"לֵוִי יִצְחָק, הַאֲמֵן לִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, שֶׁאֵין לְךָ אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה. אוּלָם זֶה זְמַן רַב שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִיהוּדִי מִשְׁפָּט כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל טוּב"
בְּבֵיתוֹ שֶׁל הֶחָסִיד לֵוִי יִצְחָק כַּהֲנָא תְּכוּנָה רַבָּה. עוֹד מְעַט נוֹסֵעַ הוּא אֶל רַבּוֹ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדְּל מֵרִימִינוֹב וְכָל בְּנֵי הַבַּיִת מְסַיְּעִים בְּיָדוֹ לְהִתְאַרְגֵּן לַנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה שֶׁמְּחַכָּה לוֹ.
בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ הֶחָסִיד לֵוִי יִצְחָק כַּהֲנָא אֶל רַבּוֹ, הָיְתָה מַפְצִירָה בּוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי לְפַרְנָסָה טוֹבָה, שֶׁכֵּן מַצָּבָם הַכַּלְכָּלִי הָיָה דָּחוּק בְּיוֹתֵר. אַךְ הֶחָסִיד לֹא הָיָה מוּכָן לְהַטְרִיד אֶת רַבּוֹ בְּשֶׁל בְּעָיוֹתֵיהֶם הַגַּשְׁמִיּוֹת וְלֹא עָזְרוּ כָּל תַּחֲנוּנֶיהָ הָרַבִּים שֶׁל אִשְׁתּוֹ.
הַפַּעַם הֶחְלִיטָה הָאִשָּׁה שֶׁאֵין בְּרֵרָה. מַצַּב הַפַּרְנָסָה הוֹלֵךְ וּמַחְמִיר וְהִיא חַיֶּבֶת לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁיַּכְרִיחַ אֶת בַּעְלָהּ לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה.
כַּאֲשֶׁר נִפְרַד הֶחָסִיד מֵאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, פָּנְתָה הָאִשָּׁה אֶל בַּעְלָהּ וְאָמְרָה לוֹ שֶׁלֹּא יַחְזֹר לְבֵיתָם עַד שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי עֲבוּרָם וְשֶׁהִיא עַצְמָהּ לֹא תַּנִּיחַ לוֹ לְהִכָּנֵס בְּלֹא הַבְּרָכָה. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת הֶחָסִיד חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁעַתָּה לֹא נוֹתְרָה לוֹ בְּרֵרָה וְהוּא אָכֵן יִכָּנֵס לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּרָכָה הַמְּיֻחֶלֶת.
לְאַחַר טִלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ הָרַבִּים הִגִּיעַ הֶחָסִיד אֶל רַבּוֹ, רַק נִכְנַס הוּא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְכָל אַזְהָרוֹתֶיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ פָּרְחוּ וְנֶעֶלְמוּ מֵרֹאשׁוֹ. רַק אַחֲרֵי מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת כַּאֲשֶׁר הִרְגִּישׁ שֶׁמִּלֵּא אֶת הַמַּצְבְּרִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלּוֹ וְהוּא יָכֹל לַחְזֹר לְבֵיתוֹ נִזְכַּר פִּתְאוֹם שֶׁלֹּא מִלֵּא אַחַר דְּרִישָׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ וְאִם כֵּן לֹא יוּכַל לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. אַךְ בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה הֶחְלִיט שֶׁאֵין מִן הָרָאוּי לְהַטְרִיד אֶת רַבּוֹ בִּבְעָיוֹתָיו הַקַּטְנוּנִיּוֹת אַף לֹא בִּמְחִיר קוֹרַת גַּג לְרֹאשׁוֹ, וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ נִשְׁאַר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּתִקְוָה שֶׁתִּצְמַח לוֹ הַיְּשׁוּעָה מִכִּוּוּן אַחֵר.
בְּאַחַד הַיָּמִים נִקְרָא לְפֶתַע הֶחָסִיד לֵוִי יִצְחָק כַּהֲנָא אֶל רַבּוֹ. בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ נִכְנַס הֶחָסִיד אֶל הָרַבִּי וּמַה מְּאוֹד הִתְפַּלֵּא כַּאֲשֶׁר רַבּוֹ הֵחֵל מִתְעַנְיֵן וְשׁוֹאֵל אוֹדוֹת מַצָּבוֹ וּמַצַּב בֵּיתוֹ. לְבַסּוֹף שֶׁאֵלוֹ הָרַבִּי אוֹדוֹת מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי, וּכְשֶׁשָּׁמַע הֶחָסִיד לֵוִי יִצְחָק כַּהֲנָא שְׁאֵלָה זוֹ עָנָה מִיָּד: "בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לִי מִכָּל טוּב".
כְּשֶׁבַּת צְחוֹק נְסוּכָה עַל פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הָרַבִּי, הֵרִים אֶת עֵינָיו אֶל הֶחָסִיד וְאָמַר לוֹ: "לֵוִי יִצְחָק, הַאֲמֵן לִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, שֶׁאֵין לְךָ אֲפִלּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה. אוּלָם זֶה זְמַן רַב שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִיהוּדִי מִשְׁפָּט כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל טוּב" – הָרַבִּי חִיֵּךְ אֶל הֶחָסִיד וְהִמְשִׁיךְ – "עַכְשָׁו הֱיוֹת וְזָכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּי יְהוּדִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל טוּב, עַל כֵּן אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ שֶׁמִּכָּאן וָאֵילָךְ תִּתְעַשֵּׁר בְּעֹשֶׁר רַב".
שָׂמַח הֶחָסִיד לֵוִי יִצְחָק כַּהֲנָא עַל כָּךְ שֶׁיָּכֹל הוּא לַחְזֹר לְבֵיתוֹ בְּלֵב שָׁקֵט וְאָכֵן בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הִתְקַיְּמָה בִּמְלוֹאָהּ. 
