"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, חַיִּימְקֶה?" הִתְפַּלֵּא אַבָּא לְמַרְאֵה הָאוֹר הַדּוֹלֵק בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת יַחֲסִית בְּחַדְרוֹ שֶׁל בְּנוֹ בֶּן הַשֵּׁשׁ.

"אֲנִי מֵקִים גְּמַ"ח!" הֵרִים חַיִּימְקֶה אֶת רֹאשׁוֹ בַּחֲשִׁיבוּת מִן הַדַּף הַצִּבְעוֹנִי בּוֹ הָיָה עָסוּק, וְשָׁלַח לְמַעְלָה זוּג עֵינַיִם בּוֹרְקוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת.

"גְּמַ"ח..." הִבְלִיעַ הָאָב חִיּוּךְ מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ, "גְּמַ"ח לְמָה, אִם יֻתַּר לִי לִשְׁאֹל?"

"גְּמַ"ח לְמַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה," הוֹדִיעַ חַיִּימְקֶה בִּרְצִינוּת, "כָּל יֶלֶד שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת הַמַּחַק בַּבַּיִת, כָּל מִי שֶׁבְּדִיּוּק יִגָּמֵר לוֹ הָעִפָּרוֹן אוֹ שֶׁיִּשָּׁבֵר לוֹ הַסַּרְגֵּל – יוּכַל לָקַחַת בְּהַשְׁאָלָה מֵהַגְּמַ"ח שֶׁלִּי. הִנֵּה, תִּרְאֶה," הֵרִים אֶל מוּל אָבִיו אֶת הַמּוֹדָעָה עָלֶיהָ טָרַח בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה. אוֹתִיּוֹת יַלְדוּתִיּוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת סִפְּרוּ שָׁם עַל גְּמַ"ח כְּלֵי הַכְּתִיבָה הֶחָדָשׁ שֶׁל חַיִּימְקֶה מִכִּתָּה א'.

"יָפֶה מְאוֹד," נֶהֱנָה אַבָּא מִן הָרַעְיוֹן הַמְּקוֹרִי, "אֲבָל מֵאֵיפֹה יִהְיוּ לְךָ מַסְפִּיק מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה עֲבוּר הַגְּמַ"ח?"

"אֲנִי אֵלֵךְ לִקְנוֹת," הֵשִׁיב חַיִּימְקֶה בְּבִטָּחוֹן, "בָּדַקְתִּי כְּבָר בַּסּוּפֶּר, אֲנִי זָקוּק לִשְׁמוֹנָה עָשָׂר דּוֹלָרִים כְּדֵי לִרְכֹּשׁ מִכָּל סוּגֵי כְּלֵי הַכְּתִיבָה."

"סְכוּם מְכֻבָּד בִּמְיֻחָד," הִמְהֵם הָאָב, וְהִכְנִיס אֶת יָדוֹ לְכִיסוֹ, מוּכָן לִשְׁלֹף מִתּוֹכוֹ שְׁנֵי דּוֹלָרִים כְּהִשְׁתַּתְּפוּת סִמְלִית בַּהֲקָמַת הַגְּמַ"ח.

"כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַכֶּסֶף אֲנִי מְאַרְגֵּן 'דִּינֶר' (עֶרֶב הַתְרָמָה)" הִמְשִׁיךְ חַיִּימְקֶה לְדַבֵּר, "הֶחְלַטְתִּי לִפְעֹל בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַגְּדוֹלִים: כְּשֶׁהַגְּדוֹלִים מְנַסִּים לְגַיֵּס כֶּסֶף, הֵם מְאַרְגְּנִים 'דִּינֶר', וְכָךְ גַּם אֲנִי."

"'דִּינֶר'..." הִדְהֵד אַחֲרָיו אָבִיו בִּתְהִיָּה בּוֹלֶטֶת.

"כֵּן!" הִתְלַהֵב חַיִּימְקֶה, "דִּבַּרְתִּי כְּבָר עִם חֲבֵרַי לַכִּתָּה. כֻּלָּם מוּכָנִים לַעֲזֹר לִי בָּזֶה!"

"מַה תַּעֲשׂוּ בַּ'דִּינֶר' שֶׁלָּכֶם?" הִתְעַנְיֵן הָאָב.

"נָכִין הַצָּגָה." הִבְרִיקוּ עֵינָיו שֶׁל בֶּן הַשֵּׁשׁ, "כָּל הוֹרֶה שֶׁיַּגִּיעַ יִקְנֶה כַּרְטִיס כְּנִיסָה, וּבַכֶּסֶף שֶׁיִּצְטַבֵּר אֶרְכֹּשׁ מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה. תִּכְנַנְתִּי אֶת עֲלוּת כַּרְטִיסֵי הַכְּנִיסָה כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ לִי בְּדִיּוּק שְׁמוֹנָה עָשָׂר דּוֹלָרִים. אַחֶרֶת הַגְּמַ"ח לֹא יִהְיֶה מֻצְלָח מַסְפִּיק,"
"הַרְבֵּה הַצְלָחָה!" אִחֵל לוֹ אָבִיו, וְהוֹצִיא אֶת יָדוֹ מִכִּיסוֹ כְּשֶׁהִיא רֵיקָה. הַדּוֹלָרִים שֶׁתִּכְנֵן לִתְרֹם לַגְּמַ"ח נוֹתְרוּ טְמוּנִים בְּמַעֲמַקֵּי הַכִּיס. אִם הַיֶּלֶד מִתְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ לִקְרַאת הַ'דִּינֶר' שֶׁלּוֹ, הוּא, בְּתוֹר אָבִיו, יַקְדִּישׁ אֶת הַזְּמַן לָבוֹא וְלִצְפּוֹת בַּהַצָּגָה. כָּךְ יִתֵּן לִבְנוֹ אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁהִצְלִיחַ לְאַרְגֵּן מַשֶּׁהוּ בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ.

