אִם הֱיִיתֶם שׁוֹאֲלִים אֶת תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה זְלוֹטְשׁוֹב, מִיהוּ הֶעָנִי בְּיוֹתֵר בָּעֲיָרָה, הָיוּ עוֹנִים כֻּלָּם פֶּה אֶחָד: "ר' מִיכְל."

וְאָכֵן, ר' מִיכְל מִזְּלוֹטְשׁוֹב זַ"ל הָיָה יָדוּעַ כְּעָנִי מָרוּד. אֲפִלּוּ פַּת לֶחֶם, לֹא הָיְתָה אוֹרַחַת קְבוּעָה בְּבֵיתוֹ, אֶלָּא רַק לְעִתִּים, וּמֶה עָשׂוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ בִּשְׁאָר הַזְּמַן? פָּשׁוּט, רָעֲבוּ לְלֶחֶם.

וְר' מִיכְל – אֶת כָּל חֶפְצֵי הָעֵרֶךְ שֶׁבְּבֵיתוֹ כְּבָר מָכַר, וּתְמוּרָתָם קָנָה עוֹד מְעַט דִּבְרֵי מַאֲכָל, לְהַשְׂבִּיעַ אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ הָרְעֵבִים.
אֶת כָּל חֶפְצֵי הָעֵרֶךְ אָמַרְנוּ? לֹא מְדֻיָּק.

רַק דָּבָר אֶחָד בַּעַל עֵרֶךְ רַב נִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ. הָיוּ אֵלּוּ הַתְּפִלִּין שֶׁל אָבִיו הַצַּדִּיק – ר' אִיצִיקְל דְּרוֹהוֹבִיטְשֶׁער.

תְּפִלִּין אֵלּוּ הָיוּ יְקָרוֹת מְאוֹד, וַאֲנָשִׁים רַבִּים הִתְדַּפְּקוּ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל ר' מִיכְל, וְהִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁיִּמְכֹּר לָהֶם תְּפִלִּין אֵלּוּ.

חֲסִידִים עֲשִׁירִים הִצִּיעוּ לוֹ סְכוּמֵי עָתָק – אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים רַיינִישׁ.

אַךְ, ר' מִיכְל, מְסָרֵב: תְּפִלִּין אֵלּוּ לֹא יִמָּכְרוּ בְּעַד שׁוּם הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם!

בְּאַחַת הַשָּׁנִים, בְּהִתְקָרֵב חַג הַסֻּכּוֹת, מְבוּכָה וּדְאָגָה רַבָּה שָׂרְרָה בָּעֲיָרָה זְלוֹטְשׁוֹב.

אוֹתָהּ שָׁנָה הָיְתָה שָׁנָה גְּרוּעָה לִיבוּל הָאֶתְרוֹגִים. וְהֵם הָפְכוּ לְיִקְרֵי עֵרֶךְ וּנְדִירִים. וּבְכָל זְלוֹטְשׁוֹב, לֹא הָיָה אַף אֶתְרוֹג לִרְפוּאָה.

וְהִנֵּה, הִגִּיעַ עֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת, הַסֻּכּוֹת כְּבָר עוֹמְדוֹת עַל תִּלָּן, אֲנָשִׁים מִתְרוֹצְצִים לַהֲכָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת לִפְנֵי הֶחָג. וּלְפֶתַע, נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה, כִּי הִגִּיעַ לָעֲיָרָה יְהוּדִי, וּבְיָדוֹ אֶתְרוֹג לִמְכִירָה.

הַיְּהוּדִים הָרַבִּים, שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה מַרְנִינַת הַלֵּב, הִתְקַבְּצוּ לַמָּקוֹם בּוֹ שָׁהָה אוֹתוֹ יְהוּדִי, בְּיָדוֹ הָיָה הָאֶתְרוֹג, וּבִקְּשׁוּ לִקְנוֹתוֹ.
אַךְ הַמְּחִיר הָיָה גָּבוֹהַּ, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁיָּכֹל לְשַׁלֵּם מְחִיר כֹּה רַב עֲבוּר הָאֶתְרוֹג.

גַּם ר' מִיכְל הִגִּיעַ, עַל מְנָת לִקְנוֹת אֶת הָאֶתְרוֹג. וּכְשֶׁשָּׁאַל לַמְּחִיר, עָנָה לוֹ הַמּוֹכֵר: "חֲמִשִּׁים רַיינִישׁ! אַף לֹא פְּרוּטָה שְׁחוּקָה פָּחוֹת מִכָּךְ!"

