בפרשתנו נעשה שימוש בארבע לשונות של גאולה: 'והוצאתי', 'והצלתי', 'וגאלתי', 'ולקחתי'. ארבע הלשונות רומזים לארבע גאולות, שצפויות לבני-ישראל לאורך אלפי השנים הבאות. בהמשך, מופיעה גם לשון חמישית של גאולה: "והבאתי אתכם אל הארץ". לשון זו רומזת לגאולה העתידה לבוא (תכף ומיד), הגאולה האמיתית והשלמה.
 
העובדה שגם גאולה זו נרמזה בזמן גאולת מצרים מלמדת, כי ביציאת מצרים החל בעצם גם המסע אל הגאולה העתידה. כך התבטא גם כבוד קדושת רבי יוסף-יצחק, הריי"צ מליובאוויטש: "מאז יציאת מצרים אנחנו 'נוסעים' אל הגאולה העתידה לבוא".
 
מאז יציאת מצרים, כל האירועים שפקדו את עם-ישראל במשך הדורות הם חלק מהמסע הארוך והמפותל אל הגאולה. מה שאומר, כי הגאולה אינה רק דבר שעומד להתרחש בעתיד, אלא תהליך שכבר מתרחש ומתרקם בעולם מזה אלפי שנים. תהליך שגם אין ספק כי יגיע – בקרוב ממש – אל סופו הטוב, משום שכל הבטחה לטובה של הקדוש-ברוך-הוא לעולם אינה מתבטלת, ומוכרחה להתקיים כפשוטה.
 
כאשר מודעים לכך שתהליך הגאולה בעיצומו, קל הרבה יותר להתגבר על כל הקשיים והמכשולים שניצבים בדרכנו. במיוחד בעת הזו, כשאנו יודעים שהגענו ממש אל סוף הדרך ובכל רגע אנו עומדים להגיע אל היעד, קל הרבה יותר להתעלות מעל לכל ההפרעות, לקיים כראוי את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא ולצעוד בנחישות ובתוקף אמיתי, תוקף של קדושה, את הפסיעות האחרונות שתובלנה אותה לראות בפועל ממש את הגאולה האמיתית והשלמה.