מְסִבַּת הַ'דִּינֶר' נִקְבְּעָה לְהֵעָרֵךְ בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה.

בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יָשְׁבוּ וְסָעֲדוּ, נָקַשׁ הַדַּוָּר עַל הַדֶּלֶת, וְהוֹדִיעַ כִּי יֵשׁ לוֹ מִכְתָּב אֶקְסְפְּרֶס לִמְסִירָה אִישִׁית.

"מִי זֶה הַיִּים?" שָׁאַל הַדַּוָּר, מִסְתַּבֵּךְ בַּהֲגִיַּת הָאוֹת ח' הָעִבְרִית.

"אֲנִי," הֵרִים חַיִּימְקֶה אֶת יָדוֹ, "מִי שָׁלַח לִי מִכְתָּב?"

"אֶההמ... רַק רֶגַע..." בָּדַק הַדַּוָּר אֶת הַמִּכְתָּב בְּעִיּוּן, "רַאבַּיי שְׁנֵיאוֹרְסוֹן מִנְּיוּ יוֹרְק."

"מִי?" נָפַל הַמַּזְלֵג מִיָּדָיו שֶׁל אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה אֶל הַצַּלַּחַת שֶׁתַּחְתָּיו בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.

"רַאבַּיי שְׁנֵיאוֹרְסוֹן מִנְּיוּ יוֹרְק" חָזַר הַדַּוָּר עַל דְּבָרָיו, "מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר, אֲדוֹנִי?"

"מַה פִּתְאוֹם הָרַבִּי שׁוֹלֵחַ לְךָ מִכְתָּב? וְעוֹד מִכְתָּב אֶקְסְפְּרֶס?" תָּבְעוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לָדַעַת.

"מָה?" נִפְגַּע חַיִּימְקֶה, "שְׁכַחְתֶּם אֶת הַ'דִּינֶר' שֶׁלִּי?"

"מַמָּשׁ לֹא," הִתְנַעֵר הָאָב מִן הָאַשְׁמָה, "מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַ'דִּינֶר' וּבֵין הַמִּכְתָּב שֶׁל הָרַבִּי?"

"סִפַּרְתִּי לָכֶם שֶׁאֲנַחְנוּ פּוֹעֲלִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַגְּדוֹלִים," הִסְבִּיר חַיִּימְקֶה בְּפַשְׁטוּת, "כְּמוֹ שֶׁהַגְּדוֹלִים כּוֹתְבִים לָרַבִּי לִפְנֵי שֶׁהֵם מְאַרְגְּנִים 'דִּינֶר', כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ. כָּתַבְתִּי לָרַבִּי עַל הַ'דִּינֶר', וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָנוּ בְּבִרְכַּת הַצְלָחָה."

בְּמַעֲמַד כֻּלָּם נִפְתַּח הַמִּכְתָּב הַמְּיֻחָד, וְחַיִּימְקֶה הִתְרַגֵּשׁ לִרְאוֹת כִּי הָרַבִּי מְבָרֵךְ אוֹתָם בְּהַצְלָחָה לְמַעְלָה מִן הַמְּשֹׁעָר.

הָעֶרֶב הִתְנַהֵל כְּסִדְרוֹ. הַהוֹרִים הִגִּיעוּ בַּזְּמַן, הַהַצָּגָה עָלְתָה, וְהַיְּלָדִים הַמַּצִּיגִים סָחֲטוּ תְּשׂוּאוֹת עַל הוֹפָעָתָם הַמֻּצְלַחַת וְהַמְּרַגֶּשֶׁת.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל הָעֶרֶב הַמֻּצְלָח נִסְפְּרוּ הַכְּסָפִים.

"אַבָּא," קָרָא בֶּן הַשֵּׁשׁ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל הַסְּפִירָה, "לֹא תַּאֲמִין! הַבְּרָכָה שֶׁל הָרַבִּי הִתְקַיְּמָה!"

"כַּמָּה כֶּסֶף אֲסַפְתֶּם?" נִדְבַּק הָאָב בַּהִתְרַגְּשׁוּת.

"תִּשְׁעָה עָשָׂר דּוֹלָרִים!" קָרָא חַיִּימְקֶה וְעֵינָיו מַבְרִיקוֹת, "הָיְתָה לָנוּ הַצְלָחָה לְמַעְלָה מִן הַמְּשֹׁעָר!"