"הַיֶּלֶד הִסְבִּיר כִּי הוּא מְעֻנְיָן לִהְיוֹת מֶלֶךְ שֶׁל אֲנָשִׁים וְלֹא שֶׁל זָהָב."
הַדֶּלֶת הָרְעוּעָה, שֶׁסָּגְרָה עַל הַסֻּכָּה הַקְּטַנָּה בְּאֶמְצַע הַיַּעַר, הִתְבּוֹנְנָה בְּאִי אֵמוּן בָּאִישׁ סְפוּג הַמַּיִם שֶׁנִּכְנַס בַּעֲדָהּ עִם סוּסוֹ. הָאִישׁ עַצְמוֹ לֹא הָיָה נִרְאֶה מֻפְתָּע כָּל כָּךְ לְנֹכַח סוּפַת הַגְּשָׁמִים שֶׁהִתְחוֹלְלָה בַּחוּץ. פָּנָיו הָיוּ מוּעָדוֹת לִמְשִׂימָה קָשָׁה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַסּוּפָה הָאֵימְתָנִית בְּיוֹתֵר נֶחְשְׁבָה בְּעֵינָיו בְּאוֹתָן דַּקּוֹת לְמִשְׂחַק יְלָדִים.
הוּא הִתְיַשֵּׁב בְּאַחַת מִפִּנּוֹת הַסֻּכָּה, הוֹצִיא מִתַּרְמִילוֹ גְּמָרָא וּפָצַח בְּלִמּוּד מָתוֹק. לֹא הַרְבֵּה זְמַן הוּא יָשַׁב כָּךְ לְבַד. דַּקּוֹת אֲחָדוֹת אַחַר כָּךְ נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַסֻּכָּה וְאָדָם לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי אַבִּירִים נִכְנַס גַּם הוּא פְּנִימָה.
"סוּפָה-סוּפָה, אָה?" פֶּתַח הָאַבִּיר בְּשִׂיחָה.
"בְּהֶחְלֵט!" הִסְכִּים הַיְּהוּדִי, וְהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְשָׁלוֹם, "רַבִּי יוֹסֵלְמָן מֵרוּסְהַיים," הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ.
"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן בְּמֶזֶג אֲוִיר חָרְפִּי שֶׁכָּזֶה?" הִמְשִׁיךְ הָאַבִּיר לְהִתְעַנְיֵן.
"אֲנִי נוֹסֵעַ לְזַלְצְבּוּרְג אֶל הַקֵּיסָר מַקְסִימִילִיאַן הָרִאשׁוֹן יָרוּם הוֹדוֹ," גִּלָּה רַבִּי יוֹסֵלְמָן אֶת אָזְנוֹ, "לְנַסּוֹת לְשַׁכְנְעוֹ לְבַטֵּל אֶת גְּזֵרַת שְׂרֵפַת הַתַּלְמוּד."
"אָסוּר לִיהוּדִים לְהִכָּנֵס לְזַלְצְבּוּרְג," הֵעִיר הָאַבִּיר, "וּמִלְּבַד זֹאת, גַּם הַכְּנִיסָה אֶל הַקֵּיסָר עַצְמוֹ הִיא מְסֻבֶּכֶת. אֲפִלּוּ לְאַנְשֵׁי הָאֲצֻלָּה הַגֶּרְמָנִית קָשֶׁה לְשַׁחֵר אֶת פָּנָיו..."
"כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ," נֶאֱנַח רַבִּי יוֹסֵלְמָן, "אֲבָל אֲנִי חַיָּב לְהַצִּיל אֶת הַתַּלְמוּד." הֶחֱוָה עַל הַגְּמָרָא שֶׁבְּיָדוֹ.
"זֶה הַתַּלְמוּד שֶׁלָּכֶם?" הִתְעַנְיֵן הָאַבִּיר הַזָּר, "הַאִם תַּסְכִּים לְהַקְרִיא לִי מְעַט מִמֶּנּוּ?"
רַבִּי יוֹסֵלְמָן הִסְכִּים, וְהֵחֵל מַקְרִיא, כְּשֶׁהוּא מְתַרְגֵּם אֶת הַדְּבָרִים לַלָּשׁוֹן הַגֶּרְמָנִית, עַל מְנָת שֶׁהַזָּר יוּכַל לְהָבִין אֶת הַדְּבָרִים.
הַגְּמָרָא הָיְתָה מַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא, וְרַבִּי יוֹסֵלְמָן אָחַז בַּסִּפּוּר עַל מוּנְבַּז מֶלֶךְ חֲדָיֵבּ.
"הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת," תֵּאֵר רַבִּי יוֹסֵלְמָן בְּקוֹלוֹ הַנָּעִים, "כִּי בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת פֶּתַח מוּנְבַּז הַמֶּלֶךְ אֶת אוֹצְרוֹת הַמְּלוּכָה וְחִלְּקָם לָעָם. מִשֶּׁשָּׁמַע טְעָנוֹת עַל הַבִּזְבּוּז, הֵשִׁיב: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה – כְּלוֹמַר, אֲבוֹתַי גָּנְזוּ כֶּסֶף בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי מַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַבָּא."
