וְאֵלֶּה שְׁמוֹת...
שָׁבוּעַ תָּמִים חָלַף עַד שֶׁהִתְבָּרֵר לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּפְתָּעִים כִּי בִּנְיָמִין הַקָּטָן בְּעֶצֶם קָרוּי בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת: בִּנְיָמִין בֵּיינִישׁ.
הַתּוֹר הָאָרֹךְ שֶׁהִשְׂתָּרֵךְ מִפֶּתַח הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל בִּנְיַן 770 וְעַד לְקָצֵהוּ שֶׁל רְחוֹב 'פְּרֶזִידֶנְט' לְשֵׁם קַבָּלַת פְּרוּסַת הַ'לֶּעקַח' - עוּגַת הַדְּבַשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים לְבַקֵּשׁ לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים - הָלַךְ וְהִתְקַצֵּר בְּקֶצֶב אִטִּי לְמַדַּי.
בִּנְיָמִין הַקָּטָן בֶּן הָאַרְבַּע עָמַד בְּסַבְלָנוּת לְאֹרֶךְ הַתּוֹר כֻּלּוֹ, וּבָחַן בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְסַקְרָנִיּוֹת אֶת הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ.
בַּתְּחִלָּה בָּדַק אֶת הָאֲבָנִים הָאֲדֻמּוֹת בְּיָדוֹ הַקְּטַנָּה, הִתְכּוֹפֵף לַעֲקֹב אַחַר שַׁיֶּרֶת נְמָלִים עַמְלָנִית עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינָיו, נִסָּה לִסְפֹּר אֶת אַבְנֵי הַמִּדְרָכָה שֶׁתַּחְתָּיו וְאֶת הָעֲנָנִים הַקַּלִּים שֶׁשִּׁיְּטוּ בַּשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים שֶׁל אֶמְצַע תִּשְׁרֵי... לְבַסּוֹף, לְאַחַר שֶׁאֵזוֹר הַדּוֹמֵם וְהַצּוֹמֵחַ הָיָה נָהִיר לוֹ לַחֲלוּטִין, עָבַר לְהַבִּיט בָּאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים וּמַמְתִּינִים אִתּוֹ בַּתּוֹר.
מִשְּׁנֵי צִדָּיו עָמְדוּ סָבוֹ, הָרַב בֶּערְל לוּדְמִיר, וְדוֹדוֹ, הָרַב יְחֶזְקֵאל בֶּסֶר.
אֶת הָאִישׁ שֶׁעָמַד לִפְנֵיהֶם וְאֶת זֶה שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרֵיהֶם לֹא יָכֹל הָיָה מַמָּשׁ לִרְאוֹת, מִשּׁוּם שֶׁגָּבְהוֹ הִתִּיר לוֹ לִרְאוֹת אֶת מִכְנְסֵיהֶם הַשְּׁחֹרִים וְנַעֲלֵיהֶם הַכֵּהוֹת בִּלְבַד, וְגַם זֶה בְּקֹשִׁי רַב עֵקֶב הַצְּפִיפוּת הָרַבָּה. אוּלָם אֶת שְׁאָר הָעוֹמְדִים בַּתּוֹר שֶׁהָיוּ בִּטְוַח רְאִיָּתוֹ, הִסְפִּיק לַחְקֹר בְּמַבָּטוֹ, הַבֵּט וְחָקוֹר הֵיטֵב.
"עוֹד מְעַט מַגִּיעַ הַתּוֹר שֶׁלָּנוּ," לָחַץ סָבוֹ, הָרַב בֶּערְל לוּדְמִיר, אֶת יָדוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַגִּיעִים, אַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר: 'רַבִּי, תָּבִיא לִי, בְּבַקָּשָׁה, לֶעקַח', זוֹכֵר?"
בִּנְיָמִין הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ.
"תּוֹשִׁיט אֶת יַד יָמִין," הוֹסִיף הַסָּב לְהַזְכִּיר אֶת הַהוֹרָאוֹת עֲלֵיהֶן חָזַר אֵין סְפֹר פְּעָמִים מֵאָז יָצְאוּ אֶל הַתּוֹר, "וּתְבַקֵּשׁ יָפֶה. בְּקוֹל רָם וּבָרוּר."
בִּנְיָמִין חָזַר וְהִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ. כֵּן, הוּא זוֹכֵר, וְהוּא יְבַקֵּשׁ יָפֶה אֶת פְּרוּסַת הָעוּגָה מֵהָרַבִּי. כָּעֵת הָיָה קְצַר רוּחַ לְגַמְרֵי. הַתּוֹר הָיָה אָרֹךְ מִדַּי בִּשְׁבִילוֹ וּבִשְׁבִיל רַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת.
"תִּסְפֹּר עַד עֶשֶׂר לְאַט," הִצִּיעַ לוֹ הַדּוֹד בְּקוֹל שָׁקֵט, "עַד אָז יַגִּיעַ הַתּוֹר שֶׁלָּנוּ."
