁל הִתְאוֹשְׁשׁוּת מִן הַדֶּרֶךְ אָזַר אֹמֶץ וְשָׁטַח לִפְנֵי ר' זְאֵב אֶת שְׁאֵלָתוֹ, כֵּיצַד נִתָּן לְצַוּוֹת עַל הַמַּחְשָׁבוֹת.
 ר' זְאֵב הִקְשִׁיב לִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הֶחָסִיד, חִיֵּךְ וְעָנָה לוֹ: "לִשְׁאֵלָתְךָ הֵשַׁבְתִּי כְּבָר בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן לְבוֹאֲךָ.

כְּפִי שֶׁנּוֹכַחְתָּ לִרְאוֹת, בַּבַּיִת שֶׁלִּי אֲנִי הוּא בַּעַל הַבַּיִת. אֶת מִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַכְנִיס פְּנִימָה - אֲנִי מַכְנִיס. וְאֶת מִי שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה - אֲנִי מַשְׁאִיר בַּחוּץ!

 אַתָּה הוּא בַּעַל-הַבַּיִת עַל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, וְרַק אַתָּה יָכֹל לִקְבֹּעַ מִי יִכָּנֵס וּמִי יִשָּׁאֵר בַּחוּץ..." סִיֵּם רַבִּי זְאֵב אֶת דְּבָרָיו, וְרַק אָז הֵבִין הֶחָסִיד אֶת פֵּשֶׁר קַבָּלַת הַפָּנִים הַמּוּזָרָה בַּלַּיְלָה הָרוּסִי הַקָּפוּא.