"מַה יִּהְיֶה בַּהֶמְשֵׁךְ? הוּא יִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת כָּל חַבְרֵי הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ, וְיַרְאֶה לְכֻלָּם מַהִי הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה. וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, גַּם הַגּוֹיִים יֵדְעוּ כִּי אָנוּ הַיְּהוּדִים שׁוֹנִים בְּחַגֵּינוּ וּבְמִנְהָגֵינוּ – אֵלּוּ בּוּשׁוֹת!!!"
הָאֲוִירָה בַּחֲדַר הַיְּשִׁיבוֹת הַמְּרֻוָּח שֶׁבַּמֶּרְכָּז הַקְּהִלָּתִי הָרֶפוֹרְמִי הָיְתָה. נְעִימָה כָּרָגִיל, הַנֶּאֱסָפִים וְהַנֶּאֱסָפוֹת – מִנִּכְבְּדֵי הַקְּהִלָּה הָרֶפוֹרְמִית בָּעִיר, הִמְתִּינוּ לִכְנִיסָתוֹ שֶׁל הָ'רַב' הָרֶפוֹרְמִי, פְּרוֹפֶסוֹר גֵּ'יי לַחֶדֶר.
אַךְ כְּשֶׁנִּכְנַס הַפְּרוֹפֶסוֹר, הוּא פָּנָה בִּצְעָדִים מְהִירִים אֶל מְקוֹמוֹ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן, וּמִבְּלִי לְהַקְדִּים וְלִפְתֹּחַ בְּמִלּוֹת שָׁלוֹם, כַּמְּקֻבָּל, הֵטִיחַ אֶת אֶגְרוֹפוֹ בַּשֻּׁלְחָן וְאָמַר בְּזַעַם: "הוּא עוֹד יַהֲרֹס לָנוּ אֶת הַכֹּל!"
הַנֶּאֱסָפִים הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה בְּתִמָּהוֹן – מִיהוּ זֶה שֶׁהִצְלִיחַ לְהַרְגִּיז אֶת פְּרוֹפֶסוֹר גֵּ'יי הַשָּׁלֵו תָּמִיד?
"כֵּן, כֵּן!" הִמְשִׁיךְ הַפְּרוֹפֶסוֹר בְּצַעֲקוֹתָיו: "הָרַבַּאיי הַצָּעִיר הַחַבַּדְנִי"ק הַזֶּה... הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת טֶקֶס הַדְלָקַת חֲנֻכִּיָּה מֶרְכָּזִית, בַּקֶּנְיוֹן הַגָּדוֹל שֶׁבְּמֶרְכַּז הָעִיר!"
הַנֶּאֱסָפִים הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה בִּתְמִיהָה.
"רַק לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים הוּא הִגִּיעַ לָעִיר, הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ בְּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ?" הֵעֵזָּה אַחַת הַנּוֹכְחוֹת לִשְׁאֹל.
"זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁמַּרְגִּיז אוֹתִי." הֶאֱדִימוּ פָּנָיו שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר גֵּ'יי, "הוּא רַק הִגִּיעַ, וּכְבָר הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְהֶשֵּׂגִים כֹּה מַרְשִׁימִים. וּמַה יִּהְיֶה בַּהֶמְשֵׁךְ? הוּא יִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת כָּל חַבְרֵי הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ, וְיַרְאֶה לְכֻלָּם מַהִי הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱמָנָה. וְלֹא זֹאת בִּלְבַד, גַּם הַגּוֹיִים יֵדְעוּ כִּי אָנוּ הַיְּהוּדִים שׁוֹנִים בְּחַגֵּינוּ וּבְמִנְהָגֵינוּ – אֵלּוּ בּוּשׁוֹת!!!"
"אוּלַי נְדַבֵּר עִם רֹאשׁ הָעִיר עַל כָּךְ?" הִצִּיעַ אֶחָד מֵהַיּוֹשְׁבִים.
"עֲזֹב," הֵנִיף הָ'רַב' יָדוֹ בְּבִטּוּל, "שָׁמַעְתִּי שֶׁהַחַבַּדְנִי"ק הַזֶּה הִסְפִּיק כְּבָר לִקְשֹׁר קִשְׁרֵי יְדִידוּת עִם רֹאשׁ הָעִיר. צָרִיךְ לַחְשֹׁב עַל רַעְיוֹן אַחֵר..."
רַעְיוֹנוֹת רַבִּים הָעֳלוּ בְּאוֹתָהּ אֲסֵפָה 'חֲשׁוּבָה', מַטְּרַת כֻּלָּם הָיְתָה – כֵּיצַד מוֹנְעִים אֶת הַדְלָקַת הַחֲנֻכִּיָּה הַפֻּמְבִּית אוֹתָהּ מְתַכְנֵן שְׁלִיחוֹ שֶׁל הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לַעֲרֹךְ, בְּמֶרְכַּז הַקֶּנְיוֹן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ עִיר.
