לְפֶתַע, לְלֹא הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת, נֶעֶצְרָה הַסִּירָה. נִסִּיתִי לַחְתֹּר בַּמְּשׁוֹטִים בְּחָזְקָה, אַךְ הַסִּירָה לֹא זָזָה...
סְבִיב גִּילוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, הַמִּתְגּוֹרֵר לְיַד הַשּׁוּק, בְּמֶרְכַּז הַכְּפָר הָרוּסִי הַקָּטָן, הִסְתּוֹבְבוּ שְׁמוּעוֹת רַבּוֹת.
הָיוּ שֶׁטָּעֲנוּ כִּי עָבַר הוּא כְּבָר אֶת גִּיל הַתִּשְׁעִים, אַךְ הוּא עֲדַיִן לֹא בֶּן מֵאָה שָׁנִים.
הָיוּ שֶׁהֵנִיפוּ יְדֵיהֶם בְּבִטּוּל לְמִשְׁמַע הַטַּעֲנָה, וְהִצְהִירוּ כִּי הִנָּם יוֹדְעִים בְּוַדָּאוּת שֶׁהַזָּקֵן בֶּן יוֹתֵר מִמֵּאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים.
כָּךְ אוֹ כָּךְ, לְכֻלָּם הָיָה בָּרוּר, שֶׁהַקָּשִׁישׁ הִנּוֹ הָאָדָם הַמְּבֻגָּר בְּיוֹתֵר בָּאֵזוֹר כֻּלּוֹ, וְאוּלַי אַף בְּכָל רוּסְיָה. כֵּיצַד הוּא זָכָה לְהַגִּיעַ לַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁכָּזוֹ?
כְּשֶׁנִּשְׁאַל הַזָּקֵן שְׁאֵלָה זוֹ, הִתְרַוֵּחַ עַל כִּסֵּא הַנַּדְנֵדָה עָלָיו יָשַׁב, חִיֵּךְ, עָצַם אֶת עֵינָיו, וְהֵחֵל לְסַפֵּר:
"בִּצְעִירוּתִי עָבַדְתִּי בַּמִּבְצָר הַפֶּטְרוֹבְּלִי בְּפֶּטֶרְבּוּרְג, מִתְקָן כְּלִיאָה לְמוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת שֶׁשָּׁכַן עַל שְׂפַת נְהַר הַנִּיבָה.
הַמָּקוֹם בּוֹ הִתְנַהֲלוּ חֲקִירוֹת הָאֲסִירִים הַמְּסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר, הָיָה בְּמִשְׂרְדֵי הַמּוֹעָצָה הַחֲשָׁאִית שֶׁל רוּסְיָה. מִבְנֶה זֶה הָיָה מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר.
עַל מְנָת לְהַעֲבִיר אָסִיר לְבֵית הַמִּשְׁפָּט וּבַחֲזָרָה, הָיָה צֹרֶךְ לְהָשִׁיט סִירוֹת בָּהֶן הָעָבְרוּ הָאֲסִירִים. וְזֶה הָיָה תַּפְקִידִי - לְהָשִׁיט אֶת אוֹתָן סִירוֹת עַל נְהַר הַנִּיבָה, מִבֵּית הַסֹּהַר לְבֵית הַמִּשְׁפָּט, וּבַחֲזָרָה.
בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, הָיָה עִמִּי בַּסִּירָה רַב יְהוּדִי, שֶׁהָאֳשַׁם בְּאַשְׁמָה חֲמוּרָה מְאוֹד - מְרִידָה בְּמַלְכוּתוֹ שֶׁל הַצָּאר יָרוּם הוֹדוֹ. הַאֲשָׁמָה זֹאת, הִתְבָּרְרָה לְבַסּוֹף, כַּעֲלִילַת שָׁוְא שֶׁטָּפְלוּ עָלָיו מִתְנַגְּדָיו.
