הַתְּמוּנָה הַמְּקֻמֶּטֶת וְהַקְּרוּעָה לְמֶחֱצָה הָיְתָה שְׁבוּיָה בְּיָדָיו שֶׁל לִיאָב (שֵׁם בָּדוּי). בְּזַעַם בִּלְתִּי מֻסְבָּר כִּדְרֵר אֶת הַנְּיָר הַצִּבְעוֹנִי וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַאֲחוֹרָיו. מֶה הָיָה שָׁם בַּתְּמוּנָה שֶׁכָּל כָּךְ הִרְגִּיז אֶת לִיאָב? הוּא בְּעַצְמוֹ לֹא יָדַע לַעֲנוֹת. לָאִישׁ שֶׁבַּתְּמוּנָה הָיוּ עֵינַיִם חוֹדְרוֹת, זָקָן לָבָן וּמַרְאֵה פָּנִים מַרְשִׁים. בְּתַחְתִּית נְיַר הַכְרוֹמוֹ הוֹפִיעַ הַכִּתּוּב: הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ – מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

הַמִּלָּה מָשִׁיחַ הוֹתִירָה הֵד עָמוּם בְּיַרְכְּתֵי מֹחוֹ שֶׁל לִיאָב. זָכוּר לוֹ הַמֻּשָּׂג הַזֶּה מֵאֵיפֹה שֶׁהוּא. אוּלַי חֲבֵרוֹ מוּחֲמַד הִזְכִּיר אֶת זֶה פַּעַם, כְּשֶׁסִּפֵּר עַל שֵׁם מִי הוּא קָרוּי.

בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁל לִיאָב מֻגְדָּר כְּבֵית סֵפֶר פָּתוּחַ. לוֹמְדִים בּוֹ יְהוּדִים וַעֲרָבִים, יְלָדִים רְגִילִים לְצַד בַּעֲלֵי צְרָכִים מְיֻחָדִים. בֵּית הַסֵּפֶר מְחַנֵּךְ לְסוֹבְלָנוּת, וּמַאֲמִין בְּקַבָּלַת הָאַחֵר וְהַשּׁוֹנֶה. לְכֻלָּם זְכוּת שָׁוָה לִלְמֹד, וְלִקְנוֹת דַּעַת, גּוֹרְסִים בְּבֵית הַסֵּפֶר, וְכֻלָּם רַשָּׁאִים לַעֲשׂוֹת זֹאת זֶה לְצַד זֶה תַּחַת קוֹרַת גַּג אַחַת, בְּמִסְגֶּרֶת יִחוּדִית שֶׁתַּתְאִים אֶת עַצְמָהּ לִצְרָכָיו הָאִישִׁיִּים שֶׁל כָּל תַּלְמִיד.

הַנְּעִימָה הַקְּלָסִית שֶׁהוֹדִיעָה עַל סִיּוּם הַהַפְסָקָה נִתְּקָה אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתָיו הַכָּעוּס שֶׁל לִיאָב. שִׁעוּר הַגֵּאוֹגְרַפְיָה הָיָה מֵהָאֲהוּבִים עָלָיו. הוּא שָׁקַע בַּשִּׁעוּר וּתְמוּנוֹת שֶׁל הַמִּזְרָח הָרָחוֹק, הִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנּוּ לַחֲלוּטִין אֶת זִכְרָהּ שֶׁל  הַתְּמוּנָה הַמַּטְרִידָה.

זְמַן לֹא רַב לְאַחַר מִכֵּן, הוֹפִיעוּ שׁוּב הַתְּמוּנוֹת הַצִּבְעוֹנִיּוֹת בְּכִתָּתוֹ שֶׁל לִיאָב. כֵּיצַד נִכְנְסוּ הַתְּמוּנוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר לֹא יָדַע לִיאָב וְגַם לֹא עִנְיֵן אוֹתוֹ. הוּא הִצְלִיחַ לְהַנִּיחַ אֶת יָדָיו עַל אַחַת הַתְּמוּנוֹת, וּבְפֶרֶץ שֶׁל כַּעַס, קִמֵּט אֶת הַתְּמוּנָה וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ עַל הָרִצְפָּה.
עֵינָיו שֶׁל הָרַבִּי בַּתְּמוּנָה עָקְבוּ אַחַר הַמִּתְרַחֵשׁ, וְגַם עֵינֶיהָ שֶׁל הַמּוֹרָה אִילָנָה, מוֹרָתוֹ שֶׁל יוֹאָב, שֶׁצָּפְתָה נִדְהֶמֶת בַּנַּעֲשֶׂה.

