יהודי שמנהל את חייו על פי התורה ו'מתבל' את אורחותיו ברעיונות מתורת החסידות, מוסיף לחייו טעם שאין דומה לו. טעם החיים האמיתי, שאף חיקוי מכל סוג שהוא לא יכול להשתוות אליו
יין טוב נמדד בטעמו האיכותי. מביני דבר טועמים יין ומיד מגלים מאלו זני ענבים הוא הוכן, מה גילו והיכן ומתי יושן בחביות. היין המשובח צריך להיות טהור. ללא כל תערובות או תוספות למיניהן. כך הוא משמח לבב אנוש, כלשונו של דוד המלך בתהילים.
שמן, לעומת זאת, מיועד לשימוש בדרך ההפוכה. את השמן לא שותים כמו שהוא, אלא מערבים אותו – בסלטים, תבשילים ומיני מאפה. רק כך מנצלים אותו באופן מיטבי. בכלל, אחת מתכונותיו הבולטות של שמן היא הדיפוזיה (פעפוע). כל חומר שנשים עליו שמן, יהיה בתוך זמן קצר ספוג בשמנוניות. השמן יפעפע וייתן בו את טעמו וניחוחו. וכזוהי גם השפעתה של תורת החסידות. היא משביחה כל דבר שבו היא 'מתערבת'.
*
שמן, יין, לחם ומים – אלו ארבעה מוצרי מזון שמופיעים בדברי חז"ל בהקשרים שונים כמשל על התורה. לחם ומים הנם מוצרי יסוד חיוניים, המוכרחים ביותר לקיומו של האדם. בלעדיהם, הוא לא יכול לשרוד. היין והשמן הם מותרות מענגות.
בנמשל, מסמלים הלחם והמים את התורה הנגלית. כלומר, התורה כולה – מלבד חלק הסוד שבה. התורה היא ספר החיים של האדם בכלל ושל היהודי בפרט. בלעדיה אי אפשר לנהל חיים נכונים. חלק הסוד שבתורה נמשל ליין. זהו חלק שאפשר בפירוש להתקיים בלעדיו, אבל כך מפסידים תענוג רוחני עילאי מיוחד במינו.
בחלק הסוד עצמו ישנו רובד המקביל לשמן – וזוהי תורת החסידות. תורת החסידות כמו השמן – משביחה ומוסיפה טעם וניחוח בכל חלקי התורה. כאשר לומדים פסוק בתורה שבכתב או פסקה בתורה שבעל פה, ולצד משמעותם הפשוטה מוסיפים ללמוד גם את משמעותם העמוקה על-פי תורת החסידות – מקבלים הפסוק והפסקה טעם וניחוח משובחים פי כמה וכמה.
יהודי שמנהל את חייו על פי התורה ו'מתבל' את אורחותיו ברעיונות מתורת החסידות, מוסיף לחייו טעם שאין דומה לו. טעם החיים האמיתי, שאף חיקוי מכל סוג שהוא לא יכול להשתוות אליו.
*
השמן, כידוע לכול, תופס מקום מרכזי בסיפורו של חג החנוכה. שמן זית טהור הוא הנוזל החשוב שהיה בפך הקטן בכמות מזערית שנועדה להדלקה של יום אחד, ובפועל הספיקה בדרך נס להדלקה של שמונה ימים.
בשבוע שעבר ציינו את י"ט-כ' בכסלו – ימי הגאולה של מייסד חסידות חב"ד, כבוד קדושת רבי שניאור זלמן מלאדי. ימים אלה שהיוו אבן-דרך מרכזית בגילויה של תורת החסידות, חלים בסמוך חג החנוכה, וכמוהו קשורים גם הם כאמור לשמן.
חשוב לדעת כי תורת החסידות נחשבת לטעימה מתורת המשיח – חידושי התורה המופלאים שילמד המשיח את כולנו בגאולה השלמה. בתורת החסידות עצמה, מנחה הרבי מליובאוויטש מלך המשיח להתמקד בביאורים על ימות המשיח והגאולה. בלימוד זה, מסביר הרבי, ישנה סגולה מיוחדת לזרז את הופעת הגאולה, ויותר מכך: לימוד כזה גורם לפקוח את העיניים ולקבל את הפרספקטיבה האמיתית על הגאולה הממשמשת ובאה.
לימוד זה – במיוחד בתורתו של הרבי, המותאמת לזמננו – הוא כמו משקפיים מיוחדות שמעניקים למרכיביהם חוויית צפייה בלעדית. הלימוד על ימות המשיח מאפשר להסתכל על העולם מזווית נכונה ולראות את הכול בפרופורציה אמיתית. זה לימוד שמעניק חוויה שלא נשארת רק בין כתלי בית המדרש בשעת הלימוד, אלא יוצאת עימנו אל הרחוב, לעבודה ולבית ומאפשרת לחוש בנוכחותה המתקרבת של הגאולה אפילו מבעד לדברים הכי פשוטים ויומיומיים בחיים.
"טעמו – וראו כי טוב ה'".
