לעתיד לבוא, כל ארבעת הצדדים של העולם יהיו 'מסובבים' בקדושה ולכן גם בסוכה תידרשנה ארבע דפנות
מספר הדפנות המחויבות להיות בסוכה שנוי במחלוקת. לדעת רבי שמעון דרושות ארבע דפנות (שלוש שלמות ואחת ברוחב טפח לפחות). לדעת חכמים מספיק שתהיינה שלוש דפנות (שתיים שלמות ואחת קטנה). ההלכה כחכמים.
ככלל, מובא שלעתיד לבוא תהיה הלכה בתחומים רבים כרבי שמעון, למרות שכיום אין ההלכה כמותו. כך נכתב ב"תפארת שלמה" וב"התורה והמצווה". ההסבר לכך הוא, שכיום אין הלכה כמותו משום שרוב החכמים לא ירדו לסוף דעתו ולכן חלקו עליו. לעתיד לבוא יהיו כולם חכמים גדולים וממילא יצדיקו את דבריו ויפסקו כמותו).
בעניין הסוכה במיוחד, מופיע ב"גנזי יוסף" הסבר נרחב לשינוי הצפוי בפסיקה: בגמרא נאמר כי "העולם הזה לאכסדרא הוא דומה, ורוח צפונית אינה מסובבת" (בבא בתרא כה, א). אחד הפירושים בזה הוא, שהצד הצפוני רומז לכוחות הטומאה (על משקל הפסוק "מצפון תיפתח הרעה" (ירמיה א, יד)). "רוח צפונית אינה מסובבת" פירושו, כי צד זה אינו מוגן על ידי כוחות הקדושה, אלא פרוץ לכוחות הטומאה.
אך לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "אומר לצפון תני" (ישעיה מג, ו). ייווצר מצב בו גם כוחות הטומאה (הצפון) יתנו ויעזרו להתגברות הקדושה, כך שכל ארבע הרוחות תהיינה 'מסובבות' ומוגנות עם כוחות הקדושה.
זו אפוא הסיבה לשינוי ההלכתי בעניין הסוכה: כיום, יש לעולם שלושה (מתוך ארבעה) צדדים ש'מסובבים' בקדושה ולכן גם בסוכה נדרשות רק שלוש דפנות. אך לעתיד לבוא, כל ארבעת הצדדים של העולם יהיו 'מסובבים' בקדושה ולכן גם בסוכה תידרשנה ארבע דפנות.
הסוכה גם מבטאת הודיה על כך שהקדוש-ברוך-הוא גאלנו מהגלויות השונות. מאז חורבן הבית הראשון, נגאלנו כבר משלוש גלויות – בבל, מדי ויוון. הגלות הנוכחית נקראת גלות אדום וממנה עדיין לא נגאלנו. לעתיד לבוא, לאחר שניגאל גם מהגלות הרביעית – נשב בסוכה בת ארבע דפנות.
מעניין לציין, כי הפסוק אותו מביאה הגמרא כסימוכין לשיטתו של רבי שמעון, לפיה הסוכה צריכה להגן כראוי על יושביה הוא: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, למחסה ולמסתור, מזרם וממטר" (ישעיה ד, ו). פסוק שבמקורו מדבר על חזון שיתגשם בגאולה השלמה, בקרוב ממש!
מקורות: תלמוד בבלי סוכה ו, ב וברש"י ובתוספות שם. גנזי יוסף על אמור כג, מב. תפארת שלמה תחילת פרשת שופטים. התורה והמצווה על חוקת יט. ספר המנהגים (חב"ד) עמוד 65. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרלט, י. שיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: שבת פרשת תצא תשמ"ח ושבת פרשת וישב תשנ"ב. ליקוטי שיחות חלק ד עמוד 1065.