"בָּשָׂר טָרִי! בָּשָׂר בְּזֹול. בּוֹאוּ לִקְנֹות!" הַכָּרֹוז נִשְׁמַע הֵיטֵב בְּעִמְקֵי הָאִטְלִיז הָעִירֹונִי. מֹשֶׁה הַקַּצָּב, שֶׁהָיָה עָסוּק בְּחִתּוּךְ נֵתַח בָּשָׂר, הִפְסִיק בְּאַחַת אֶת עֲבֹודָתוֹ. הוּא נִגֵּב אֶת יָדָיו וְרָץ הַחוּצָה לִבְדֹּק מִיהוּ הַמִּתְחָרֶה הֶחָדָשׁ שֶׁעֹומֵד לִגְזֹל אֶת פַּרְנָסָתוֹ.

כְּשֶׁיָּצָא מֹשֶׁה הַחוּצָה, חָשְׁכוּ עֵינָיו. הַבָּשָׂר הַטָּרִי שֶׁהֻצַּב לִמְכִירָה בְּמֶרְכַּז הַׁשּוּק, הָיָה לְמַרְבֵּה הַזְּוָעָה, מִבְחָר עָצוּם שֶׁל שְׁבוּיִים כְּבוּלִים בְּשַׁרְשְׁרָאֹות בַּרְזֶל. אִישׁ גְּדֹול גּוּף הִצְלִיף מִדֵּי פַּעַם בַּשְּׁבוּיִים כְּדֵי לְזָרְזָם בַּהֲלִיכָה.

מֹשֶׁה הַקַּצָּב מַבִּיט בְּתַהֲלוּכַת הָאֻמְלָלוּת הַצֹּועֶדֶת בַּסָּךְ לְנֶגֶד עֵינָיו, וְלִבּוֹ הָרַחוּם מִתְפַּלֵּץ בְּקִרְבּוֹ. הַמִּסְכֵּנִים יִמָּכְרוּ בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר לַאֲדֹונִים עָרִיצִים שֶׁיַּעֲבִידוּ אֹותָם עַד כְּלֹות הַנְּשָׁמָה, וְעַד תֹּם חַיֵּיהֶם יֵדְעוּ הָעֲבָדִים רַק סֵבֶל וּמַכְאֹוב.

קֹול בְּכִי תַּמְרוּרִים הִרְעִיד אֶת לִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. כְּשֶׁנָּשָׂא אֶת עֵינָיו רָאָה לְמוּלוֹ נַעֲרָה עֲדִינָה. "אָנָּא מִמְּךָ!" הִתְחַנְּנָה הַנַּעֲרָה, "יְהוּדִיָּה אָנֹכִי, וּשְׁמִי שָׂרָה. אַל תַּשְׁאִיר אֹותִי בִּידֵי הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ, הֵם יַכְרִיחוּ אֹותִי לַעֲבֹר עַל מִצְוֹות הַתֹּורָה. בְּבַקָּשָׁה..."

"עֲצֹר," פָּנָה מֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הַשְּׁבוּיִים. "בְּכַמָּה תִּמְכֹּר לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת?" הַשֹּׁובֶה הָאַכְזָר גִּלְגֵּל אֶת עֵינָיו, "מֵאָה וּשְׁמֹונִים אֶלֶף מַטְבְּעֹות זָהָב," נָקַב בַּמְּחִיר. מֹשֶׁה הִסְתַּחְרֵר לְגַמְרֵי. סְכוּם דִּמְיֹונִי שֶׁכָּזֶה, לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ. לְאַחַר מַשָּׂא וּמַתָּן מַתִּישׁ, הִתְרַצָּה הַשֹּׁודֵד לִמְכֹּר אֶת הַנַּעֲרָה תְּמוּרַת מֵאָה אֶלֶף מַטְבְּעֹות זָהָב.

כָּל הַכֶּסֶף שֶׁחָסַךְ הַקַּצָּב בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שְׁנֹות עֲבֹודָה מְאֻמֶּצֶת, עָבַר לְיָדָיו שֶׁל הַשֹּׁודֵד, שֶׁמָּסַר לוֹ בִּתְמוּרָה אֶת הַנַּעֲרָה הַבֹּוכִיָּה.

