בפרשת מצורע נאמר: "זאת תהיה תורת המצורע... והובא אל הכוהן". הביטוי "והובא" דורש ביאור, משום שכפי שכתוב מיד בהמשך – הכוהן הוא זה שבא אל המצורע, כדי לוודא שהוא נטהר וכבר לא מצורע! ועוד: גם אם המצורע בא אל הכוהן – מדוע הוא לא יכול לבוא לבד, אלא צריך שמישהו יביא אותו, כפי שמובן מהמילה "והובא"?
 
הסבר הדברים מבוסס על דברי חז"ל, כי צרעת מגיעה על לשון הרע וגרימת שנאה בין בני אדם. מי שמסכסך ומרחיק בין בני אדם – נגזר עליו להיות מורחק מבני אדם. ההרחקה נועדה לגרום לו להתחרט, לשנות את הנהגתו ולרצות להיות במקום הנכון – במחיצתו של "הכוהן".
 
גם אם מדובר באדם שפל, שלא מעוניין מיוזמתו לחזור בתשובה – משמים יעוררו בו רצון להגיע אל "הכוהן". וזהו הרמז במילה 'והובא' – יהיה מה שיהיה, בסופו של דבר הוא יובא ויגיע למקום הנכון.
 
אלא ש'והובא' – זו ההתעוררות הראשונית בלבד. את המשך תהליך התשובה על המצורע לעשות בעצמו. וזהו הרמז בדברי התורה לאחר מכן: "ויצא הכוהן אל מחוץ למחנה". הכוהן מגיע אל המצורע במקומו הוא, משום שתהליך ה"טהרה" – התשובה – צריך לבוא ממדרגתו השפלה של המצורע.
 
מעניין לציין, כי בעבר נקרא פרשה זו בשם "זאת תהיה" ורק בדורות האחרונים החלו לקרוא לה בשם "מצורע". עובדה זו מסמלת כי בדורות הללו הגענו לשלב בו המצורע מוצא את מקומו בתורה. כלומר, החוטאים למיניהם נמצאים כבר בשלב שהם נכונים לחזור בתשובה ולהיות במקום הנכון – במסגרת התורה.
 
מצב זו הוא תוצאה מכך שאנו קרובים מאוד לגאולה השלמה, בה כל חשכת הגלות תהפוך לאור גדול של קדושה.
 
(ליקוטי שיחות חלק ז עמוד 100)