"הָרַבִּי כּוֹתֵב גַּם עַל מַעֲלַת גִּדּוּל הַזָּקָן עַל פִּי תּוֹרַת הַסּוֹד וְהַחֲסִידוּת..." שִׁחְרֵר הָרַב קָלִי אֶת הַמֵּידָע.
'תּוֹרַת הַסּוֹד' וַ'חֲסִידוּת' הָיוּ קוֹדִים מֻצְפָּנִים עֲבוּר גָּ'מָאל. אֶת מַשְׁמָעוּת הַמֻּשָּׂגִים הַמֻּרְכָּבִים הַלָּלוּ הוּא לֹא מַמָּשׁ הֵבִין. אֲבָל גִּדּוּל זָקָן הָיָה מֻנָּח דַּי פָּשׁוּט, שֶׁמּוּבָן לְכָל דּוֹבֵר עִבְרִית בְּרָמָה בְּסִיסִית וָמַעְלָה.
"גִּדּוּל זָקָן אַתָּה אוֹמֵר?" בֵּרֵר גָּ'מָאל. "גִּדּוּל זָקָן," הִנְהֵן הָרַב קָלִי בְּרֹאשׁוֹ. "זֶה מַה שֶּׁהָרַבִּי כּוֹתֵב..."
"מָה הָרַבִּי אוֹמֵר, זֶה מָה עוֹשִׂים!" קָרָא גָּ'מָאל בְּהֶחְלֵטִיּוּת. יָדוֹ הָאֵיתָנָה, הַמְּעֻטֶּרֶת בִּשְׁלַל כִּתְמֵי צֶבַע, לָחֲצָה בַּחֲמִימוּת אֶת יָדוֹ שֶׁל הָרַב קָלִי. הוּא נָטַל אֶת כְּלֵי עֲבוֹדָתוֹ וְיָצָא מֵהַבַּיִת כְּשֶׁכֻּלּוֹ נִרְגָּשׁ מֵהַתִּקְשֹׁרֶת הַיְּשִׁירָה עִם מַנְהִיג הַיְּקוּם.
* * *
הַצֶּבַע עַל קִירוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב קָלִי כְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְיַבֵּשׁ זֶה מִכְּבָר. הַסִּפּוּר הַמּוּזָר עִם כְּתִיבָתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הָעַרְבִי לָרַבִּי, הִסְפִּיק כְּבָר לְהִשָּׁלַח אֶל יַרְכְּתֵי מֹחוֹ שֶׁל הָרַב קָלִי. עִסּוּקִים חֲשׁוּבִים וּפְעִילוּת נִמְרֶצֶת בַּהֲפָצַת מַעַיְנוֹת הַחֲסִידוּת וְשֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, טִשְׁטְשׁוּ מְעַט אֶת זִכְרוֹן הָאֵרוּעַ.
קְרִיאָה רָמָה גָּרְמָה לָרַב קָלִי לַעֲצֹר בִּמְקוֹמוֹ. אָדָם שְׁחוּם עוֹר, בַּעַל חָזוּת מִזְרָחִית מֻבְהֶקֶת, הֵחֵל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בִּצְעָדִים גְּדוֹלִים. פָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ הָיוּ מְעֻטָּרוֹת בְּזָקָן צָעִיר לְיָמִים, שֶׁנִּכָּר הָיָה בּוֹ שֶׁהֵחֵל לִצְמֹחַ בְּחָפְשִׁיּוּת בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה.
"מַה שְּׁלוֹמְךָ, הָרַב קָלִי?" שָׁאַל הָאִישׁ וְהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לִלְחִיצָה. הָרַב קָלִי הִתְבַּלְבֵּל לָרֶגַע. הוּא הִבִּיט בָּאִישׁ בִּמְבוּכָה, תּוֹהֶה, מֵהֵיכָן בְּדִיּוּק הוּא מַכִּיר אוֹתוֹ.
"אֵינְךָ מְזַהֶה אוֹתִי?" הִתְפַּלֵּא הָעַרְבִי. "עָשִׂיתִי צֶבַע אֶצְלְךָ בַּבַּיִת." הוּא הִנִּיחַ אֶת יָדָיו עַל פָּנָיו וְהִסְתִּיר לְרֶגַע אֶת זְקָנוֹ. "טוֹב, אֲנִי לֹא מִתְפַּלֵּא." קָרָא גָּ'מָאל בַּחֲבִיבוּת, "אֲפִלּוּ אִמָּא שֶׁלִּי בְּקֹשִׁי מְזַהָה אוֹתִי עִם הַזָּקָן הַזֶּה."
"מָה אֹמַר לְךָ כְּבוֹד הָרַב," קוֹלוֹ הָרָם שֶׁל הָעַרְבִי הִדְהֵד בְּכָל שֶׁטַח הַתַּחֲנָה, "הָרַבִּי עוֹשֶׂה נִסִּים...
"יֵשׁ אֵיזֶה אֶחָד, מַחְמוּד קוֹרְאִים לוֹ. לִפְנֵי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים הִלְוֵיתִי לוֹ סְכוּם כֶּסֶף רְצִינִי מְאֹד. הוּא לָקַח אֶת הַהַלְוָאָה לִשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הֶחְזִיר לִי אֶת הַכֶּסֶף. הוּא דָּחָה אוֹתִי תָּמִיד בְּתֵרוּצִים שׁוֹנִים עַד שֶׁכְּבָר הִתְיָאַשְׁתִּי לְגַמְרֵי מִכַּסְפִּי. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתוֹ שׁוּב. בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ כָּתַבְתִּי לָרַבִּי, מִתְקַשֵּׁר אֵלַי מַחְמוּד, כֻּלּוֹ מָלֵא הִתְנַצְּלֻיּוֹת, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָבוֹא לָקַח אֶת מְלוֹא הַסְּכוּם שֶׁהִלְוֵיתִי לוֹ...
"שָׁעָה אַחֲרֵי שֶׁהַכֶּסֶף הָיָה אֶצְלִי בַּיָּד, אֲנִי מְקַבֵּל טֶלֶפוֹן מֵאַדְרִיכָלִית שֶׁמַּצִּיעָה לִי לְהִכָּנֵס לִפְּרוֹיֶקְט בְּנִיָּה רְצִינִי, תְּמוּרַת שָׂכָר מְפַתֶּה בִּמְיֻחָד. זֶה פָּשׁוּט לֹא יְאֻמַּן! מֵאָז שֶׁכָּתַבְתִּי לָרַבִּי, הִתְחַלְתִּי לִרְאוֹת בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדַי. זֶה הַכֹּל בִּזְכוּת הַזָּקָן שֶׁהִתְחַלְתִּי לְגַדֵּל כְּמוֹ שֶׁהָרַבִּי כָּתַב..."
הָאוֹטוֹבּוּס בּוֹשֵׁשׁ מִלְּהַגִּיעַ, וְהָעַרְבִי נִצֵּל אֶת אִחוּרוֹ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מֵהָרַב קָלִי פְּרָטִים נוֹסָפִים עַל גִּדּוּל הַזָּקָן עַל פִּי הַחֲסִידוּת. הֶסְבֵּרָיו שֶׁל הָרַב קָלִי הָיוּ מְרַתְּקִים וְהַדּוּ-שִׂיחַ הַמּוּזָר בֵּין הָרַב לָעַרְבִי הַמְּזֻקָּן, הִצִּית אֶת סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל בָּחוּר צָעִיר שֶׁיָּשַׁב בַּתַּחֲנָה. שֵׂעָר אָרֹךְ גָּלַשׁ מֵעֵבֶר לִכְתֵפָיו שֶׁל הַבָּחוּר, וְאָזְנָיו הִתְחַדְּדוּ בִּפְלִיאָה לְשֵׁמַע חִלּוּפֵי הַדְּבָרִים.
לֹא עָבַר זְמַן רַב, וְהַבָּחוּר הַצָּעִיר, קִבּוּצְנִיק בִּמְגוּרָיו וּבְדֵעוֹתָיו, הִפְשִׁיל אֶת זְרוֹעוֹ לַהֲנָחַת תְּפִלִּין, בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב קָלִי.
'אִם עַרְבִי יָכֹל לִכְתֹּב לָרַבִּי וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, מַדּוּעַ שֶׁאֲנִי לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת?' הִרְהֵר הַקִּבּוּצְנִיק בְּקוֹל.
חֲשָׁשׁ גָּדוֹל מִלֵּא אֶת לִבּוֹ מִנִּתּוּחַ הָרֹאשׁ הַמְּסֻבָּךְ וְהַקָּשֶׁה שֶׁעָתִיד הוּא לַעֲבֹר בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים. הָרוֹפְאִים הִזְהִירוּ אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַסַּכָּנוֹת הַצְּפוּיוֹת, אִם חָלִילָה מַשֶּׁהוּ יִשְׁתַּבֵּשׁ, וְלִבּוֹ פִּרְפֵּר מֵרֹב דְּאָגָה.
מִכְתָּבוֹ שֶׁל הַצָּעִיר הֻכְנַס לְתוֹךְ אַחַד הַכְּרָכִים שֶׁל 'אִגְּרוֹת קֹדֶשׁ'. תְּשׁוּבַת הָרַבִּי הוֹתִירָה אוֹתוֹ נִפְעָם. הָרַבִּי כּוֹתֵב שֶׁאֵין לְהִבָּהֵל מֵהַפְחָדוֹת וַחֲשָׁשׁוֹת הָרוֹפְאִים, כִּי הַמַּצָּב אֵינוֹ גָּרוּעַ כְּפִי שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים...
מְאֻשָּׁשׁ וּמְעוֹדָד יָצָא הַצָּעִיר מִבֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב קָלִי. אִם הָרַבִּי אוֹמֵר, אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר...
לְאַחַר תְּקוּפָה קְצָרָה הִתְקַשֵּׁר הַצָּעִיר לָרַב קָלִי. הוּא שָׂמַח לְבַשֵּׂר לָרַב קָלִי שֶׁמִּדְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי לֹא נָפְלָה אֲפִלּוּ שַׂעֲרָה אַחַת אַרְצָה. הַנִּתּוּחַ עָבַר בְּהַצְלָחָה מְרֻבָּה, בְּקַלּוּת וּבִמְהִירוּת, וְהַחְלָמָתוֹ הַמְּלֵאָה הִגִּיעָה מֻקְדָּם מִן הַצָּפוּי. מַחֲלָתוֹ נֶעֶלְמָה כָּלִיל מִבְּלִי לְהוֹתִיר זֵכֶר. סִימָן מֻבְהָק אֶחָד חָרְתָה הַמַּחֲלָה בְּגוּפוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ: הָאוֹת לְקִיּוּמוֹ שֶׁל רַבִּי וְנָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל!