בִּנְיָמִין קִיֵּם אֶת עֲצַת דּוֹדוֹ, וְהֵחֵל לִסְפֹּר. הוּא הִגִּיעַ בְּקֹשִׁי עַד שֶׁבַע, וּכְבָר עָמַד מוּל עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הָרַבִּי וּמוּל אַרְגַּז עוּגוֹת הַדְּבַשׁ.
"תְּבַקֵּשׁ מֵהָרַבִּי לֶעקַח," נִעֵר סָבוֹ אֶת כְּתֵפוֹ קַלּוֹת, מִשֶּׁבַּקָּשַׁת הַלֶּעקַח מִכִּוּוּנוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין הִתְמַהְמְהָה לְהַגִּיעַ.
בִּנְיָמִין שָׁלַח אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית קָדִימָה בִּשְׁתִיקָה צַיְתָנִית.
"לֹא יַד שְׂמֹאל," אָמַר הָרַב בֶּערְל, וְטָפַח עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד בַּעֲדִינוּת לְעִידוּד, "נָהוּג לְבַקֵּשׁ עִם יַד יָמִין."
"בִּמְיֻחָד יֶלֶד כָּמוֹךָ," חִיְּכוּ אֵלָיו עֵינָיו שֶׁל הַדּוֹד, "יֶלֶד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ 'בִּנְיָמִין', כְּלוֹמַר, 'בֶּן יָמִין'."
בִּנְיָמִין הֶחְלִיף אֶת הַיָּדַיִם: הוֹשִׁיט אֶת יַד יָמִין, קִבֵּל אֶת פְּרוּסַת עוּגַת הַדְּבַשׁ, וְשָׁמַע אֶת הָרַבִּי אוֹמֵר בְּחִיּוּךְ גָּדוֹל "אֲבָל יֵשׁ לוֹ עוֹד שֵׁם..."
בִּנְיָמִין וּמְלַוָּיו לֹא הִסְפִּיקוּ לְהוֹסִיף עוֹד מִלָּה, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹר הָאָרֹךְ וְהָאֲנָשִׁים הָרַבִּים שֶׁעָמְדוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם דָּרְשׁוּ מֵהֶם לְהִתְקַדֵּם וּלְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמָם בִּמְהִירוּת.
"שֵׁם נוֹסָף?" הִתְפַּלֵּא הַסָּב, כְּשֶׁעָמְדוּ מִחוּץ לִ-770, מְמַלְּאִים רֵאוֹתֵיהֶם בַּאֲוִיר צַח, "מְעַנְיֵן. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקּוֹרְאִים לַיֶּלֶד רַק בִּנְיָמִין..."
גַּם הַדּוֹד קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ בִּפְלִיאָה.
"הָרַבִּי לֹא אוֹמֵר דְּבָרִים סְתָם," אָמַר לְבַסּוֹף בְּהֶחְלֵטִיּוּת, "צָרִיךְ לְבָרֵר, וַדַּאי יֵשׁ לְבִנְיָמִין שֵׁם נוֹסָף."
הַשַּׁיָּרָה הַקְּטַנָּה הִגִּיעָה הַבַּיְתָה.
בִּנְיָמִין הַמֻּתָּשׁ וְהַנִּרְגָּשׁ נִרְדַּם בִּמְהִירוּת, וְהַסָּב סִפֵּר לְאִמּוֹ הַגֵּאָה אֵיךְ הִתְנַהֵג בִּנְיָמִין שֶׁלָּהּ יָפֶה.
"תַּגִּידִי," שָׁאַל כְּשֶׁסִּיֵּם לְסַפֵּר, "יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְבִנְיָמִין עוֹד שֵׁם?"
"עוֹד שֵׁם? מַה פִּתְאוֹם?" הֵשִׁיבָה הָאֵם בְּבִטָּחוֹן, "קָרָאנוּ לוֹ רַק בִּנְיָמִין. מֵאֵיפֹה מַגִּיעָה הַשְּׁאֵלָה?"
"הָרַבִּי הָעִיר, לְאַחַר שֶׁהִגִּישׁ לְבִנְיָמִין אֶת עוּגַת הַלֶּעקַח, כִּי לַיֶּלֶד שְׁנֵי שֵׁמוֹת," הִסְבִּיר הָרַב לוּדְמִיר, וְסִפֵּר לָהּ בִּקְצָרָה אֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעִנְיָנִים, "אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ רַק בִּנְיָמִין?"
"לֹא יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁהָרַבִּי יִטְעֶה!" הוֹסִיף בְּבִטָּחוֹן הָרַב בֶּסֶר, וְתָלָה עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת בְּאֵם הַיֶּלֶד.
זוֹ הָאַחֲרוֹנָה מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ בְּתִמָּהוֹן, "אֲנִי יוֹדַעַת עַל שֵׁם אֶחָד בִּלְבַד," חָזְרָה וְאָמְרָה.
שָׁבוּעַ תָּמִים חָלַף עַד שֶׁהִתְבָּרֵר לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּפְתָּעִים כִּי בִּנְיָמִין הַקָּטָן בְּעֶצֶם קָרוּי בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת: בִּנְיָמִין בֵּיינִישׁ.
הָרַבִּי לְעוֹלָם לֹא טוֹעֶה.