"לוּ רַק הָיָה מַסְכִּים אָבִי לַשִּׁדּוּךְ..." נֶאֱנַח שׁוּב אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, "הָיִינוּ זוֹכִים לִשְׁמֹעַ מַאַמְרֵי חֲסִידוּת לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה עוֹד הַלַּיְלָה..."
אַבְרָהָם צְבִי הַשַּׁדְכָן הִלֵּךְ בְּצַעַד נִמְרָץ עַל הַשְּׁבִיל הַמּוֹלִיךְ אֶל בֵּיתוֹ הַצָּנוּעַ שֶׁל רַבִּי דּוּבֶּער, בְּנוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, וְלֹא הֵעִיף מַבָּט לַצְּדָדִים.
לוּ יָסִיט אֶת מַבָּטוֹ לִשְׁנִיּוֹנֶת מִן הַדֶּרֶךְ, וַדַּאי יַעַצְרוֹ אֵי-מִי לְשִׂיחָה. זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת פְּרוּמָה צִירְל הָאַלְמָנָה שֶׁתָּצִיף אוֹתוֹ בְּיָם שֶׁל שְׁאֵלוֹת בְּנוֹגֵעַ לִבְנָהּ הַבְּכוֹר, שֶׁהִגִּיעַ זֶה מִכְּבָר לְעוֹנַת הַשִּׁדּוּכִים, זֶה יָכֹל לִהְיוֹת שְׁמִיל הַחַיָּט בִּדְבַר הַהַלְוָאָה שֶׁהוּא, אַבְרָהָם צְבִי, חַיָּב לוֹ, וְזֶה יָכֹל לִהְיוֹת נַחוּם הַגַּבַּאי שֶׁעוֹד לֹא שִׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַשַּׁדְכָנוּת, וְיֵשׁ לוֹ יָם תֵּרוּצִים מִפֹּה וְעַד לְהוֹדָעָה חֲדָשָׁה.
אַבְרָהָם צְבִי לֹא יָכֹל הָיָה לְהִתְפַּנּוֹת לְאַף אַחַת מִן הַשִּׂיחוֹת הַלָּלוּ, עַל אַף שֶׁהֵן הָיוּ חֲשׁוּבוֹת כָּעֵת הוּא מְמַהֵר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי דּוּבֶּער, וְאֵין לוֹ זְמַן שִׂיחָה, חֲשׁוּבָה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה!
"רַבִּי דּוּבֶּער!" דָּפַק עַל הַדֶּלֶת, תּוֹךְ שֶׁהוּא קוֹרֵא בִּשְׁמוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, "פְּתַח בְּבַקָּשָׁה אֶת הַדֶּלֶת!"
הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה בִּמְהִירוּת.
"שָׁלוֹם, ר' אַבְרָהָם צְבִי!" קִדֵּם הָרַבִּי אֶת פָּנָיו שֶׁל הַשַּׁדְכָן, כְּשֶׁחִיּוּךְ נָסוּךְ עַל פָּנָיו, "בַּמֶּה אוּכַל לַעֲזֹר לִכְבוֹדוֹ?"
"הַפַּעַם אֲנִי כָּאן כְּדֵי לַעֲזֹר לִכְבוֹדוֹ," תִּקֵּן הַשַּׁדְכָן בַּעֲדִינוּת, "כְּבוֹדוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ תְּחוּם עִסּוּקִי, נָכוֹן? אֲנִי שַׁדְכָן," הוֹסִיף לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, "שַׁדְכָן תַּפְקִידוֹ לְשַׁדֵּךְ בֵּין אֲנָשִׁים, כֵּן? וּבְכֵן, יֵשׁ לִי הַצָּעָה מ-וּ-פְ-לָ-אָ-ה עֲבוּר בִּתְּךָ שֶׁתִּחְיֶה. מְדֻבָּר בְּבָחוּר מְצֻיָּן, כְּלִיל הַ..."
"נִפְלָא," שָׂמַח רַבִּי דּוּבֶּער לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה, "אֲנִי מְאֻשָּׁר לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרֶיךָ, ר' אַבְרָהָם צְבִי. לֵךְ, בְּבַקָּשָׁה, אֶל אָבִי, אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, וְסַפֵּר לוֹ עַל הַהַצָּעָה שֶׁלְּךָ."
"מָה? רֶגַע, שְׁנִיָּה, אֲנִי לֹא מֵבִין..." גִּמְגֵּם הַשַּׁדְכָן, "עוֹד לֹא סִיַּמְתִּי לְדַבֵּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַמֻּצָּע! לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֲפִלּוּ לֹא הִסְפַּקְתִּי לוֹמַר אֶת שְׁמוֹ אוֹ אֶת שְׁמוֹת הוֹרָיו אוֹ..."