שָׂרָה נָפְלָה לְרַגְלָיו שֶׁל הַקַּצָּב. דְּמָעֹות עָמְדוּ בְּעֵינֶיהָ. הַפַּעַם הָיוּ אֵלֶּה דְּמָעֹות שֶׁל הִתְרַגְּׁשוּת. "כֵּיצַד אוּכַל לְהוֹדֹות לְךָ עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי?" שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה אֶת מֹושִׁיעָהּ. "אִם תַּמְשִׁיכִי לִהְיֹות יְהוּדִיָּה כְּשֵׁרָה וְתֵלְכִי בְּדֶרֶךְ אָבֹות, וְהָיָה זֶה שְׂכָרִי..." הֵשִׁיב הַקַּצָּב הָרַחוּם.

מֹשֶׁה הִכְנִיס אֶת הַנַּעֲרָה לְבֵיתוֹ, גִּדֵּל אֹותָהּ בִּמְסִירוּת, וְלֹא חָסַךְ מִמֶּנָּה דָּבָר.

עָבְרוּ שָׁנִים.

לִבּוֹ הָרַחוּם שֶׁל מֹשֶׁה הַקַּצָּב לֹא יֹודֵעַ מָנֹוחַ. הַנַּעֲרָה צְרִיכָה לְהָקִים בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל. הִיא זְקוּקָה לְחָתָן. הוּא צָרִיךְ לִהְיֹות בֶּן תֹּורָה, עָדִין וְרָגִישׁ... וּמִיָּד עֹולָה בְּדִמְיונֹוֹ תְּמוּנָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין בְּכורֹוֹ. בִּנְיָמִין עֹונֶה בְּהֶחְלֵט לְכָל הַדְּרִישֹׁות.

לִקְרַאת חַג הַפֶּסַח, כַּאֲשֶׁר שָׁב בִּנְיָמִין מֵהַיְּשִׁיבָה, שָׁאֲלוּ אותֹוֹ הֹורָיו הַאִם יַסְכִּים לְהִתְחַתֵּן עִם הַנַּעֲרָה שֶׁנִּפְדְּתָה מֵהַשֶּׁבִי וּמִתְגֹּורֶרֶת בְּבֵיתָם. בִּנְיָמִין עָנָה בְּחִיּוּב.

לְאַחַר שְׁאֵלָה דֹּומָה שֶׁנִּשְׁאֲלָה הַנַּעֲרָה, שֶׁהִבִּיעָה כַּמּוּבָן אֶת הַסְכָּמָתָהּ לִהְיֹות כַּלָּתוֹ שֶׁל מַצִּילָהּ, נִקְבַּע תַּאֲרִיךְ לַחֲתֻנָּה.

עֶרֶב הַחֻפָּה הִגִּיעַ.

הָאוּלָם הַגָּדֹול הָיָה עָרוּךְ בִּפְאֵר וְהָדָר. הָעִיר כֻּלָּהּ בָּאָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ הַגְּדֹולָה שֶׁל מֹשֶׁה הַקַּצָּב. שֻׁלְחָנֹות עֲמוּסִים בְּכָל טוּב הִמְתִּינוּ לַסֹּועֲדִים שֶׁגָּדְׁשוּ אֶת הָאוּלָם. מְקוֹמֹות רַבִּים הָיוּ שְׁמוּרִים דַּוְקָא לָעֲנִיִּים אֹותָם חִבֵּב הַקַּצָּב יֹותֵר מִכֹּל.

הַמָּנֹות הַמֻּבְחָרֹות בְּיֹותֵר נִשְׁלְחוּ לַשֻּׁלְחָנֹות הַשְּׁמוּרִים, וּמֹשֶׁה צִוָּה בְּעַצְמוֹ עַל הַמֶּלְצָרִים לְשָׁרֵת אֶת הָעֲנִיִּים בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת וְלָתֵת לְכָל אֶחָד יַחַס אִישִׁי.

