פרשת מסעי מפרטת את נדודי בני ישראל במדבר: "ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסוכות ויסעו מסוכות ויחנו באתם..." וכן הלאה.
התורה מפרטת כאן את שמות מקומות החניה, אז למה כתוב "אלה מסעי בני ישראל" ולא "אלה חניות בני ישראל"?
ואם הכוונה למסע הכללי במדבר, אז למה לא כתוב "מסע" בלשון יחיד, אלא "מסעי" ברבים?
המילה "מסעי", ודוקא בלשון רבים, באה לתת הוראה רוחנית לכל יהודי:
סע!
יהודי צריך תמיד לנסוע, להתקדם!
אסור אף פעם לחנות, לעמוד במקום אחד, תמיד צריך להתקדם במדריגה הרוחנית.
לא "מסע" פעם אחת, אלא "מסעי" - תמיד, בכל מצב - להתקדם...
ההוראה הזו שווה לכולם:
מי שמוצא את עצמו "דפוק" מבחינה רוחנית, שלא "יתקע" על זה ויתיאש - צא מזה, תסע, תתקדם...
ומי שמוצא את עצמו "צדיק" - הכל כבר "בסדר" אצלו מבחינה רוחנית, גם הוא צריך לנסוע, כי תמיד יש טוב יותר שאפשר להגיע אליו...
(פתגם חסידי אומר: וכי משום שהטוב הוא טוב - אין הטוב יותר - טוב יותר?).
בעבודת ה' אין אף פעם הסתפקות במצב העכשוי, תמיד יש שאיפה כלפי מעלה.
ויש לנו מטרת יעד - "סוף הדרך": גאולה.
(באדיבות חב"ד הודו)