בִּקֵּשׁ ר' מִיכְל לִרְאוֹת אֶת הָאֶתְרוֹג, וּלְמַרְאֵהוּ – אֹרוּ עֵינָיו. אֶתְרוֹג יְפֵיפֶה... שָׁנִים שֶׁלֹּא רָאָה אֶתְרוֹג נָאֶה וּמְהֻדָּר כָּל-כָּךְ.
הוּא הֶחְלִיט לִקְנוֹת אֶת הָאֶתְרוֹג, וִיהִי מָה.

חִישׁ חָזַר לְבֵיתוֹ, וְהוֹצִיא אֶת הַתְּפִלִּין הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל אָבִיו מִמְּקוֹמָן.

הוּא נָשַׁק לָהֶן וְהִבִּיט בָּהֶן מַבָּט שֶׁל פְּרֵדָה. וּמִהֵר לְאַחַד הַחֲסִידִים הָעֲשִׁירִים בָּעֲיָרָה, שֶׁרָצָה כְּבָר זְמַן רַב לִקְנוֹת אֶת הַתְּפִלִּין. מָכַר אֶת הַתְּפִלִּין תְּמוּרַת חֲמִשִּׁים רַיינִישׁ. וּמִהֵר חֲזָרָה אֶל הַמּוֹכֵר.

לְשִׂמְחָתוֹ הָרַבָּה, עֲדַיִן לֹא נִקְנָה הָאֶתְרוֹג, הוּא קָנָה אוֹתוֹ, וְהִזְדָּרֵז לַחְזֹר לְבֵיתוֹ.

כְּשֶׁרָאֲתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל ר' מִיכְל אֶת הָאֶתְרוֹג הַנָּאֶה, הֵבִינָה כִּי שֻׁלַּם עָלָיו סְכוּם נִכָּר. שָׁאֲלָה הִיא אֶת ר' מִיכְל: "מֵהֵיכָן הִשַּׂגְתָּ אֶת הַסְּכוּם הַגָּבוֹהַּ עֲבוּר קְנִיַּת הָאֶתְרוֹג?"

הִתְחַמֵּק ר' מִיכְל, וְלֹא עָנָה.

הִמְשִׁיכָה הָאִשָּׁה לְשָׁאֳלוֹ שׁוּב וְשׁוּב, עַד שֶׁגִּלָּה לָהּ ר' מִיכְל, כִּי מָכַר אֶת הַתְּפִלִּין תְּמוּרַת הָאֶתְרוֹג.

שָׁמְעָה זֹאת הָאִשָּׁה וְאָדְמוּ פָּנֶיהָ מִזַּעַם: "הַיִּתָּכֵן?! רַבּוֹת אֲנִי מִתְחַנֶּנֶת לְפָנֶיךָ כִּי תִּמְכֹּר אֶת הַתְּפִלִּין עַל מְנָת לָזוּן אֶת יְלָדֵינוּ הָרְעֵבִים, וְאַתָּה מְסָרֵב. וְהִנֵּה, עֲבוּר אֶתְרוֹג אֶחָד מָכַרְתָּ אֶת הַתְּפִלִּין?!"

וּבְרֹב כַּעֲסָהּ, חָטְפָה אֶת הָאֶתְרוֹג, נָשְׁכָה אֶת הַפִּטָּם, וְהִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה, וּבְכָךְ פָּסְלָה אֶת הָאֶתְרוֹג לְשִׁמּוּשׁ.

וְר' מִיכְל, אֵינוֹ אוֹמֵר מְאוּמָה. וְרַק חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ: 'אִם כָּךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, שֶׁיִּפָּסֵל הָאֶתְרוֹג שֶׁלִּי, הֲרֵינִי מְקַבֵּל זֹאת בְּאַהֲבָה".
.
לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה, הִתְגַּלָּה לְר' מִיכְל אָבִיו הַקָּדוֹשׁ בַּחֲלוֹם, וְאָמַר לוֹ: מַעַשְׂךָ הָאַחֲרוֹן – שֶׁלֹּא כָּעַסְתָּ עַל אִשְׁתְּךָ, עָשָׂה נַחַת רוּחַ רַבָּה לְמַעְלָה – הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה קְנִיַּת הָאֶתְרוֹג.