הַשַּׁיִט בַּנָּהָר הֵחֵל כָּרָגִיל, הַשָּׁמַיִם הָיוּ שְׁחֹרִים, וְיָרֵחַ הִשְׁקִיף עָלֵינוּ מִלְּמַעְלָה.
לְפֶתַע פָּנָה אֵלַי הָרַב הַיְּהוּדִי, נִרְאֶה לִי שֶׁקָּרְאוּ לוֹ רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלִּיאַדִּי, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֶעֱצֹר אֶת הַסִּירָה לִזְמַן קָצָר.
סֵרַבְתִּי. מַה הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ - הָאָסִיר הַזֶּה, שֶׁהוּא יַגִּיד לִי מַה לַּעֲשׂוֹת?
שׁוּב בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי הַיְּהוּדִי לַעֲצֹר אֶת הַסִּירָה - מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְפַּלְּלִים בִּתְחִלַּת כָּל חֹדֶשׁ עַל חִדּוּשׁוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ - תְּפִלָּה הַנִּקְרֵאת קִדּוּשׁ לְבָנָה.
שׁוּב סֵרַבְתִּי.
וְאָז... לְפֶתַע, לְלֹא הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת, נֶעֶצְרָה הַסִּירָה.
נִסִּיתִי לַחְתֹּר בַּמְּשׁוֹטִים בְּחָזְקָה, אַךְ הַסִּירָה לֹא זָזָה.
לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַאֲמַצִּים הֵבַנְתִּי, כִּי לֹא סְתָם הַסִּירָה אֵינָהּ זָזָה, הָרַב הַיְּהוּדִי הוּא זֶה שֶׁגָּרַם לְכָךְ.
הִבַּטְתִּי בּוֹ בְּיִרְאַת כָּבוֹד. הֵבַנְתִּי, שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּאָדָם פָּשׁוּט.
לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, לַמְרוֹת שֶׁהַסִּירָה עָמְדָה עַל מְקוֹמָהּ, לֹא נֶעֱמַד הָרַב הַיְּהוּדִי לְהִתְפַּלֵּל אֶת הַתְּפִלָּה, וְהַסִּירָה שָׁבָה לָשׁוּט.
לְאַחַר מִסְפַּר רְגָעִים, פָּנָה אֵלַי שׁוּב פַּעַם הָרַב הַיְּהוּדִי וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶעֱצֹר אֶת הַסִּירָה, מִפְּנֵי שֶׁרוֹצֶה הוּא לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר קִדּוּשׁ לְבָנָה.
הַפַּעַם, הָיִיתִי כְּבָר בַּעַל נִסָּיוֹן וּמְעַט יוֹתֵר חָכָם, וְהִסְכַּמְתִּי. אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתִי הָרַב.
פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הָרַב זָהֲרוּ בְּאוֹר בָּהִיר כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ, לֹא יָכֹלְתִּי לִנְשֹׁם מֵהִתְרַגְּשׁוּת.
כַּמּוּבָן שֶׁהָרַב מִלֵּא אֶת הַתְּנַאי, וּבֵרֵךְ אוֹתִי בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים. הוּא אַף כָּתַב אֶת הַבְטָחָתוֹ עַל פֶּתֶק."
וְהַזָּקֵן הִצְבִּיעַ עַל קִיר הַסָּלוֹן, בְּמֶרְכַּז הַקִּיר הִתְנוֹסְסָה מִסְגֶּרֶת זָהָב הַמַּקִּיפָה נְיָר יָשָׁן וּבוֹ כְּתָב בְּשָׂפָה לֹא מֻכֶּרֶת - לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ
"אֵינִי יוֹדֵעַ לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב, אַךְ אֶת הַדַּף אֲנִי מְכַבֵּד וְשׁוֹמֵר עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר. וּכְפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, כָּל בְּנֵי גִּילִי כְּבָר מִזְּמַן אֵינָם, וְרַק אֲנִי נוֹתַרְתִּי, בִּזְכוּת הַבְטָחָתוֹ שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ."