דּוּמִיָּה אַפְלוּלִית נָגְסָה בְּכָל פֶּה בְּחֶדְוַת הַחַיִּים שֶׁשָּׂרְרָה בַּבַּיִת גְּדוֹל הַמִּדּוֹת. יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת הִלְּכוּ עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹתֵיהֶם, לוֹחֲשִׁים בְּקוֹלוֹת מְהֻסִּים, נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה מְיֻתָּר. עַל מִטָּה צְחוֹרָה הָיָה מוּטָל גּוּף רָפוּי וַחֲסַר חִיּוּנִיּוּת, שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְאַמְנוֹן, רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה.
לְצַד הַמִּטָּה יָשְׁבָה רַעְיָתוֹ הַמְּסוּרָה וְעֵינֶיהָ מְעֻטָּרוֹת בְּעִגּוּלִים שְׁחֹרִים, רֶמֶז עָבֶה לִשְׁעוֹת הַשֵּׁנָה הַמְּעַטּוֹת שֶׁזָּכְתָה לָהֶן מֵאָז נָפַל בַּעְלָהּ לְמִשְׁכָּב. כָּל עוֹד הָיָה בַּעְלָהּ עֵרָנִי בִּמְעַט, הָיְתָה מִשְׁתַּדֶּלֶת לְשַׂמְּחוֹ וּלְעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ, אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה, הִרְשְׁתָה לְעַצְמָהּ לָתֵת פֻּרְקָן לְרִגְשׁוֹתֶיהָ הַהוֹמִים, שֶׁהִתְנַקְּזוּ לָהֶם בְּצוּרַת דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת עַל הַכַּר שֶׁתַּחַת רֹאשָׁהּ.
יָמָיו שֶׁל בַּעְלָהּ סְפוּרִים, כָּךְ קָבַע הָרוֹפֵא שֶׁבָּא לְבַקְּרוֹ. לֹא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רוֹפֵא בִּשְׁבִיל לָדַעַת זֹאת. אוֹתוֹת הַמָּוֶת כְּבָר נִכְּרוּ עַל פְּנֵי בַּעְלָהּ, חִוְּרִים אַךְ בְּרוּרִים. וְלָהּ לֹא נוֹתַר אֶלָּא לִתְמֹךְ בּוֹ וְלִסְעֹד אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא הַגָּרוּעַ מִכֹּל...
אֲוִירַת הַנְּכָאִים הִסְתַּיְּמָה עַל מִפְתַּן הַדֶּלֶת. בַּחוּץ, בָּרְחוֹבוֹת הַהוֹמִים, לֹא נִכָּר הָיָה שֶׁמֶץ שֶׁל צַעַר אוֹ כְּאֵב עַל קִצּוֹ הַמִּתְקָרֵב שֶׁל אַמְנוֹן. לְתוֹשָׁבֵי הָעִיר הָיָה אַמְנוֹן מֻכָּר כְּאָדָם שֶׁלֹּא הִצְטַיֵּן בִּמְיֻחָד בַּעֲשִׂיַּת חֶסֶד וּבְעֶזְרָה לַזּוּלַת. גַּם בַּתְּחוּם שֶׁל בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם הָיָה אַמְנוֹן דַּי חַלָּשׁ. הוּא זִלְזֵל בְּמִצְווֹת וּבַתּוֹרָה לֹא עָסַק מֵעוֹלָם.
פּוֹשְׁטֵי הַיָּד שֶׁחִזְּרוּ עַל הַפְּתָחִים, יָדְעוּ הֵיטֵב שֶׁעַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל אַמְנוֹן לֹא דּוֹפְקִים. אַמְנוֹן הִתְפַּרְסֵם בָּעִיר בִּזְכוּת מִנְהָגוֹ שֶׁלֹּא לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִּים וְשֶׁלֹּא לְאָרֵחַ אֲנָשִׁים בְּבֵיתוֹ. עַל מִנְהָג זֶה הוּא שׁוֹמֵר בִּקְפִידָה, וְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ נֶאֱלָצִים עַל פִּי מִצְוַת אֲבִיהֶם הַקַּפְּדָן שֶׁלֹּא לָסוּר מִמָּסֹרֶת קְלוֹקֶלֶת זוֹ כִּמְלוֹא נִימָה.
"אִישִׁי הַיָּקָר, בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם לֹא בָּא אֹכֶל אֶל פִּיךָ," לָחֲשָׁה הָרַעְיָה הַדּוֹאֶגֶת לְבַעְלָהּ הֶחָלוּשׁ, "מֻכְרָח אַתָּה לֶאֱכֹל וּלְהִתְחַזֵּק מְעַט."
"אֵין רְצוֹנִי לֶאֱכֹל מְאוּמָה. אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לַחְשֹׁב עַל אֹכֶל," קוֹלוֹ הַסָּדוּק שֶׁל אַמְנוֹן גָּוַע. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל שְׁתִיקָה הִתְעוֹרֵר לְפֶתַע הַחוֹלֶה לְחַיִּים, "אַתְּ יוֹדַעַת מָה?" הִבְלִיחַ נִיצוֹץ זָעִיר בְּעֵינָיו, "אֶשְׂמַח אִם תַּגִּישִׁי לִי בֵּיצָה קָשָׁה מְבֻשֶּׁלֶת הֵיטֵב. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי בֵּיצָה קָשָׁה..."
שָׂמְחָה הָאִשָּׁה עַל נִיצוֹץ הַחַיִּים שֶׁנִּתַּן לְפֶתַע בְּבַעְלָהּ, וּמִהֲרָה לְהַצִּיעַ לוֹ תַּבְשִׁילִים וּמַעֲדַנִּים שׁוֹנִים שֶׁיָּשִׁיבוּ אֶת רוּחוֹ, אַךְ תַּאֲבוֹנוֹ הָאַדִּיר הִסְתַּכֵּם כָּל כֻּלּוֹ לְמַאֲכָל אֶחָד פָּשׁוּט: בֵּיצָה קָשָׁה.
נִגְּשָׁה הָאִשָּׁה אֶל הַמִּטְבָּח, לְהָכִין אֶת הַמַּטְעָם הָאָהוּב. הִיא שָׁפְתָה סִיר עִם מַיִם, וּבֵיצַת מֶשֶׁק טְרִיָּה, שֶׁהוּטְלָה בּוֹ בַּיּוֹם, הֵחֵלָּה לְהִתְבַּשֵּׁל לְאִטָּהּ.
לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה, הָיְתָה הַבֵּיצָה מוּכָנָה. הָאִשָּׁה נִגְּשָׁה לַחֲדַר הַחוֹלֶה עִם הַבֵּיצָה וּכְלֵי הַגָּשָׁה. הִיא תָּכִין לוֹ אֶת הַבֵּיצָה לָאֲכִילָה מוּל עֵינָיו כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בַּמִּסְעָדוֹת הַיֻּקְרָתִיּוֹת. הִיא תִּקְצֹץ אוֹתָהּ לִפְרוּסוֹת דַּקּוֹת וְתוֹסִיף פֶּטְרוֹזִילְיָה קְצוּצָה, מֶלַח וּפִלְפֵּל שָׁחֹר... מַה לֹּא תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל שֶׁבַּעְלָהּ יֵהָנֶה בְּיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים עֲלֵי אֲדָמוֹת...
דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת קָטְעָה אֶת תָּכְנִיּוֹת הַשֶּׁפִית. עָנִי עָמַד בַּפֶּתַח, יָדוֹ פְּשׁוּטָה קָדִימָה בְּבוּשָׁה, מְבַקֶּשֶׁת צְדָקָה לְלֹא קוֹל. הֶעָנִי הָיָה זָר בָּעִיר וַעֲדַיִן לֹא הִסְפִּיק לְהִתְעַדְכֵּן עַל הַמִּנְהָג הַמָּסָרְתִּי הַקַּיָּם בַּבַּיִת אֵלָיו נִקְלַע.
"מִי זֶה שָׁם?" תָּבַע אַמְנוֹן לָדַעַת. "עָנִי אֶחָד מְבַקֵּשׁ צְדָקָה," הֵשִׁיבָה רַעְיָתוֹ. "יוֹדַעַת מָה?" עֲוִית שֶׁל חִיּוּךְ עָלְתָה עַל שְׂפָתָיו, "תְּנִי לוֹ אֶת הַבֵּיצָה שֶׁהֵכַנְתְּ עֲבוּרִי. תֹּאמְרִי לוֹ שֶׁזּוֹ צְדָקָה מִמֶּנִּי."
מִשְׁתּוֹמֶמֶת עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתָהּ, עָשְׂתָה הָאִשָּׁה אֶת רְצוֹן בַּעְלָהּ, וּבְלִבָּהּ תְּהִיָּה עֲצוּמָה מַה גָּרַם לוֹ לַחְרֹג לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו מִנָּהָגוֹ הָעַתִּיק מִיָּמִים יָמִימָה.
תְּמִיהָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה נוֹתְרָה לְלֹא מַעֲנֶה. הַחֲרִיגָה הָיְתָה לֹא רַק הָרִאשׁוֹנָה, כִּי אִם גַּם הָאַחֲרוֹנָה. שְׁלוֹשָׁה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ אַמְנוֹן לְעוֹלָמוֹ, וְנִקְבַּר בִּלְוָיָה מְצֻמְצֶמֶת שֶׁל קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה אֲבֵלִים.
עָבְרוּ יָמִים, עָבְרוּ גַּם לֵילוֹת, וּבְאַחַד מֵהֶם חָלַם בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר חֲלוֹם. אָבִיו מֵעוֹלָם הָאֱמֶת בָּא לְבַקְּרוֹ. "מַה שְּׁלוֹמְךָ אַבָּא?" שָׁאַל הַבֵּן, "אֵיךְ מִתְיַחֲסִים אֵלֶיךָ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת?"
"מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי יַקִּירִי," הֵשִׁיב אַמְנוֹן בְּפָנִים מְדֻשְּׁנוֹת עֹנֶג, "אֲנִי יוֹשֵׁב וְנֶהֱנֶה כְּפִי שֶׁלֹּא נֶהֱנֵיתִי בְּחַיַּי. לֹא הֶעֱלֵיתִי עַל קְצֵה דַּעְתִּי שֶׁאֹשֶׁר עִלָּאִי כָּזֶה יָכֹל לִהְיוֹת קַיָּם בַּמְּצִיאוּת. הִגַּעְתִּי לְגַן-עֵדֶן..."
"אֲבָל אֵיךְ?" הִשְׁתּוֹמֵם הַבֵּן. הוּא יָדַע שֶׁאָבִיו לֹא בְּדִיּוּק הָיָה מֵהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עֲלֵי אֲדָמוֹת. "הַכֹּל בִּזְכוּת הַבֵּיצָה שֶׁנָּתַתִּי לֶעָנִי שְׁלוֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי מוֹתִי," עָנָה הָאָב. "כָּל עֲווֹנוֹתַי עָמְדוּ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם וּמוּלָם בֵּיצָה אַחַת קָשָׁה שֶׁל צְדָקָה. הַבֵּיצָה הַקָּשָׁה הִכְרִיעָה אֶת הַכַּף לִזְכוּת, וְנִכְנַסְתִּי לְגַן-עֵדֶן בִּמְחִצָּתָם שֶׁל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים. וְעַתָּה בְּנִי יַקִּירִי, קַיֵּם אֶת מִצְוַת הַצְּדָקָה בְּכָל מְאוֹדְךָ וְתִזְכֶּה אַף אַתָּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא..."