"אֲנִי נוֹתֵן אֶת הַסְכָּמָתִי לַשִּׁדּוּךְ הַזֶּה." קָטַע אֶת דְּבָרָיו רַבִּי דּוּבֶּער, "מִבְּחִינָתִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב אֶת הַתְּנָאִים וְלַעֲרֹךְ וָוארְט (מְסִבָּה הַנֶּעֱרֶכֶת לִכְבוֹד סְגִירַת הַשִּׁדּוּךְ) עוֹד הַיּוֹם."
"אָז לְהוֹדִיעַ לְהוֹרֵי הַבָּחוּר?" חִכֵּךְ אַבְרָהָם צְבִי אֶת גַּב יָדוֹ הַיְּמָנִית בְּמִצְחוֹ. בְּכָל שְׁנוֹת שַׁדְכָנוּתוֹ הָרַבּוֹת לֹא נִתְקַל בִּתְשׁוּבָה מְהִירָה שֶׁכָּזוֹ בְּנוֹגֵעַ לְשִׁדּוּךְ. הַלְוַאי וְכָל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה הָיוּ זְרִיזִים כָּל כָּךְ, חָשַׁב לְעַצְמוֹ, כְּאֵבֵי הָרַגְלַיִם שֶׁתָּקְפוּ אוֹתוֹ לָאַחֲרוֹנָה הָיוּ נֶעֱלָמִים לְגַמְרֵי בְּאֹפֶן מִיָּדִי.
"הוֹ, לֹא," הֵרִים רַבִּי דּוּבֶּער אֶת יָדָיו, וְחָתַךְ בְּכָךְ אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַשַּׁדְכָן הַנִּמְרָץ, "הַהַסְכָּמָה שֶׁלִּי מֻתְנֵית בְּהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל אָבִי, אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן. לֶךְ נָא אֵלָיו עַכְשָׁו, וּשְׁאַל אוֹתוֹ לְדַעְתּוֹ. אִם הוּא מַסְכִּים – בְּעֶזְרַת ה' נַחְגֹּג אֶת מְסִבַּת הַ'תְּנָאִים' כְּבָר הָעֶרֶב."
"אִם אַתָּה אוֹמֵר..." מִלְמֵל אַבְרָהָם צְבִי, וְהִפְנָה אֶת פָּנָיו לְבֵיתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן.
בֵּינְתַיִם מִהֵר רַבִּי דּוּבֶּער לְתוֹךְ הַבַּיִת, לָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ פָּנָה גַּם הוּא לְכִוּוּן בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִיו, לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו עַל הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַשַּׁדְכָן.
"נוּ?" שָׁאַל אֶת אַבְרָהָם צְבִי, מִשֶּׁרָאָהוּ יוֹצֵא מֵחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי, "מָה אָמַר אָבִי עַל הַשִּׁדּוּךְ?"
"סִפַּרְתִּי לָרַבִּי עַל הַבָּחוּר," דִּבֵּר אַבְרָהָם צְבִי בִּמְהִירוּת כְּדַרְכּוֹ, "הָרַבִּי שָׁמַע אֶת שְׁמוֹ, שֵׁם הוֹרָיו וּמַעֲלוֹתָיו הָרַבּוֹת."
"נוּ ו...?" שָׁאַל בֶּן הָרַבִּי בְּמֶתַח, "יֵשׁ הַסְכָּמָה?"
"לֹא," אִכְזֵב הַשַּׁדְכָן, "אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן לֹא נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ לַשִּׁדּוּךְ הַזֶּה, אֲבָל אַל דְּאָגָה, רַבִּי דּוּבֶּער, יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה דָּגִים בַּיָּם וְהַרְבֵּה בַּחוּרִים עַל הַחוֹף, מַהֵר מְאוֹד אָבוֹא אֵלֶיךָ שׁוּב עִם הַצָּעָה מֻפְלָאָה לֹא פָּחוֹת."
"אוֹי וַאֲבוֹי," נֶאֱנַח אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי מִתּוֹךְ שִׁבְרוֹן לֵב אֲמִתִּי, וְנִשְׁעַן עַל קִיר הַבַּיִת.
"רַבִּי דּוּבֶּער," הִתְפַּלֵּא הַשַּׁדְכָן, "הַאִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת דְּבָרַי? אָמַרְתִּי בְּפֵרוּשׁ כִּי אָבוֹא אֵלֶיךָ עִם הַצָּעָה חֲדָשָׁה בִּמְהִירוּת הַבָּזָק! עַל מָה הָאֲנָחָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ?"
"לוּ רַק הָיָה מַסְכִּים אָבִי לַשִּׁדּוּךְ..." נֶאֱנַח שׁוּב אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, "הָיִינוּ זוֹכִים לִשְׁמֹעַ מַאַמְרֵי חֲסִידוּת לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה עוֹד הַלַּיְלָה..."
