וְאָכֵן, לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהֶחָסִיד יָרַד מִכָּל רְכוּשׁוֹ. הוּא הָלַךְ וְהִסְתַּבֵּךְ וְהַמֶּמְשָׁלָה חָשְׁדָה בּוֹ בַּעֲבֵרָה עַל הַחֹק. הֶחָסִיד נֶעֱצַר וְהוּשַׂם בְּבֵית הַסֹּהַר. לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל תְּנָאִים נוֹרָאִיִּים הוּא מֵת בְּתוֹךְ כִּלְאוֹ.
אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מַגִּיעַ לְבַקֵּר לְשַׁבָּת! הָעֲיָרָה לָבְשָׁה חַג, אַךְ חָסִיד אֶחָד הִסְתּוֹבֵב מֻטְרָד. הוּא הָיָה חָסִיד שֶׁל ר' בָּרוּךְ מִּמֶּזִ'יבּוּז', צַדִּיק שֶׁנָּהַג בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה מֵאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן. "מָה אֶעֱשֶׂה?" הִתְלַבֵּט. "הַאִם אַגִּיעַ לִפְגֹּשׁ אֶת אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, אוֹ שֶׁאֶשָּׁאֵר בַּבַּיִת?" לְבַסּוֹף, הִגִּיעַ פִּתָּרוֹן מֻצְלָח לְרֹאשׁוֹ. "אֲנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְאֶסַּע לָרַבִּי שֶׁלִּי, לְרַבִּי בָּרוּךְ!" אָמַר וְעָשָׂה, אָרַז אֶת חֲפָצָיו וְנָסַע לְשַׁבָּת לַחֲצֵרוֹ שֶׁל הָרַבִּי.
נִרְגָּשׁ, נִכְנַס הֶחָסִיד לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי בָּרוּךְ. "לִכְבוֹד מָה הִגַּעְתָּ?" שָׁאַל ר' בָּרוּךְ. הֵן לֹא הָיָה זֶה חַג מְיֻחָד, וְלֹא הָיָה זֶה הַזְּמַן הַקָּבוּעַ בּוֹ הָיָה הֶחָסִיד רָגִיל לְהַגִּיעַ.
"אָה, הַלִּיטְוַואק בָּא לְבַקֵּר בַּעֲיָרָתִי.." הֵשִׁיב הֶחָסִיד בְּזִלְזוּל מָה.. "אָז הֶחְלַטְתִּי שֶׁזּוֹ הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה לְהַגִּיעַ.." וַדַּאי יִשְׂמַח רַבִּי בָּרוּךְ, הוּא חָשַׁב. וַדַּאי יִהְיֶה גֵּאֶה בִּי. "מִי?!" שָׁאַל רַבִּי בָּרוּךְ בְּעֵינַיִם חוֹדְרוֹת. הֶחָסִיד הֵבִין שֶׁטָּעָה. הוּא הִשְׁתַּתֵּק בְּאֵימָה. "כֵּיוָן שֶׁזִּלְזַלְתָּ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק הַדּוֹר, בַּעַל הַתַּנְיָא הַקָּדוֹשׁ" אָמַר רַבִּי בָּרוּךְ בְּחֻמְרָה "לֹא יִהְיֶה לְךָ עוֹלָם הַזֶּה וְלֹא עוֹלָם הַבָּא, וְאַף לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל לֹא תִּזְכֶּה". הֶחָסִיד נִדְהַם. הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת וּלְהִתְחַנֵּן בַּחֲרָטָה עֲמֻקָּה. אַךְ מְאוּמָה לֹא עָזַר. כַּאֲשֶׁר רַבִּי בָּרוּךְ הִקְפִּיד עַל מִישֶׁהוּ, הָיָה נֶעֱנָשׁ בְּחֻמְרָה..
הֶחָסִיד הִמְשִׁיךְ לְהִתְחַנֵּן וּלְבַקֵּשׁ שֶׁיִּסְלַח חֶטְאוֹ.. "לֵךְ לְאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּעַצְמוֹ. רַק הוּא יָכֹל לַעֲזֹר לְךָ!" פָּסַק רַבִּי בָּרוּךְ בְּקַפְּדָנוּת.
הִזְדָּרֵז הֶחָסִיד לָשׁוּב לָעֲיָרָה, מִיָּד בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. הוּא נִכְנַס לְאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן וּבִדְמָעוֹת שֶׁל בּוּשָׁה וַחֲרָטָה סִפֵּר אֶת מַה שֶּׁקָּרָה. אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן שָׁקַע בִּדְבֵקוּת. "רַק דָּבָר אֶחָד אוּכַל לַעֲזֹר לְךָ.." אָמַר לְבַסּוֹף. "אוּכַל לִפְעֹל שֶׁתִּזְכֶּה לְהִקָּבֵר בְּקֶבֶר יִשְׂרָאֵל..".
הֶחָסִיד יָצָא בְּדוּמִיָּה.
וְאָכֵן, לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהֶחָסִיד יָרַד מִכָּל רְכוּשׁוֹ. הוּא הָלַךְ וְהִסְתַּבֵּךְ וְהַמֶּמְשָׁלָה חָשְׁדָה בּוֹ בַּעֲבֵרָה עַל הַחֹק. הֶחָסִיד נֶעֱצַר וְהוּשַׂם בְּבֵית הַסֹּהַר. לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל תְּנָאִים נוֹרָאִיִּים הוּא מֵת בְּתוֹךְ כִּלְאוֹ. אֵיכְשֶׁהוּ, נוֹדַע הַדָּבָר לַחֲסִידִים שֶׁבַּחוּץ. הֵם שִׁחֲדוּ אֶת הַשּׁוֹמֵר וְהִצְלִיחוּ לְשַׁחְרֵר אֶת גּוּפָתוֹ. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הוֹבִילוּ אֶת הַגּוּפָה לְבֵית הַקְּבָרוֹת הַיְּהוּדִי, וְקָבְרוּ אוֹתָהּ כַּדִּין. דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הִתְקַיְּמוּ בְּמִלּוּאָם.
