כל הצביון של הפורים הוא מין תחפושת אחת גדולה. על פניו, זהו יום משעשע שמצווה לשמוח בו ולאכול ולשתות כדת אין אונס. אולם בעצם מדובר ביום שמהותו רצינית מאוד.
הסממן הפופולארי ביותר של חג הפורים הן התחפושות. כבר חודשיים מראש הן מפגינות נוכחות בחנויות הצעצועים בשלל מגוון ומרשים ומבשרות לעיניהם הלוטשות של הילדים על החג הנחשק שבשער.
מהיכן בכלל נולד מנהג ההתחפשות בפורים? – הטעות הרווחת היא כי זה סתם עניין של שעשוע ביום השמח והמבדח. אולם זה לגמרי לא סתם. זו דרך ייחודית לסמל את עצמת הנס הגדול של החג – נס 'ונהפוך הוא'. כפי שידוע לכולם, המן ואחשוורוש רקחו על עם ישראל גזרת כליה, לפיה בתאריך י"ג באדר יהיה דמם הפקר ויורשה לאויביהם לעשות בהם כרצונם. לאחר שרשרת אירועים מדהימה התהפכו היוצרות, והוצאה גזרה חדשה לפיה מותר ליהודים להתגונן ואף יותר דמם של אויבי היהודים ויורשה ליהודים לעשות באויביהם כרצונם.
את המהפך הגדול והמשמח מסמלות התחפושות. המתחפש מתהדר בדמות שונה וכביכול אומר – התהפכתי. אינני עם המראה המוכר של כל השנה, אלא מישהו חדש.
*
בעין בוחנת יותר במקורות, מתוודעים לכך שכל הצביון של הפורים הוא מין תחפושת אחת גדולה. על פניו, זהו יום משעשע שמצווה לשמוח בו ולאכול ולשתות כדת אין אונס. אולם בעצם מדובר ביום שמהותו רצינית מאוד. עד כדי כך רצינית – עוד יותר מיום הכיפורים! יום הכיפורים הוא רק דומה בחשיבותו לפורים, הוא רק כ-פורים. פורים נחשב עוד יותר ממנו!
מה כל כך רציני ביום הפורים? – כדי להבין זאת עלינו להיחשף לעומקן של ההתרחשויות שהובילו לנס הגדול. גזרת הכליה הנוראה של אותם ימים איימה רק על מי שענה לתואר יהודי. תואר זה, שהיום הפך לתווית הזיהוי המובהקת ביותר של כל בן לאברהם, יצחק ויעקב, נולד רק אז, בתקופה בה ארע נס פורים. עד אז נקראנו רק בשם עם ישראל. התואר יהודי – מלשון הודאה – הוצמד באותם ימים למי שמודה באמונת ישראל.
וזו בעצם התופעה המופלאה ביותר שהוכיחו אז אבותינו. כולם, ללא יוצא מן הכלל, קיבלו בזכות את התואר יהודי. כל עם ישראל, עד האחרון שבהם, נותרו מודים ומאמינים באלוקי ישראל – למרות שידעו כי אם יוותרו על התואר, על האמונה – יינצלו חייהם. כולם נכונו למסירות-נפש, ובדעתו של אף אחד לא עלתה מחשבה להינתק מאמונת האבות.
מכוחה של מסירות הנפש ההרואית הזו חולל הקדוש-ברוך-הוא את הנס הגדול ומכוחה הוא גם העניק לחג הפורים מעמד רוחני מרומם יותר מכל יום אחר, יותר אפילו מיום הכיפורים. כך שבעצם מאחורי התחפושת השמחה והעליזה של היום מסתתרת מדרגה רוחנית נאצלת ורצינית מאין כמוה.
*
מהיכן באמת שאבו אבותינו את תעצומות הנפש להישאר נאמנים לדת ישראל גם במחיר חייהם? – ממרדכי היהודי. בספר הזוהר מוסבר כי בכל דור עומד לעם ישראל מנהיג וצדיק מופלא שממלא את תפקידו של משה רבינו ומחזק את האמונה הטבעית שזורמת בעורקים של כל בן ישראל. באותו דור היה זה מרדכי הצדיק. מרדכי היהודי. ממנו, מאישיותו הכבירה ומנשמתו הגבוהה הושפע כל עם ישראל וזכה בתואר העם היהודי. העם שכל בניו מודים ומאמינים בקדוש-ברוך-הוא.
מרדכי כזה עומד לעם ישראל בכל דור. בדורנו זהו הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. הרבי הוא מי שמגלם בדורנו את תפקידם של משה רבינו ומרדכי היהודי ודואג להפיח חום ואור בזיק האמונה המתנוצץ בלב כל מי שנמנה על העם היהודי. האמונה המתעוררת הזו היא שתוביל אותנו ל'ונהפוך הוא' הגדול מכולם – המהפך מהגלות לגאולה האמיתית והשלמה – במהרה בימינו, תכף ומיד ממש.
