תארו לעצמכם את הממשל האמריקני הופך פתאום לתומך נלהב בישראל. מנהיגים יהודיים מתמנים לתפקידים בכירים בבית הלבן. נשיא ארצות הברית מעודד את ישראל לספח את יהודה ושומרון ולהשיב לעצמה את עזה וסיני, ומודיע על סיוע למוסדות יהודיים בעולם ומכריז על מענקים נדיבים במיוחד לישראל.
 
*
 
במוצאי שבת נצעד כולנו לבית הכנסת מחופשים ומצוידים ברעשנים. נאזין בקשב לקריאת המגילה ונמחה את שמו של אחד מגדולי הצוררים בהיסטוריה – המן.
 
מבט חטוף בסיפור המגילה עלול ליצור את הרושם כי העלילה המרתקת של סיפור המגילה התרחשה על רקע תקופה עגומה בתולדות העם היהודי. עם ישראל היה שרוי בגלות, נתון לחסדו של עריץ מגלומן, שבקלות בלתי נסבלת התפתה להורות על השמדת עם, אנשים נשים וטף. אך עיון מעמיק יותר, ובפרט בספרות המדרשים מגלה את ההיפך.
 
התקופה בה מתרחש סיפור המגילה היא דווקא אחת הטובות שידע עם ישראל. דור התקומה שקם על חורבות שואת חורבן בית המקדש הראשון, זכה לימים יפים תחת הנהגת בית המלוכה הפרסי. יהודים רבים טיפסו לעמדות בכירות בממשל. מרדכי, ראש הסנהדרין מונה לשר ואחייניתו אסתר הפכה למלכה בארמונו של אחשוורוש. לראשונה גם הוזמנו יהודים ליהנות מהסעודה הממלכתית המפורסמת כאזרחים שווי זכויות.
 
אך בעוד יהודי שושן מתרגשים ממעמדם החדש וחוגגים את האמנציפציה ושוויון הזכויות, נוחתת עליהם לפתע הגזירה הקשה ביותר בהיסטוריה. הקשה ביותר, משום שזו הפעם היחידה מאז יציאת מצרים שעם ישראל כולו נתון למרותו של שליט אחד, ואילו מזימתו של המן הייתה יוצאת לפועל, היה העם היהודי נכחד מבלי הותיר שריד, חלילה.
 
תופעה זו היא פרדוקס מובנה החוזר על עצמו שוב ושוב בסיפור של עמינו. עם ישראל מגיע לביטחון מדיני וכלכלי, משתלב במשפחת העמים, מתחיל לחגוג את בטחונו בכוחו ועוצם ידו, ולפתע, משום מקום, צצה צרה חדשה הגורמת לעם ישראל לתהות שוב ושוב איפה לא היינו בסדר.
 
הסיבה הפשוטה היא, כי סוד קיומו של העם היהודי הוא בלתי טבעי והוא נובע אך ורק מהקשר המיוחד שלו לבורא עולם. כל ניסיון שלנו לשחק לפי כללי המשחק של משפחת העמים, נועד לכישלון.
 
את זה הבינו מרדכי ואסתר מיד כששמעו על עסקת אחשוורוש-המן. לכאורה זה יכול היה להסתיים בהטיית גוף פשוטה כמחווה להמן הרשע. אולם הם הבינו כי לא זה הסיפור. הסיבה האמתית לגזירה היא רוחנית, וטמונה אי שם בחגיגות הנרגשות של סעודת אחשוורוש. זו הסיבה שהם לא התחילו עם הפעלת קשרים בארמון המלוכה, אלא פנו מיד לאפיקים רוחניים. מרדכי הכריז כי הוא אינו כורע ומשתחווה, והכריז על שלושת ימי צום, במהלכם התאספו יהודים ונשאו תפילה נרגשת לבורא עולם.
 
הלקח הזה צריך להילמד היטב בקרב קובעי המדיניות בישראל. בימים בהם מדברים על בידוד עולמי ולחץ בינלאומי להיכנע לתכתיבי האויב, בזמנים בהם אנו נדרשים לוותר על חבלי ארצנו, או להקפיא את הבנייה בהם – צריכים לזכור כי סוד קיומו של עם ישראל הוא על טבעי וכל ניסיון לפתור את הקונפליקט בדרכים המקובלות של 'משא ומתן' ו'הסדר מדיני' נועד מראש לכישלון.
 
התנהלות לאורה של האמונה בקיומו העל טבעי של עם ישראל, מחישה את התגשמותו של העידן לו אנו מצפים – עדין הגאולה. בגאולה תקבל אמונה זו תקבל ביטוי קבל עם ועולם, ועד אז, הפתרון המוכח היחיד לסכסוך הוא דוקטרינת מרדכי ואסתר: 'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה'.