הַחֻפָּה עָמְדָה לְהַתְחִיל. הַנִּגּוּן הַמַּרְטִיט כְּבָר הֵחֵל לְהַדְהֵד בָּאוּלָם. הַשֹּׁושְׁבִינִים אֹוחֲזִים אֶת הֶחָתָן מִשְּׁנֵי צִדָּיו וְצֹועֲדִים לְעֵבֶר הַכַּלָּה,
 
אֹותָהּ יְכַסֶּה הֶחָתָן בְּהִינוּמָה. לְפֶתַע הֹורָה מֹשֶׁה לַעֲצֹר. עֵינוֹ צָדָה אֶת אַחַד הָעֲנִיִּים שֶׁיֹּושֵׁב וּבֹוכֶה.

"בַּשִּׂמְחָה שֶׁלִּי הִנְּךָ בֹּוכֶה?" גָּעַר הַקַּצָּב בֶּעָנִי בַּחֲבִיבוּת. "בַּמֶּה אוּכַל לְשַׂמֵּחַ אֹותְךָ? הַאִם תִּרְצֶה נְדָבָה מְכֻבֶּדֶת?"

הֶעָנִי נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה. "הַכַּלָּה שֶׁעֹומֶדֶת לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה," סִפֵּר הֶעָנִי לְמֹשֶׁה, "הִיא כַּלָּתִי." מֹשֶׁה הִתְיַשֵּׁב הָמוּם עַל כִּסֵּא מִזְדַּמֵּן, וְהֶעָנִי הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר: "קִדַּשְׁתִּי אֹותָהּ לְאִשָּׁה לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר. זְמַן קָצָר לְאַחַר הַטֶּקֶס הִתְנַפְּלוּ שֹׁודְדִים עַל הָעֲיָרָה, לָקְחוּ אֹותָהּ בַּשֶּׁבִי, מֵאָז נֶעֶלְמוּ עִקְּבֹותֶיהָ.

"נִסִּיתִי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ בְּכָל מָקֹום אֶפְשָׁרִי, וְהִנֵּה הִגַּעְתִּי לְכָאן, בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה בָּהּ עֹומֶדֶת כַּלָּתִי לְהִכָּנֵס לְחֻפָּה עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר. אֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה?"

הֶעָנִי מָסַר לְמֹשֶׁה סִימָנִים הַמְּעִידִים לְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק שֶׁשָּׂרָה הָיְתָה אָכֵן כַּלָּתוֹ הַמְּיֹעֶדֶת.

"אַל דְּאָגָה, אִישׁ יָקָר!" הִרְגִּיעַ מֹשֶׁה אֶת הֶעָנִי הַזָּר. "הָעֶרֶב, תִּהְיֶה שִׂמְחָתְךָ מֻשְׁלֶמֶת..."

בִּמְהִירוּת נִגַּשׁ מֹשֶׁה לִבְנוֹ הֶחָתָן וְלָחַשׁ עַל אָזְנוֹ מִסְפַּר מִלִּים. הֶחָתָן נִגַּשׁ לְחֶדֶר צְדָדִי וְהֶחְלִיף אֶת בִּגְדֵי הַחֲתֻנָּה בִּבְגָדִים אֲחֵרִים. בִּגְדֵי הַחֲתֻנָּה הַיְּקָרִים הֻלְבְּׁשוּ עַל הֶעָנִי, שֶׁהָפַךְ לִהְיֹות חֲתַן הָאֵרוּעַ.

לְאַחַר זְמַן קָצָר נִשְׁמְעוּ שׁוּב צְלִילֵי הַנִּגּוּן עִמּוֹ צֹועֲדִים אֶל הַחֻפָּה.

עֵינֵי הֶחָתָן עֲצוּמֹות בִּדְבֵקוּת, וְלִבּוֹ מִתְפַּקֵּעַ מֵאֹשֶׁר וְגִיל...

וַחֲתַן הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּי, הֲלֹא הוּא מֹשֶׁה הַקַּצָּב, מְבָרֵךְ אֶת הַזּוּג הַטָּרִי בְּכָל הַבְּרָכֹות שֶׁהוּא רַק מַכִּיר, מִבְּלִי שֶׁיָּשִׂים לֵב, עַד כַּמָּה גָּדֹול הַקָּרְבָּן שֶׁהִקְרִיב.