פִּינִי שָׁכַב לוֹ בַּחֲדַר הָרֶנְטְגֶּן, נֶאֱנָק מִכְּאֵבִים, וּמַמְתִּין לִבְדִיקוֹת אַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי הַנִּתּוּחַ. וּלְפֶתַע.... כְּלוּם. לֹא כּוֹאֵב לֹא יוֹתֵר, הוּא מַרְגִּישׁ כִּי הוּא יָכֹל לְהָנִיעַ אֶת רַגְלוֹ בְּחָפְשִׁיּוּת לְלֹא תְּחוּשַׁת כְּאֵב כְּלָל.
לֵיל שַׁבָּת מֻשְׁלָג בָּעִיר בָּאפְלוֹ שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית.
הַשָּׁלִיחַ, הָרַב הֶעשְׁל גְּרִינְבֶּרְג, יָצָא עִם קְבוּצַת אֲנָשִׁים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, לְאַחַר תְּפִלַּת לֵיל שַׁבָּת שְׂמֵחָה וּמְרוֹמֶמֶת, וְהֵם צָעֲדוּ בְּצַוְתָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁלִיחַ, לִסְעוּדַת שַׁבָּת, מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵיהֶם בְּעִנְיְנֵי פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ, וּבְסִפּוּרֵי נִסִּים.
בַּדֶּרֶךְ, יָרְדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה לַכְּבִישׁ, עֵקֶב הַשֶּׁלֶג הַכָּבֵד.
לְפֶתַע, הֵגִיחָה מְכוֹנִית, שֶׁנָּסְעָה בִּמְהִירוּת גְּבוֹהָה עַל הַכְּבִישׁ, וּפָגְעָה בְּעָצְמָה רַבָּה בְּפִינִי יָאנְג.
פִּינִי הוּעַף לְגֹבַהּ רַב, וַאֲנָשִׁים שֶׁחָזוּ בְּבֶהָלָה בַּתְּאוּנָה, מִהֲרוּ לְהַזְמִין שֵׁרוּתֵי הַצָּלָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הָרְפוּאָה, חָשׁ פִּינִי בִּכְאֵב עַז בְּרַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית. לְאַחַר סִדְרַת בְּדִיקוֹת, הֶחְלִיטוּ הָרוֹפְאִים כִּי לְפִינִי שֶׁבֶר מְסֻבָּךְ וּמֻרְכָּב בָּרֶגֶל, וְעָלָיו לַעֲבֹר נִתּוּחַ.
בֵּינְתַיִם, הִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ ר' הֶעשְׁל לְבֵיתוֹ, כְּשֶׁמּוּל עֵינָיו עוֹמֵד כָּל הָעֵת הַיְּהוּדִי הַיָּקָר פִּינִי.
הוּא יָדַע בְּדִיּוּק מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת, עַל מְנָת לְסַיֵּעַ לְפִינִי – לְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי!
הוּא נִגַּשׁ אֶל תְּמוּנָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שְׁלִיטָ"א שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בְּסָלוֹן הַבַּיִת, וּבִקֵּשׁ: "רְפוּאָה שְׁלֵמָה, קְרוֹבָה וּמְהִירָה, לְמַעְלָה מִדַּרְכֵי הַטֶּבַע."
הוּא נִגַּשׁ לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, וְשָׁלַף בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית אֶת כֶּרֶךְ י"ג שֶׁל אִגְּרוֹת קֹדֶשׁ. הַסֵּפֶר נִפְתַּח בְּעַמּוּד קפ"ה, וּבוֹ הָיָה כָּתוּב:
בְּנוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁכּוֹתֵב, אוֹדוֹת הַהֶזֵּק שֶׁאֵרַע לוֹ . . צָרִיךְ הוּא לִהְיוֹת סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁזּוֹהִי אַךְ וְרַק עָגְמַת נֶפֶשׁ זְמַנִּית, וְהַמַּצָּב יַחְזֹר לְקַדְמוּתוֹ.
וְעוֹד זֹאת, בְּהֶתְאֵם לְפִתְגָּמָם שֶׁל קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן – שֶׁלְּאַחַר מִדַּת הַדִּין וְעָגְמַת נֶפֶשׁ – תִּתְגַּלֶּה מִדַּת הָרַחֲמִים שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִמִּדַּת הַחֶסֶד שֶׁלְּפָנֶיהָ – נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה.
לְאַחַר תְּשׁוּבָה מְעוֹדֶדֶת זו, הָיָה ר' הֶעשְׁל סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי לֹא יְאֻנֶּה לְפִינִי רַע, וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר בִּמְהִירוּת רַבָּה.
וּמַה בֶּאֱמֶת קָרָה?
פִּינִי שָׁכַב לוֹ בַּחֲדַר הָרֶנְטְגֶּן, נֶאֱנָק מִכְּאֵבִים, וּמַמְתִּין לִבְדִיקוֹת אַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי הַנִּתּוּחַ.
וּלְפֶתַע.... כְּלוּם. לֹא כּוֹאֵב לֹא יוֹתֵר, הוּא מַרְגִּישׁ כִּי הוּא יָכֹל לְהָנִיעַ אֶת רַגְלוֹ בְּחָפְשִׁיּוּת לְלֹא תְּחוּשַׁת כְּאֵב כְּלָל.
הוּא קָם מֵהַמִּטָּה. הָאָחוֹת שֶׁהָיְתָה בַּחֶדֶר נִזְעֲקָה: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? מְשֻׁגָּע! אַתָּה מַזִּיק לְעַצְמְךָ."
לֹא הוֹעִילוּ טַעֲנוֹתָיו כִּי הוּא לֹא מַרְגִּישׁ יוֹתֵר כְּאֵב כְּלָל.
הָרוֹפְאִים הִתְעַקְּשׁוּ לַעֲרֹךְ שׁוּב בְּדִיקוֹת. וּלְאַחַר מִכֵּן, הוֹדוּ בִּפְלִיאָה וּבְבוּשָׁה, כִּי אֵין שׁוּם זֵכֶר לְשֶׁבֶר, אוֹ לְנֶזֶק אַחֵר, בְּרַגְלוֹ שֶׁל פִּינִי.
יָצָא פִּינִי מִבֵּית הָרְפוּאָה, עַל מְנָת לָשׁוּב לְבֵיתוֹ.
"הַאִם תִּרְצֶה שֶׁאֶקַּח אוֹתְךָ בְּרִכְבִּי? הֲרֵי, לַמְרוֹת הַכֹּל, אָכֵן נִפְגַּעְתָּ בְּרַגְלְךָ." הִצִּיעַ אַחַד הַדּוֹקְטוֹרִים, שֶׁהִכִּיר אֶת פִּינִי.
פִּינִי סֵרֵב בְּנִימוּס: "תּוֹדָה. אֵין צֹרֶךְ. שַׁבָּת הַיּוֹם, וַאֲנִי יָכֹל לָלֶכֶת בָּרֶגֶל."
סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, וְהֵחֵל לִצְעֹד לְבֵיתוֹ, כְּשֶׁהָרוֹפְאִים הַהֲמוּמִים עוֹקְבִים אַחֲרָיו בְּמַבָּט נִדְהָם.
