הַיְּהוּדִי שֶׁנִּכְנַס לַכְּפָר הַקָּטָן, בַּצַּד הָאוֹסְטְרִי שֶׁל גְּבוּל רוּסְיָה-אוֹסְטְרִיָּה, לֹא הָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט, הָיָה זֶה הַצַּדִּיק מֵרוּזִ'ין, שֶׁבָּרַח מֵאֵימַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָרוּסִים, שֶׁהֶעֱלִילוּ עָלָיו עֲלִילוֹת.

הוּא צָעַד בֵּין שְׁבִילֵי הַכְּפָר, וְנִסָּה לִדְלוֹת פְּרָטִים עַל הַמָּקוֹם מִפִּי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. נוֹדַע לוֹ, כִּי אֵין בַּכְּפָר יְהוּדִים כְּלָל, וְשֵׁם הַכְּפָר הוּא שְׂרוּלִיבָה.

'שְׂרוּלִיבָה... הֲרֵי שֵׁם זֶה מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַיְּהוּדִי, יִשְׂרָאֵל.' הִרְהֵר הַצַּדִּיק ר' יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין בְּלִבּוֹ, 'עָלַי לִבְדֹּק מַדּוּעַ נִקְרָא הַכְּפָר כָּךְ.' הֶחְלִיט.

לְאַחַר חִפּוּשִׂים וּבֵרוּרִים הִגִּיעַ ר' יִשְׂרָאֵל אֶל זְקַן תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה, גּוֹי זָקֵן, בֶן מֵאָה שָׁנִים, שֶׁיּוֹדֵעַ מַהוּ מְקוֹרוֹ שֶׁל שֵׁם הַכְּפָר.
הֵחֵל הַגּוֹי לְסַפֵּר לַצַּדִּיק:

"כְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר צָעִיר, הָיָה אֵזוֹר זֶה אֵזוֹר בּוֹ רָעִיתִי אֶת צֹאנִי. בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעוֹדִי רוֹעֶה אֶת הַצֹּאן, אֲנִי רוֹאֶה זְאֵב מִתְקָרֵב אֶל הַצֹּאן. הִתְחַלְתִּי לִצְעֹק בְּפַחַד לְעֶזְרָה, אַךְ אִישׁ לֹא הָיָה בַּסְּבִיבָה. הַזְּאֵב הִתְקָרֵב, טָרַף כִּבְשָׂה אַחַת וְנֶעֱלַם.

לְמָחֳרָת קָרָה אוֹתוֹ הַמִּקְרֶה שׁוּב. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּבָר הֵבֵאתִי כַּמָּה מֵחֲבֵרַי, שֶׁיְּסַיְּעוּ לִי.

אַךְ, כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב הַזְּאֵב, נָפַל פַּחַד עַל כֻּלָּנוּ. לְפֶתַע הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי, וְרָאִיתִי שֶׁעַל אַחַד הֶהָרִים יוֹשֵׁב יְהוּדִי בְּשֵׁם שְׂרוּל (יִשְׂרָאֵל), רָאִיתִי אוֹתוֹ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, מִתְבּוֹדֵד בָּאֵזוֹר, מִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד. הִתְחַלְתִּי לִקְרֹא לוֹ 'שְׂרוּל! שְׂרוּל! בּוֹא לַעֲזֹר לִי.'

שְׂרוּל יָרַד מִן הָהָר, הִתְקָרֵב לְלֹא כָּל פַּחַד לְעֵבֶר הַזְּאֵב הָעוֹמֵד, עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּסָמוּךְ אֵלָיו. וְאָז אָמַר לִי: 'אַל תִּירָא, הַזְּאֵב אֵינֶנּוּ חַי עוֹד.'

הִתְקָרַבְתִּי אֶל הַזְּאֵב, וְרָאִיתִי שֶׁאָכֵן, הַזְּאֵב עוֹמֵד כְּמוֹ בּוּל עֵץ, וְלֹא זָז.

'יֵשׁ לְךָ סַכִּין?' שָׁאַל אוֹתִי שְׂרוּל, 'פְּשׁוֹט אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַזְּאֵב, וְיִהְיֶה לְךָ בֶּגֶד חַם.' וְאָכֵן, עָשִׂיתִי כִּדְבָרָיו."

הַזָּקֵן עָצַר לְרֶגַע מִסִּפּוּרוֹ, וְהֶרְאָה לַצַּדִּיק, כִּי תַּחַת בִּגְדוֹ הָעֶלְיוֹן הוּא לוֹבֵשׁ פַּרְוַת זְאֵב מְחַמֶּמֶת.

"כָּעֵת רָאִינוּ, כִּי שְׂרוּל הִנּוֹ אָדָם קָדוֹשׁ." הִמְשִׁיךְ הַזָּקֵן בְּסִפּוּרוֹ.

"יֵשׁ כָּאן בָּאֵזוֹר מַעְיָן, בּוֹ נָהַג שְׂרוּל לִטְבֹּל. בְּאַחַד מִימֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים, רָאִיתִי כִּי הוּא צוֹעֵד יָחֵף עַל שִׁכְבַת הַמַּיִם הַקְּפוּאָה, וְעוֹרוֹ נִדְבָּק אֶל הַקֶּרַח, וְדָם זָב מֵרַגְלָיו.

מִיָּד רַצְתִּי וּפָרַסְתִּי חֲתִיכוֹת בַּד עַל הַקֶּרַח, שֶׁלֹּא יִפָּצַע יְהוּדִי קָדוֹשׁ זֶה, חָלִילָה.

בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, גִּלִּינוּ כִּי אָדָם חוֹלֶה שֶׁשּׁוֹתֶה מִמֵּימֵי הַמַּעְיָן בּוֹ נָהַג שְׂרוּל לִטְבֹּל, נִרְפָּא מִמַּחֲלָתוֹ מִיָּד.

מִיָּד הִקַּפְנוּ אֶת הַמַּעְיָן בְּגָדֵר, וְקָרָאנוּ לַמַּעְיָן בְּשֵׁם 'הַמַּעְיָן הַקָּדוֹשׁ'.

אַט אַט הִגִּיעוּ עוֹד וְעוֹד אֲנָשִׁים לְהִתְיַשֵּׁב סָמוּךְ לַמַּעְיָן הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁנּוֹצַר הַכְּפָר, אוֹתוֹ קָרָאנוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי - שְׂרוּלִיבָה."
סִיֵּם הַזָּקֵן אֶת סִפּוּרוֹ.

זְמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַזָּקֵן אֶת סִפּוּרוֹ, נִפְטַר.

הֵבִין ר' יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין, כִּי 'שְׂרוּל' – הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ, לֹא הָיָה אַחֵר מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב.