"לֵוִי, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?"

"אֲנִי מְדַוֵּחַ לָרַבִּי עַל הַדִּינֶר, אוֹתוֹ אֲנִי מְתַכְנֵן לַעֲרֹךְ, אִם יִרְצֶה ה', בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הַקְּרוֹבָה." הֵשִׁיב לֵוִי, וְהִמְשִׁיךְ לִכְתֹּב בִּרְצִינוּת וּבְכֹבֶד רֹאשׁ.

לֵוִי, הִנּוֹ יֶלֶד חֲסִידִי, בְּנוֹ שֶׁל אֶחָד מִשְּׁלִיחֵי הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, בְּאַחַת מֵהֶעָרִים הַמֶּרְכָּזִיּוֹת בְּאָמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית.

בְּאַחַד הַיָּמִים, הֶחְלִיט לֵוִי לְיַסֵּד בְּכִתָּתוֹ גְּמַ"ח שֶׁל מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה שׁוֹנִים, עֲבוּר יְלָדִים שֶׁשָּׁכְחוּ לְהָבִיא מַכְשִׁיר כְּתִיבָה, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּר לָהֶם, וְהֵם זְקוּקִים לְהַשְׁאָלָה.

מִמַּחְשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה. רֵאשִׁית יָשַׁב לֵוִי, וְהֵכִין רְשִׁימָה שֶׁל מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה לָהֶם יִזְדַּקֵּק, וּמְחִירָם. וְאָז בָּדַק כַּמָּה כֶּסֶף יִדָּרֵשׁ עַל מְנָת לִרְכֹּשׁ אֶת מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה לָהֶם זָקוּק.

'אֲנִי זָקוּק לִשְׁמוֹנָה עָשָׂר דּוֹלָר, כֵּיצַד אַשִּׂיג אֶת הַסְּכוּם?' הִרְהֵר בְּלִבּוֹ. וְאָז עָלָה בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן. כַּאֲשֶׁר אָבִיו זָקוּק לִסְכוּם כֶּסֶף רְצִינִי, אוֹתוֹ עָלָיו לְגַיֵּס עֲבוּר פְּרוֹיֶקְט גָּדוֹל הָעוֹמֵד לְפָנָיו, הוּא עוֹרֵךְ דִּינֶר – אֲרוּחַת עֶרֶב חֲגִיגִית, עִם מוֹפָעִים, הַרְצָאוֹת, וּסְקִירַת פְּעִילוּת הַבֵּית חַבַּ"ד. וְכָל אָדָם הַמֻּזְמָן לְהִשְׁתַּתֵּף בַּדִּינֶר, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם סְכוּם כֶּסֶף, עַל מְנָת לְקַבֵּל כַּרְטִיס כְּנִיסָה.

'אֶעֱרֹךְ גַּם אֲנִי דִּינֶר.' גָּמְלָה הַחְלָטָה בְּלִבּוֹ.

לֵוִי, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ, מַחְלִיט וְעוֹשֶׂה מִיָּד. הוּא אָסַף אֶת חֲבֵרָיו, וּבְיַחַד הֵכִינוּ מוֹפָע נֶחְמָד, אוֹתוֹ תִּכְנְנוּ לְהַצִּיג לִפְנֵי הַהוֹרִים, בַּדִּינֶר שֶׁיֵּעָרֵךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
הֵם הִזְמִינוּ אֶת הַהוֹרִים, וְהוֹדִיעוּ לָהֶם, כְּשֶׁנִּימַת חֲשִׁיבוּת בְּקוֹלָם, כִּי כַּרְטִיס כְּנִיסָה לָאֵרוּעַ יַעֲלֶה דּוֹלָר אֶחָד.

וְכָעֵת, יוֹשֵׁב לוֹ לֵוִי, וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁרָאָה שֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה – מְדַוֵּחַ לָרַבִּי כִּי הוּא מְתַכְנֵן לַעֲרֹךְ דִּינֶר, לְמַטְּרַת גִּיּוּס כֶּסֶף עֲבוּר גְּמַ"ח מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה שֶׁהֵא רוֹצֶה לִפְתֹּחַ. וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם, הוּא מְקַוֶּה לְהַשִּׂיג סְכוּם כֶּסֶף עַל סַךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר דּוֹלָרִים.

כַּמּוּבָן שֶׁנָּטַל יָדַיִם לִפְנֵי כֵן, נָתַן צְדָקָה, וְיָשַׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ, וּבִרְצִינוּת, וְכָתַב אֶת הַמִּכְתָּב – בְּדִיּוּק כְּמוֹ אַבָּא. לְאַחַר שֶׁשָּׁלַח אֶת הַמִּכְתָּב, הִבִּיט בּוֹ אָבִיו בְּסַפְקָנוּת.

'הַאִם הָרַבִּי יָגִיב לְמִכְתָּב זֶה? הֲרֵי זֶהוּ מִכְתָּב שֶׁל יֶלֶד קָטָן, סַךְ הַכֹּל.' הִרְהֵר, אֶת אַךְ לֹא אָמַר דָּבָר לִבְנוֹ.

כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, הַדִּינֶר תֻּכְנַן לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּבְאָמֶרִיקָה, שֵׁרוּתֵי הַדֹּאַר עוֹבְדִים אַף בְּשַׁבָּת. וְהִנֵּה, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, הֵבִיא הַדַּוָּר מִכְתָּב עֲבוּר לֵוִי, כְּתֹבֶת הַשּׁוֹלֵחַ הָיְתָה 'אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵוי 770, קְרַאוּן הַיְיטְס, נְיוֹ יוֹרְק.'

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר פָּתַח לֵוִי אֶת הַמִּכְתָּב בְּהִתְרַגְּשׁוּת, רָאָה כִּי הָרַבִּי מְבָרֵךְ אוֹתוֹ: "תְּשׁוּאוֹת חֵן, וְיִהְיֶה הַצְלָחָה לְמַעְלָה מֵהַמְּשֹׁעָר."

לֵוִי הַמְּרֻגָּשׁ, הָיָה בָּטוּחַ כִּי לְאַחַר תְּשׁוּבָה כָּזֹאת, וַדַּאי יִהְיֶה דִּינֶר מֻצְלָח.

וְאָכֵן, בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, לְאַחַר שֶׁהִסְתַּיֵּם הַדִּינֶר בְּהַצְלָחָה רַבָּה, וְכָל הַהוֹרִים נֶהֱנוּ מִמֶּנּוּ. סָפַר לֵוִי אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף שֶׁנִּכְנַס בְּאוֹתוֹ עֶרֶב.

הָיוּ בִּרְשׁוּתוֹ תִּשְׁעָה עָשָׂר דּוֹלָרִים, לְמַעְלָה מֵהַמְּשֹׁעָר... כְּבָר אָמַרְנוּ, לֹא?