"אִישׁ חָכָם!" הִתְלַהֵב הַזָּר, "זֶה מַזְכִּיר לִי סִפּוּר יָשָׁן עַל יֶלֶד קָטָן, שֶׁאָבִיו נָתַן לוֹ צַלַּחַת שֶׁל פֵּרוֹת וְשַׂקִּיק עִם מַטְבְּעוֹת זָהָב. הַיֶּלֶד הַקָּטָן הָלַךְ וְחִלֵּק אֶת הַמַּטְבְּעוֹת בֵּין חֲבֵרָיו. הָאָב חָשַׁב כִּי זֶהוּ אוֹת לְבַזְבְּזָנוּת, אַךְ הַיֶּלֶד הִסְבִּיר כִּי הוּא מְעֻנְיָן לִהְיוֹת מֶלֶךְ שֶׁל אֲנָשִׁים וְלֹא שֶׁל זָהָב."
"מֶלֶךְ?" תָּהָה רַבִּי יוֹסֵלְמָן.
"הַיֶּלֶד הַזֶּה," אָמַר הַזָּר בְּנִימָה מִסְתּוֹרִית מַשֶּׁהוּ, "הָיָה בְּנוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא הַקֵּיסָר שֶׁאֵלָיו מוּעָדוֹת פָּנֶיךָ."
קוֹלוֹת הַגֶּשֶׁם פָּסְקוּ, וְהָאַבִּיר יָצָא הַחוּצָה תּוֹךְ שֶׁהוּא אוֹמֵר לְרַבִּי יוֹסֵלְמָן כִּי כִּנּוּיוֹ הוּא הָאַבִּיר טוֹיהרְדֶּנְק וְכִי הוּא מְקֹרָב אֶל הַקֵּיסָר.
"אִם תִּתָּקֵל בִּבְעָיוֹת," אָמַר וְקָפַץ מֵעַל סוּסוֹ, "צֹר עִמִּי קֶשֶׁר!"
רַבִּי יוֹסֵלְמָן עָלָה גַּם הוּא עַל סוּסוֹ וְהִמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה לְזַלְצְבּוּרְג. מַטְבֵּעַ זָהָב מְכֻבֶּדֶת פָּתְחָה בְּפָנָיו אֶת שַׁעֲרֵי זַלְצְבּוּרְג. כָּעֵת, עָלָיו לִפְגֹּשׁ בַּקֵּיסָר, וּלְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ, כַּמּוּבָן.
לְאַחַר נִסְיוֹנוֹת עֲקָרִים לֹא מְעַטִּים הֶחְלִיט רַבִּי יוֹסֵלְמָן לְהֵעָזֵר בִּידִידוֹ מִן הַיַּעַר, אֶלָּא שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּיר אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הָאַבִּיר הַמִּסְתּוֹרִי... לְבַסּוֹף, הִגִּיעַ רַבִּי יוֹסֵלְמָן אֶל יוֹעֵץ הַקֵּיסָר בְּעַצְמוֹ. זֶה הָאַחֲרוֹן שָׁמַע אֶת הַשֵּׁם וּפָרַץ בִּצְחוֹק.
"אֶת הָאַבִּיר טוֹיהרְדֶּנְק אַתָּה רוֹצֶה?" גָּעָה בִּצְחוֹק, "אֶת הָאַבִּיר טוֹיהרְדֶּנְק תְּקַבֵּל."
רַבִּי יוֹסֵלְמָן הֻכְנַס אֶל אוּלָם מְפֹאָר וּרְחַב יָדַיִם שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ יָשַׁב הָאַבִּיר הַמֻּכָּר לוֹ.
"נוּ?" שָׁאַל אוֹתוֹ הָאַבִּיר, "הַאִם הִצְלַחְתָּ לִקְבֹּעַ כְּבָר פְּגִישָׁה עִם הַקֵּיסָר, אוֹ שֶׁאַתָּה זָקוּק לְעֶזְרָתִי?"
רַבִּי יוֹסֵלְמָן רָצָה לַעֲנוֹת, אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע הִבְהִיקָה בְּמֹחוֹ הַהֲבָנָה. הָאַבִּיר טוֹיהרְדֶּנְק הָיָה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר הַקֵּיסָר מַקְסִימִילִיאַן הָרִאשׁוֹן!
בְּאוֹתָהּ פְּגִישָׁה לֹא זוּ בִּלְבַד שֶׁבֻּטְּלָה גְּזֵרַת שְׂרֵפַת הַתַּלְמוּד, אֶלָּא גַּם בֻּטְּלָה גְּזֵרַת גֵּרוּשׁ שֶׁרִחֲפָה מֵעַל רֹאשָׁם שֶׁל יְהוּדֵי קוֹלְמַר, וְרַבִּי יוֹסֵלְמָן מֻנָּה לְמוֹשֵׁל יַהֲדוּת גֶּרְמַנְיָה. מֵאָז הָפַךְ רַבִּי יוֹסֵלְמָן לִשְׁתַדְּלָן יְהוּדִי מְפֻרְסָם שֶׁהִצִּיל אֶת אֶחָיו הַיְּהוּדִים עוֹד פְּעָמִים רַבּוֹת מִגְּזֵרוֹת שׁוֹנוֹת.