'כָּךְ לֹא יֵעָשֶׂה בְּבֵית סִפְרֵנוּ!' הִזְדַּעַזְעָה הַמּוֹרָה. 'בְּבֵית סֵפֶר שֶׁמְּחַנֵּךְ לְאַהֲבַת הָאַחֵר וְהַשּׁוֹנֶה, בְּבֵית סֵפֶר שֶׁמְּחַנֵּךְ לְסוֹבְלָנוּת לְנִימוּס וּלְכָבוֹד, יִקְרְעוּ וִיזַלְזְלוּ בִּתְמוּנוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁכָּל עֲווֹנוֹ הוּא מַרְאֵה לְבוּשׁוֹ הֶחָרִיג?!'

הִיא קָרְאָה אֶת יוֹאָב לְשִׂיחָה רְצִינִית וּבוֹ הִסְבִּירָה לוֹ בַּאֲרִיכוּת אֶת עֶרְכֵי בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁבָּהֶם יֵשׁ לִדְבֹּק. אַךְ בַּשִּׂיחָה לֹא הָיָה דַּי. הַמּוֹרָה הֶחְלִיטָה לָתֵת לְלִיאָב עֹנֶשׁ עַל מַעֲשֵׂהוּ. אֳפִי הָעֹנֶשׁ הָיָה חִנּוּכִי וְיָעִיל. "תּוֹךְ שָׁבוּעַ יָמִים," פָּסְקָה הַמּוֹרָה בְּטוֹן שֶׁאֵין עָלָיו עוֹרְרִין, "עָלֶיךָ לְהַגִּישׁ עֲבוֹדָה עַל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, הָאִישׁ שֶׁאֶת תְּמוּנָתוֹ קָרַעְתָּ."

לִיאָב יָדַע שֶׁעִם הַמּוֹרָה אִילָנָה אֵין טַעַם לְהִתְוַכֵּחַ. מוּטָב לוֹ לְצַיֵּת וְלַעֲשׂוֹת כִּדְבָרֶיהָ וּבְכָךְ לִגְמֹר אֶת הַסִּפּוּר. אַךְ כֵּיצַד יַגִּישׁ עֲבוֹדָה עַל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ? אֵין לוֹ מֻשָּׂג מִי זֶה בִּכְלָל וְהֵיכָן נִתָּן לְהַשִּׂיג עָלָיו חֹמֶר.

לִיאָב נִכְנַס לְבֵיתוֹ בְּמַצַּב רוּחַ יָרוּד. "הֵיכָן הַ'שָּׁלוֹם'?" תָּמְהָה גָּלִית, אִמּוֹ שֶׁל לִיאָב. לִיאָב מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. "נוּ..." חִיְּכָה הָאֵם, "נָגוֹזָה לָהּ הַתִּקְוָה לְשָׁלוֹם..." הִיא הִגִּישָׁה לִבְנָהּ פַּחִית שְׁתִיָּה קָרָה שֶׁתָּשִׁיב אֶת רוּחוֹ. "הַיַּלְקוּט שֶׁלְּךָ תָּעָה בַּכְּתֹבֶת," הָעִירָה כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב. "הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל מוֹצֵא לְלֹא קֹשִׁי אֶת הַדֶּרֶךְ לַחֶדֶר שֶׁלְּךָ. קָרָה מַשֶּׁהוּ הַיּוֹם שֶׁאַתָּה כָּזֶה מְצֻבְרָח?"

"קִבַּלְתִּי עֹנֶשׁ!" נִדֵּב לִיאָב אֶת הַמֵּידָע הַיָּקָר, וְיָדַע שֶׁעַכְשָׁו תָּבוֹא חֲקִירָה אֲרֻכָּה, שֶׁתִּכְלֹל הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת שֶׁל מָה, לָמָּה, כַּמָּה, אֵיפֹה וּמָתַי...