לְבַסּוֹף, לְאַחַר אֵינְסְפוֹר הַצָּעוֹת וְרַעְיוֹנוֹת שֶׁהָעֳלוּ וְנִפְסְלוּ, הֻחְלַט עַל פְּנִיָּה לָעִתּוֹן הַמְּקוֹמִי הַגָּדוֹל, וּפִרְסוּם כַּתָּבָה עַל 'הָרַבַּאיי הַצָּעִיר שֶׁהִגִּיעַ לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר לָעִיר, וּמַתְחִיל לָחֹג טְקָסִים יְהוּדִיִּים מְיֻשָּׁנִים בְּפֻמְבֵּי.'
וְאָכֵן, בְּבֹקֶר הַיּוֹם הַמְּתֻכְנָן לַהַדְלָקָה הַמֶּרְכָּזִית, הִתְפַּרְסְמָה הַיְּדִיעָה, בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן, וּבְאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּבוֹלְטוֹת.
הָ'רַבָּנִים' הָרֶפוֹרְמִים חִכְּכוּ יְדֵיהֶם בַּהֲנָאָה: 'כָּעֵת וַדַּאי תִּפֹּל רוּחוֹ שֶׁל הַחַבַּדְנִי"ק הַצָּעִיר, וְהוּא לֹא יָעֵז לְקַיֵּם אֶת טֶקֶס הַהַדְלָקָה הַמֶּרְכָּזִית. וְגַם אִם כֵּן, אַף אֶחָד לֹא יָבוֹא לַטֶּקֶס, לְאַחַר הַכַּתָּבָה בָּעִתּוֹן.' חָשְׁבוּ בְּשִׂמְחָה לְאֵיד.
אַךְ, טָעוּת הָיְתָה בְּיָדָם.
זְמַן רַב לִפְנֵי תְּחִלַּת הַטֶּקֶס הֵחֵלּוּ כְּבָר אֲנָשִׁים לְהִתְאַסֵּף בָּרְחָבָה הַמֶּרְכָּזִית בַּקֶּנְיוֹן. אֲנָשִׁים, שֶׁמִּן הַסְּתָם, אִלּוּלֵא הַפִּרְסוּם בָּעִתּוֹן לֹא הָיוּ מַגִּיעִים כְּלָל לַהַדְלָקָה הַמֶּרְכָּזִית, אַךְ כָּעֵת, הִתְעוֹרְרָה סַקְרָנוּתָם, וְהֵם בָּאוּ.
בַּשָּׁעָה הַמְּיֹעֶדֶת, עָלָה הַשָּׁלִיחַ הַצָּעִיר וְהַנִּמְרָץ לַבָּמָה שֶׁהֻתְקְנָה לְיַד הַחֲנֻכִּיָּה הַגְּבוֹהָה שֶׁהֻצְּבָה עוֹד בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר בַּמָּקוֹם, נָטַל אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן בְּיָדוֹ, וּפָנָה אֶל הַנּוֹכְחִים בְּחִיּוּךְ מֵאִיר:
"חֲנֻכָּה שָׂמֵחַ, הֶפִּי חֲנֻכָּה לְכֻלָּם. חַג הַחֲנֻכָּה הוּא חַג שֶׁמְּסַמֵּל אֶת נִצְחוֹן הָאוֹר עַל הַחֹשֶׁךְ. כֵּיצַד אָנוּ מְגָרְשִׁים אֶת הַחֹשֶׁךְ? כֵּיצַד מְגָרְשִׁים אֶת הָרֹעַ? לֹא עַל יְדֵי מַקְלוֹת, אוֹ מִלְחָמוֹת. אֶלָּא עַל יְדֵי הוֹסָפָה בְּאוֹר, עַל יְדֵי הוֹסָפָה בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַל יְדֵי קִיּוּם רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בָּעוֹלָם. וְכָל פְּעֻלָּה קְטַנָּה מַשְׁפִּיעָה. כִּי - מְעַט אוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה חֹשֶׁךְ."
וּכְשֶׁסִּיֵּם אֶת דְּבָרָיו, כִּבֵּד אֶת רֹאשׁ הָעִיר לְהַדְלִיק אֶת הַחֲנֻכִּיָּה, לְקוֹל תְּשׁוּאוֹת וּמְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שֶׁל הַקָּהָל הָרַב שֶׁנִּתְאַסֵּף בַּמָּקוֹם.
אַף כְּלֵי תִּקְשֹׁרֶת רַבִּים נָכְחוּ בָּאֵרוּעַ וְסִקְּרוּ אוֹתוֹ בְּהַרְחָבָה וּבְאַהֲדָה.
מֵאָז, הָיָה הַשָּׁלִיחַ מֻכָּר וְאָהוּד עַל כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר, וְכֻלָּם כִּנּוּהוּ בְּשֵׁם: "רַבַּאיי מְנוֹרָה".
