הסוכה היא מבנה ארעי ורעוע, שלכאורה אינו מספק שום הגנה. אך דוקא שבריריותה משיבה לחיינו את ה' השומר עלינו מכל. ועוד: מה הקשר בין מגילת קהלת לקין והבל?

לעתיד לבוא, כל ארבעת הצדדים של העולם יהיו 'מסובבים' בקדושה ולכן גם בסוכה תידרשנה ארבע דפנות

רק כשאנחנו מתלכדים עם כל הסוגים שבינינו – האתרוג, הלולב, ההדס והערבה – רק אז אנחנו זכאים להיקרא עם. עם אחד ששורה עליו קדושתו של השם אחד.

מי שנכנס לסוכה של חסידי חב"ד מיד שם לב כי בשונה מסוכות אחרות – אין בה קישוטים. לא שרשרות, לא עיטורים נוצצים, לא תלויים על הדפנות ולא משתלשלים מהסכך. מדוע?

"שלוש פרנסים טובים ניתנו להם לישראל, משה אהרן ומרים, ושלוש מתנות ניתנו על ידם, מן ועמוד-ענן ובאר... ולעתיד לבוא עתידים לחזור שלושתם"

בעולם פזורים ניצוצות קדושה אבודים ועל כל יהודי מוטל 'לאסוף' אותם. כאשר משתמשים בחפצי חומר גשמיים למצוות ומעשים טובים, גואלים את הניצוצות האבודים ומחזירים אותם אל חיק הקדושה.

שמות החג ונימוקים ● מאפייני החג ● היכרות מעמיקה עם הסוכה ● הלכות סוכה; המיקום, הגודל, הסכך ● וגם: הכל על מצוות ישיבה בסוכה 

על מצוות ארבעת המינים נאמר בתורה "ושמחתם (עם המינים) לפני השם אלוקיכם" – ושמו של מלך המשיח הוא מנחם, על שם הנחמה והשמחה שיעניק לנו לאחר צער הגלות

כך נחגוג כדין את חג סוכות: ישיבה בסוכה, נטילת ד' מינים ושמחת בית השואבה ועוד

מכתב כללי של הרבי מלך המשיח לחג הסוכות, המבאר את האחדות המודגשת בחגי תשרי, וההוראה מכך אלינו במשך השנה כולה.

"עתיד הקדוש-ברוך-הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לוויתן". ולאו דווקא בחג הסוכות

למצוות הישיבה בסוכה יש גם זיקה מיוחדת לעננים המופלאים שמופיעים בספר דניאל "ענני שמיא (=שמיים)" – העננים שיביאו את בני ישראל מכל העולם בדרך מהירה וניסית לירושלים הבנויה, בגאולה השלמה והקרובה.

משמעותה הפנימית של עבודת איסוף התבואה היא זיכוך כל ענייני העולם וחיבורם לאלוקים. יהודים נדרשים לברר, ללקט, לקבץ ולאסוף את כל הניצוצות האלוקיים שאלוקים הסתיר בעולם 

חג האסיף מתייחס לא רק לתבואה הגשמית, אלא גם לזריעה ואיסוף בתחום הרוחני: איסוף ה"פירות" הרוחניים של עבודת בני-ישראל, בקיום התורה והמצוות במהלך השנה. 

עם כל הכבוד לאתרוג, התלמיד החכם ובעל המעשים הטובים מבני ברק, כדי לקיים את המצווה אי אפשר להסתפק רק בו! כדי לקיים את המצווה, לוקחים את הלולב, קושרים אליו את ההדס ואת הערבה, ורק ככה, ביחד, אפשר לברך.

אתה יושב בסוכה, אוכל, משוחח, מתעסק ב"סתם" דברים שלך, של קיומך הפיזי - ובכל זאת, כל אותה שעה מקיים בכל רגע את מצוות ישיבה בסוכה ואתה קשור כל הזמן עם אלוקים! 

הסוכה מסמלת השראה שהיא חובקת, עוטפת ואופפת... אך האם חודרת אווירה זו הניסכת ממנה אל פנימיותו של האדם? ● האם יש כאן תפיסה של משמעות הסוכה במרבדה החיצוני והרדוד של עין גרידא מבלי לרדת לעומקם של דברים?

הלולב הוא זה המתנענע יותר מכולם, כי הוא מייצג את האדם מן הסוג הזקוק שינערו אותו יותר מן האחרים. הוא זה שיש להזכירו כי לימוד התורה איננו רק תרגיל שכלי, אלא זו דרך שבה היהודי מתאחד עם הקב"ה.

מה מקשר את המקיפים עם האדם האפוף בהם? מה מקשר את התכנים העשירים של דפנות הסוכה עם האדם שהן חובקות? מה מחבר את ענני הכבוד עם נשמתו?

בשביל זה אנו מנענעים בכל שנה מחדש את אותם ארבעה מינים, באותה מתכונת – להפנים בנו את אותו מסר עתיק שלא נס לחו: כוחנו באחדותנו, יופיינו באחדותנו וגאולתנו 

העובדה שהשופט מחבב אותנו היא למעשה העילה המרכזית לשמחה. המציאות הזו שבכל שנה מחדש, למרות המשגים החוזרים ונשנים שלנו, הוא מוכן למחוק הכול ושוב לפתוח דף חדש – מוכיחה כמה עמוק הקשר בינינו. ועל כך עיקר שמחתנו.