הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעָמְדָה בְּמֶרְכַּז הָרָקִיעַ שִׁנְּתָה אַט אַט אֶת מְקוֹמָהּ וְהֵחֵלָּה לִגְלֹשׁ לְכִוּוּן מַעֲרָב, הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לָעִיר הָיָה שָׁמֵם בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּשָׁעָה זוֹ בְּיוֹם שִׁשִּׁי...

לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל צְעָדִים, מֵעֵבֶר לָעִקּוּל הוֹפִיעַ אַבָּא תַּחֲנָה הֶחָסִיד, נוֹשֵׂא עַל כְּתֵפָיו צְרוֹר, וּבוֹ כָּל הָרְכוּשׁ אוֹתוֹ הִרְוִיחַ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁבוּעַ.

בִּזְרִיזוּת צָעַד אַבָּא תַּחֲנָה, הוּא רָצָה לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לְבֵיתוֹ זְמַן מָה לִפְנֵי שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְאַרְגֵּן כָּרָאוּי לִקְרַאת בּוֹא הַמַּלְכָּה.

פִּתְאוֹם שָׁמַע אֲנָחוֹת בּוֹקְעוֹת מִכִּוּוּן הַשִּׂיחִים אֲשֶׁר בְּצַד הַדֶּרֶךְ, הוּא הֵסִיט בִּזְהִירוּת אֶת הָעֲנָפִים הַנְּמוּכִים וְ...

לְתַדְהֵמָתוֹ רָאָה אָדָם פָּצוּעַ וְדוֹאֵב, מוּטָל בְּאֵין אוֹנִים לְצַד הַדֶּרֶךְ.

הִתְחַנֵּן לְפָנָיו הַפָּצוּעַ: "קָחֵנִי אֶל הָעִיר".

עָצַר אַבָּא תַּחֲנָה, הוֹרִיד אֶת הַחֲבִילָה שֶׁעַל שִׁכְמוֹ, מִתְעַלֵּם מִן הַקּוֹלוֹת בְּלִבּוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ: 'טִפֵּשׁ, בַּחֲבִילָה זוֹ נִמְצָא כָּל רְכוּשְׁךָ... אַל תַּפְקִיר אוֹתָהּ בְּמָקוֹם שָׁמֵם'. וְהֶעֱמִיס עַל כְּתֵפָיו אֶת הַפָּצוּעַ.

מִשְׁקָלוֹ הָרַב שֶׁל הַפָּצוּעַ שֶׁעַל גַּבּוֹ, הֵאֵט אֶת הַקֶּצֶב בּוֹ הָלַךְ, אַךְ לְבַסּוֹף, לְאַחַר צְעָדָה מְמֻשֶּׁכֶת הִגִּיעַ אֶל הָעִיר.

הוּא הוֹבִיל אֶת הַפָּצוּעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. וּכְשֶׁרָאָה, שֶׁעֲדַיִן נוֹתַר זְמַן עַד כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, הֶחְלִיט לָשׁוּב אֶל הַיַּעַר וְלָקַחַת אֶת הַחֲבִילָה מֵהַמָּקוֹם בּוֹ הִנִּיחַ אוֹתָהּ.

כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב לַמָּקוֹם בּוֹ הִשְׁאִיר אֶת הַחֲבִילָה, הִתְמַלֵּא לִבּוֹ חֲשָׁשׁ: 'אוּלַי רָאָה מַאן דְּהוּ אֶת הַצְּרוֹר הַמּוּטָל עַל הָאָרֶץ לְלֹא דּוֹרֵשׁ וּלְקָחוֹ?'

אַךְ נִרְגַּע לְאַחַר רֶגַע, כְּשֶׁהַחֲבִילָה נִגְלְתָה לְעֵינָיו, מֻנַּחַת בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהִשְׁאִירָהּ.

אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה לָעִיר עָשָׂה בְּרִיצָה, כְּשֶׁהַחֲבִילָה מִטַּלְטֶלֶת עַל שִׁכְמוֹ מִצַּד לְצַד.

נִדְמֶה הָיָה, כִּי עוֹרֵךְ הוּא תַּחֲרוּת עִם הַשֶּׁמֶשׁ – מִי יַגִּיעַ לְיַעֲדוֹ יוֹתֵר מַהֵר - הוּא לְבֵיתוֹ? אוֹ, שֶׁמָּא, הַשֶּׁמֶשׁ לְשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ?
בָּעֵת שֶׁנִּכְנַס לָעִיר, נִרְאֶה הָיָה, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא זוֹ שֶׁנִּצְחָה.

שׁוּלֵי הַשָּׁמַיִם נִצְבְּעוּ בְּצִבְעֵי כָּתֹם וְאָדֹם עַז, וּמֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי נִמְרַח הָאֹפֶק בְּכָחֹל עָמֹק זָרוּעַ בְּכוֹכָבִים.

הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת הִבִּיטוּ בִּפְלִיאָה בָּמַחָזֵה הַמּוּזָר, אַבָּא תַּחֲנָה הֶחָסִיד, הַיָּדוּעַ לַכֹּל כִּירֵא שָׁמַיִם גָּדוֹל, צוֹעֵד בִּמְהִירוּת בָּרְחוֹב, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בִּגְדֵי יוֹם חֹל וְשַׂק גָּדוֹל עַל שִׁכְמוֹ.

"הַאִם הִשְׁתַּבְּשָׁה דַּעְתּוֹ?" סָחוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, "אוֹ, חָלִילָה, יָרַד מֵהַדֶּרֶךְ?"

אַף אַבָּא תַּחֲנָה חָשַׁב בְּלִבּוֹ: 'הַאִם חִלַּלְתִּי שַׁבָּת? אֲבוֹי הוּא לְאָדָם שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת! כֵּיצַד נִכְשַׁלְתִּי בְּכָךְ?! הֲלֹא כַּוָּנָתִי הָיְתָה טוֹבָה..."

רָאָה הַקָּבָּ"ה אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְצִוָּה עַל הַחַמָּה לַעֲלוֹת שׁוּב אֶל מְקוֹמָהּ בְּמֶרְכַּז הָרָקִיעַ וּלְהָאִיר עַל הָעוֹלָם.

אֲנָשִׁים שִׁפְשְׁפוּ אֶת עֵינֵיהֶם בִּפְלִיאָה – הִנֵּה הֵם כְּבָר בְּאֶמְצַע אֲמִירַת סֵדֶר קַבָּלַת שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה וָגִיל, וּלְפֶתַע זוֹרַחַת לָהּ הַשֶּׁמֶשׁ... כְּאִלּוּ יֶשְׁנָם עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת טוֹבוֹת עַד בּוֹא הַשַּׁבָּת...

רַק לְאַחַר שֶׁשָּׁב אַבָּא תַּחֲנָה הֶחָסִיד לְבֵיתוֹ, הִתְאַרְגֵּן לִקְרַאת בּוֹא הַשַּׁבָּת, וְיָכֹל הָיָה אַף הוּא לָצֵאת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה – שָׁקְעָה הַחַמָּה סוֹף סוֹף, וְיָרֵחַ לָבָן גָּדוֹל, מְלֻוֶּה בְּאַלְפֵי כּוֹכָבִים זַעֲרוּרִיִּים תָּפַס אֶת מְקוֹמָהּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְּלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְּבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ".