מִבְרֶשֶׁת הַצֶּבַע נָעָה הָלוֹךְ וָשׁוֹב עַל פְּנֵי הַקִּיר, מְכַסָּה אוֹתוֹ בְּלֹבֶן טָרִי. נִכָּר הָיָה בַּיָּד הַשְּׁרִירִית שֶׁאָחֲזָה בַּמִּבְרֶשֶׁת, שֶׁשָּׁעוֹת רַבּוֹת שֶׁל צְבִיעָה כְּבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ. הַיָּד עָסְקָה בִּמְלַאכְתָהּ בִּמְיֻמָּנוּת, וְהָאָזְנַיִם פְּנוּיוֹת הָיוּ לִקְלֹט אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ סָבִיב.
אֶל הַבַּיִת שׁוֹקֵק הַפְּעִילוּת, נִכְנַס אַחַד הַשְּׁכֵנִים. נִדְמֶה הָיָה שֶׁהֲמֻלַּת הַשִּׁפּוּצִים הַסּוֹעֶרֶת טָרְחָה לְכַבֵּד אֶת הָאוֹרֵחַ וְהוֹרִידָה לִכְבוֹדוֹ אֶת הַטּוֹנִים הָרָמִים. בַּעַל הַבַּיִת, הָרַב בֹּעַז קָלִי, קִבֵּל אֶת שְׁכֵנוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים, וְשָׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ.
"הִגַּעְתִּי לִכְתֹּב לָרַבִּי," אָמַר הַשָּׁכֵן בְּפַשְׁטוּת. לִשְׁכֵנָיו שֶׁל הָרַב קָלִי הָיָה בָּרוּר. לְכָל בְּעָיָה, שְׁאֵלָה אוֹ בַּקָּשָׁה יֵשׁ כְּתֹבֶת אַחַת וִיחִידָה: הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁמַּעֲנִיק גַּם הַיּוֹם בְּרָכָה, עִידוּד וְהַכְוָנָה בְּרוּרָה בְּאֶמְצָעוּת אִגְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ.
הָרַב קָלִי הוֹצִיא כֶּרֶךְ שֶׁל אִגְּרוֹת קֹדֶשׁ מֵהַסִּפְרִיָּה. הַשָּׁכֵן נָטַל אֶת יָדָיו וְהִתְיַשֵּׁב בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לִכְתֹּב אֶת בַּקָּשָׁתוֹ לָרַבִּי. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַשָּׁכֵן לִכְתֹּב אֶת מִכְתָּבוֹ, נָטַל אֶת הַסֵּפֶר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, עָצַם אֶת עֵינָיו בְּרִכּוּז וְהִכְנִיס אֶת פִּסַּת הַנְּיָר הַמְּקֻפֶּלֶת בִּקְפִידָה בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר.
הַמִּבְרֶשֶׁת נֶעֶצְרָה לְפֶתַע בָּאֲוִיר, מוֹתִירָה לְטִפּוֹת צֶבַע זְעִירוֹת לִנְשֹׁר עַל הָרִצְפָּה.
גָּ'מָאל, שֶׁהָיָה יָדוּעַ כְּאָדָם בַּעַל מוּסַר עֲבוֹדָה גָּבוֹהַּ, חָרַג הַפַּעַם מִמִּנְהָגוֹ. מִמְּקוֹמוֹ בִּמְרוֹמֵי הַסֻּלָּם, נִרְאָה הַמַּרְאֶה מְסַקְרֵן לְמַדַּי, וְהוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהַתִּיק אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ. גָּ'מָאל הִפְסִיק לְרֶגַע אֶת עֲבוֹדָתוֹ וְנִסָּה לִקְלֹט אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ.
לְאַחַר שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר פָּתַח הַשָּׁכֵן אֶת הַסֵּפֶר, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֻכְנַס מִכְתָּבוֹ, וְהֵחֵל לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב, כְּשֶׁהוּא נֶעֱזָר בָּרַב קָלִי שֶׁהִסְבִּיר אֶת הַמֻּשָּׂגִים וְהַמֻּנָּחִים שֶׁלֹּא הָיוּ בְּרוּרִים דַּיָּם לַשָּׁכֵן.
לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לִקְרֹא אֶת תְּשׁוּבָה הָרַבִּי, אֹרוּ פָּנָיו שֶׁל הַשָּׁכֵן. הוּא קִבֵּל מַעֲנֶה בָּרוּר לִשְׁאֵלָתוֹ. הוּא נִפְרַד בִּידִידוּת מֵהָרַב קָלִי וּבְלֵב קַל יָצָא מִן הַבַּיִת.
גָּ'מָאל שָׁב לְהַעֲסִיק אֶת הַמִּבְרֶשֶׁת בִּמְלוֹא הַמֶּרֶץ. הוּא הָיָה צָרִיךְ לְפַצּוֹת עַל זְמַן בַּטָּלָה יָקָר. בְּתֹם עֲבוֹדָתוֹ, הִתְעַנְיֵן גָּ'מָאל אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, לְפֵשֶׁר הָאֵרוּעַ שֶׁהִתְרַחֵשׁ קֹדֶם לָכֵן לְנֶגֶד עֵינָיו.
הָרַב קָלִי, שֶׁהִתְפַּרְסֵם בִּזְכוּת הֲפָצַת שֶׁבַע הַמִּצְווֹת בְּקֶרֶב בְּנֵי נֹחַ, מָצָא בְּקַלּוּת אֶת הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן לְלִבּוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הָעַרְבִי. "בְּדוֹרֵנוּ," הִסְבִּיר הָרַב קָלִי, "יֵשׁ מַנְהִיג אֲמִתִּי, שֶׁדּוֹאֵג לְעוֹלָם כֻּלּוֹ. אַחֲרָיוּת הַכְּלָל מוּטֶלֶת עַל כְּתֵפָיו, וְעִם זֹאת אִכְפַּת לוֹ מִכָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא." הָרַב קָלִי הִסְבִּיר לגָּ'מָאל שֶׁנִּתָּן לִפְנוֹת אֶל הָרַבִּי בְּאֶמְצָעוּת אִגְּרוֹת קֹדֶשׁ, וְהָעַרְבִי, שֶׁהִתְלַהֲבוּתוֹ מִדְּמוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי גָּבְרָה מֵרֶגַע לְרֶגַע, הֶחְלִיט בּוֹ בַּמָּקוֹם לִכְתֹּב לָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
"גַּם אֲנִי יָכֹל לִכְתֹּב לָרַבִּי?" הִבִּיעַ גָּ'מָאל אֶת רְצוֹנוֹ.
"בְּוַדַּאי," הֵשִׁיב הָרַב קָלִי, "לֹא רַק יְהוּדִים כּוֹתְבִים לָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. כָּל אָדָם בָּעוֹלָם יָכֹל לִכְתֹּב לוֹ, וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. רַק יֵשׁ דָּבָר חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁרָצוּי לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי הַכְּתִיבָה לָרַבִּי. לְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ הַחְלָטָה טוֹבָה וְעִקְבִית לְקַיֵּם בִּמְלוֹאָן אֶת שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ."
הַשָּׁכֵן בִּקֵּשׁ הֶסְבֵּר עַל שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, וְקִבֵּל פְּרוֹסְפֶּקְט מְהֻדָּר בַּשָּׂפָה הָעַרְבִית שֶׁהִסְבִּיר בִּבְהִירוּת אֶת שֶׁבַע הַמִּצְווֹת שֶׁנִּתְּנוּ מְאַת הַבּוֹרֵא לְכָל בְּנֵי הָאֱנוֹשׁוּת שֶׁאֵינָם יְהוּדִים.
"אֲנִי כְּבָר מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הָאֵלּוּ," אָמַר גָּ'מָאל. הָרַב קָלִי לֹא נוֹתַר חַיָּב, "אִם כֵּן," יָעַץ לַפּוֹעֵל, "פַּרְסֵם אֶת שֶׁבַע הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ, הַשְּׁכֵנִים וְהַמַּכָּרִים וּבְנֵי הַכְּפָר בּוֹ אַתָּה מִתְגּוֹרֵר."
"בֶּטַח, בֶּטַח," נַעֲנָה גָּ'מָאל בְּמֶרֶץ, "אֲחַלֵּק אֶת הַפְּרוֹסְפֶּקְטִים שֶׁלְּךָ בְּכָל הַכְּפָר שֶׁלִּי. לֹא יִהְיֶה אֶחָד בַּכְּפָר שֶׁלֹּא יֵדַע עַל שֶׁבַע הַמִּצְווֹת."
חִיּוּךְ שֶׁל שְׂבִיעוּת רָצוֹן הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו שֶׁל הָרַב קָלִי. הוּא הוֹשִׁיט לָעַרְבִי נְיָר חָלָק וְעֵט, וְזֶה הָאַחֲרוֹן הִתְיַשֵּׁב בִּרְצִינוּת גְּמוּרָה וְהֵחֵל לְמַלֵּא אֶת הַדַּף בִּכְתָב עַרְבִי מְסֻלְסָל.
לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לִכְתֹּב קִפֵּל אֶת הַדַּף בִּקְפִידָה, וְנָטַל אֶת הַסֵּפֶר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן. לְהוֹרָאוֹת נוֹסָפוֹת הוּא לֹא הָיָה זָקוּק. אֶת כָּל הַתַּהֲלִיךְ צִלֵּם כְּבָר בְּמֹחוֹ, כְּשֶׁהָיָה עַל הַסֻּלָּם.
כְּמוֹ הַשָּׁכֵן, עָצַם אַף הוּא אֶת עֵינָיו וְהִכְנִיס אֶת מִכְתָּבוֹ בְּאַקְרַאי בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר. "מָה הָרַבִּי כּוֹתֵב לִי?" שָׁאַל אֶת הָרַב קָלִי וְהִגִּישׁ לוֹ אֶת הַסֵּפֶר עַל מְנָת שֶׁיְּפַעְנֵחַ עֲבוּרוֹ אֶת הַכָּתוּב.
עֵינָיו שֶׁל הָרַב קָלִי רָצוּ עַל פְּנֵי הַשּׁוּרוֹת. "מוֹפִיעוֹת כָּאן בְּרָכוֹת לְהַצְלָחָה וּלְפַרְנָסָה טוֹבָה. וְ..." הִסּוּס קַל חָלַף כְּצֵל עַל פָּנָיו שֶׁל הָרַב קָלִי. "וְ... מָה?" דָּחַק הָעַרְבִי לָדַעַת. יֵשׁ מַשֶּׁהוּ נוֹסָף שֶׁכָּתַב הָרַבִּי, אוֹתוֹ, הָרַב קָלִי מִשּׁוּם מָה לֹא שָׂשׂ לְגַלּוֹת לוֹ. אַךְ הוּא לֹא יְאַפְשֵׁר לְטַאטֵא דְּבָרִים מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ. הוּא מֻכְרָח לָדַעַת בַּמֶּה מְדֻבָּר. הוּא רוֹצֶה לָדַעַת אֶת כָּל מַה שֶּׁהַנָּבִיא אוֹמֵר. עֵינָיו הַשּׁוֹאֲלוֹת נִתְלוּ בָּרַב קָלִי בְּצִפִּיָּה חַסְרַת פְּשָׁרוֹת, וְהִמְתִּינוּ לִתְשׁוּבָה...
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא...
