בגיליון שעבר הובאו במדור זה דברי המדרש, כי לולא חטא העגל היה ראש השנה נחגג בתמוז, יום הכיפורים באב וחג הסוכות באלול. עוד הובא, כי כך יש אומרים שכך יהיה גם בגאולה השלמה (אלא שצריך עיון אם אכן יתקיימו דברים כפשוטם, משום שאין אפשרות לשנות מהקביעה המפורשת בתורה של תחולת החגים בחודש תשרי).
 
ראוי לציין בקשר לכך את מה שנאמר במדרש למגילת איכה, כי "אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה 'מכל חטאתיכם לפני השם תטהרו' (הקריאה של יום-הכיפורים) ועכשיו, שלא זכיתם אתם קוראים 'חטא חטאה ירושלים' (מתוך מגילת איכה, הנקראת בתשעה באב)". 'אילו זכיתם' – כלומר, אם לא הייתם עושים את העגל – היה יום הכיפורים חל בתשעה (או בעשירי) באב והייתם קוראים בתורה את הקריאה של יום-הכיפורים. אך מכיוון ש'לא זכיתם' – עשיתם את העגל – נדחה יום-הכיפורים והגיע במקומו צום החורבן.
 
מדוע רואה המדרש את האפשרות שיום הכיפורים יחול בתשעה באב, כזכות? מסביר זאת הספר "לוית חן" על פי דברי הגמרא, כי ביום הכיפורים אין לשטן רשות לקטרג. מכיוון שחורבן בית-המקדש התרחש בעקבות קטרוגו של השטן, נמצא שאם היום בו אין לשטן רשות לקטרג היה חל בתשעה באב, היה נמנע החורבן. חטא העגל, שדחה את יום הכיפורים מתשעה באב, פתח אפוא את הדרך לשטן לקטרג באותו יום וכך הגענו לחורבן.
 
בספר "שתי ידות" ניתן ביאור תואם למדרש אחר, המתאר כי המלאכים שואלים את הקדוש-ברוך-הוא אימתי ראש השנה ואימתי יום הכפורים, והוא עונה להם: 'אני ואתם נלך לבית דין של מטה'. על פי הביאור, שאלת המלאכים היא, האם ראש השנה יחול בתשרי או יחזור למתכונתו המקורית ויחול בראש חודש תמוז? ועל כך משיב הקדוש-ברוך-הוא: 'אני ואתם נלך לבית דין של מטה'. הבה נבדוק אם בבתי הדין של ישראל דנים דיני אמת, כי בכך גורמים להבאת הגאולה, בה יחזור ראש השנה לחול בראש חודש תמוז. ובמילים פשוטות: בדיני האמת של בתי הדין תלויה הגאולה וממילא – חזרתו של ראש השנה לראש חודש תמוז.