"הַמּוֹרָה אִילָנָה צוֹדֶקֶת," חִוְּתָה גָּלִית אֶת דַּעְתָּהּ בְּתֹם הַתִּשְׁאוּל. פָּנָיו שֶׁל לִיאָב הִתְכַּרְכְּמוּ, אַךְ לְאִמּוֹ הָיְתָה גַּם הַצָּעָה מְעוֹדֶדֶת. "מִיָּד אַחֲרֵי אֲרוּחַת צָהֳרַיִם," אָמְרָה, "אֶעֱזֹר לְךָ לְהָכִין אֶת הָעֲבוֹדָה. בֶּאֱמֶת מְסַקְרֵן אוֹתִי לָדַעַת קְצָת עַל הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁטּוֹעֲנִים שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ..."

חִפּוּשׂ מְשֻׁתָּף בָּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה הֶעֱלָה כִּי לְיוּבַּאוִויטְשׁ הוּא שֵׁם שֶׁל עֲיָרָה בְּרוּסְיָה הַלְּבָנָה. הַפְּרָטִים אוֹדוֹתֶיהָ הִסְתַּכְּמוּ בְּמִסְפַּר שׁוּרוֹת דַּלּוֹת שֶׁלֹּא גִּלּוּ מְאוּמָה עַל הָרַבִּי שֶׁבַּתְּמוּנָה.

כֵּיצַד מַמְשִׁיכִים בַּמֶּחְקָר? לְמִי פּוֹנִים?

גָּלִית הֶחְלִיטָה לִפְנוֹת לִידִידָה הַשּׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת. הִיא בְּוַדַּאי תּוּכַל לְכַוֵּן אוֹתָהּ לִמְקוֹרוֹת מֵידָע עַדְכָּנִיִּים.

"אִם אַתְּ רוֹצָה מֵידָע עַל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ," יָעֲצָה הַיְּדִידָה, "פְּנִי לְבֵית חַבַּ"ד. הֵם יִתְּנוּ לָךְ כַּמֻּיּוֹת שֶׁל חֹמֶר."

"לְחַבַּ"ד יֵשׁ קֶשֶׁר עִם הָרַבִּי הַזֶּה?" שָׁאֲלָה גָּלִית בִּתְמִימוּת.

"בֶּטַח," הַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁל הַחֲבֵרָה רָעֲדָה בִּצְחוֹק בָּרִיא, "הֵם הַחֲסִידִים שֶׁלּוֹ. חַבַּ"ד וּלְיוּבַּאוִויטְשׁ זֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר."

גָּלִית עָשְׂתָה כַּעֲצַת חֲבֶרְתָּהּ, וּפָנְתָה לְבֵית חַבַּ"ד הַסָּמוּךְ לִמְקוֹם מְגוּרֶיהָ. שֶׁטֶף שֶׁל מֵידָע בָּהִיר הֵצִיף אוֹתָהּ. הִיא שָׁמְעָה מִלִּים מְעוֹרְרוֹת, מְחַזְּקוֹת וְכִוּוּנֵי חֲשִׁיבָה שׁוֹנִים וּמְרַתְּקִים. עוֹלָם מֻפְלָא נִפְתַּח בְּפָנֶיהָ, מַזְמִין אוֹתָהּ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה.

וְהִיא נִשְׁאֲבָה פְּנִימָה, נִמְשֶׁכֶת כִּבְחַבְלֵי קֶסֶם, סוֹחֶבֶת אִתָּהּ אֶת מִשְׁפַּחְתָּהּ.

בַּעֲלָה, שֶׁלֹּא הָיָה יְהוּדִי, עָבַר גִּיּוּר כַּהֲלָכָה. וְלִיאָב, נִרְאֶה כְּמוֹ יֶלֶד חַבַּדִּ"י לְכָל דָּבָר...
מַהְפָּךְ שָׁלֵם שֶׁהִתְחִיל בִּזְכוּת תְּמוּנָה אַחַת קְטַנָּה...