חֹשֶׁךְ עָבוֹת כִּסָּה אֶת הַגִּבְעָה הַקְּטַנָּה. הַחַיָּלִים הַחֲמוּשִׁים הִתְבַּצְּרוּ הֵיטֵב בְּעֶמְדוֹתֵיהֶם, אָזְנֵיהֶם כְּרוּיוֹת לְכָל רַחַשׁ, גּוּפָם דָּרוּךְ וְנָכוֹן לְהִסְתַּעֵר עַל הָאוֹיֵב. אַךְ הַדְּמָמָה הָיְתָה סְמִיכָה כְּמוֹ אֲפֵלַת הַלַּיִל. הָאוֹיֵב, כָּךְ נִרְאֶה, לֹא יָעֵז לְהוֹפִיעַ הַפַּעַם.
בִּפְקֻדַּת הַמּוֹשֵׁל נִשְׁלְחוּ הַחַיָּלִים לְהַקִּיף אֶת הַכְּפָר אַשְׁגַּ'אן מִכָּל עֲבָרָיו. בְּרַחֲבֵי הָעִיר וַאזַאן יָצָא כָּרוֹז שֶׁהוֹדִיעַ עַל צַו הַמּוֹשֵׁל. יְהוּדִי הַנִּכְנָס לִתְחוּם הַכְּפָר אַשְׁגַּ'אן, דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ...
בַּכְּפָר נִקְבַּר אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְשִׁמְעוֹ הֶעֱבִיר צְמַרְמֹרֶת בְּלֵב הַמּוֹשֵׁל. הַהַעֲרָצָה הָעִוֶּרֶת לַקָּדוֹשׁ הַיְּהוּדִי, חַיֶּבֶת לְהִפָּסֵק.
הַקֶּבֶר שֶׁסְּבִיבוֹ הִתְחוֹלְלָה הַסְּעָרָה, לֹא הָיָה אֶלָּא מִצְבּוֹר שֶׁל אֲבָנִים תַּחְתָּיו נִטְמַן הַצַּדִּיק רַבִּי עַמְרָם בֶּן דִּיוַואן. רַבִּי עַמְרָם נוֹלַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מָאתַיִם וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְכִהֵן כְּדַיָּן בְּחֶבְרוֹן עִיר הָאָבוֹת. גְּדוֹלֵי חֶבְרוֹן שָׁלְחוּ אוֹתוֹ לְאַרְצוֹת צְפוֹן אַפְרִיקָה כְּדֵי לְגַיֵּס כְּסָפִים עֲבוּר תּוֹשָׁבֵי חֶבְרוֹן. רַבִּי עַמְרָם הִתְקַבֵּל בְּהַעֲרָצָה רַבָּה בְּמָרוֹקוֹ וּסְבִיבוֹתֶיהָ, וְהִקְרִין מֵאוֹרוֹ וְחָכְמָתוֹ בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו הִגִּיעַ.
בְּגִיל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם בִּלְבַד, כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל מַסַּע הַתְרָמָה בְּמָרוֹקוֹ, תָּקְפָה אוֹתוֹ מַחֲלָה קָשָׁה מִמֶּנָּה לֹא קָם יוֹתֵר. הוּא נִקְבַּר בְּכָבוֹד גָּדוֹל בַּכְּפָר אַשְׁגַּ'אן הַסָּמוּךְ לָעִיר וַאזַאן, וְסִפּוּרֵי נִסִּים רַבִּים הֵחֵלּוּ לְהִתְגַּלְגֵּל סְבִיב הָעֲלִיָּה לְקִבְרוֹ.
פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה הָיוּ אֲלָפִים מִיהוּדֵי מָרוֹקוֹ מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לַכְּפָר אַשְׁגַּ'אן עַל מְנַת לִפְקֹד אֶת קֶבֶר הַצַּדִּיק. הָיָה זֶה בְּיוֹם פְּטִירָתוֹ, ט"ו בְּאָב, וְלֵיל לַ"ג בָּעֹמֶר, הִלּוּלַת הַתַּנָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. בַּמָּקוֹם הָיוּ מַדְלִיקִים מְדוּרָה גְּדוֹלָה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, סְבִיבָהּ הָיוּ שָׁרִים וְרוֹקְדִים לְלֹא הֶרֶף, בְּעוֹד אֲחֵרִים שְׁקוּעִים בְּלִמּוּד סוֹדוֹת הַתּוֹרָה.
בְּעֵינֵי הַמּוֹשֵׁל הֶחָדָשׁ שֶׁמֻּנָּה לָעִיר וַאזַאן, לֹא מָצָא הַדָּבָר חֵן. אֶת הַיְּהוּדִים לֹא חִבֵּב בְּאֹפֶן כְּלָלִי, וְעוֹד יוֹתֵר לֹא אָהַב לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל שְׂנוּאֵי נַפְשׁוֹ. סִפּוּרֵי הַמּוֹפְתִים שֶׁצָּצוּ חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים עַל יְשׁוּעוֹת שֶׁחוֹלֵל הַצַּדִּיק לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, צָרְבוּ בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל כְּמוֹ מְחָטִים מְלֻבָּנוֹת.
הַשָּׁנָה, נִשְׁבַּע הַמּוֹשֵׁל בְּכָרִית מִטָּתוֹ, תִּפָּסֵק הַחֲגִיגָה. חַיָּלָיו הַנֶּאֱמָנִים לֹא יְאַפְשְׁרוּ לַחוֹגְגִים הַפְּתָיִים לְהַגִּיעַ לְקֶבֶר הַצַּדִּיק. הַכְּפָר כֻּלּוֹ יִהְיֶה חָסוּם בִּפְנֵיהֶם. הַפַּעַם, יוּכַל לַעֲלוֹת בְּשַׁלְוָה עַל יְצוּעוֹ, מִבְּלִי שֶׁקּוֹלוֹת צוֹרְמִים יַפְרִיעוּ אֶת מְנוּחָתוֹ.
חֲסַן גִּלְגֵּל אֶת הַטַּבָּק הָרֵיחָנִי בְּתוֹךְ הַנְּיָר הַדַּק. "יֵשׁ לְךָ אֵשׁ?" שָׁאַל אֶת עֹמַר, חֲבֵרוֹ לַנֶּשֶׁק.
"מַה קּוֹרֶה לְךָ?" יָרָה בּוֹ עֹמַר מַבָּט תּוֹכֵחָה, "הִשְׁתַּגַּעְתָּ לְגַמְרֵי? אָסוּר לְעַשֵּׁן בְּתַפְקִיד, שָׁכַחְתָּ?" הַסִּיגַרְיָה הִתְנַדְנְדָה בְּפִיו שֶׁל חֲסַן, מְסַיַּעַת לוֹ לִשְׁמֹר עַל שַׁלְוָתוֹ. "תּוֹרִיד לַחַץ יַא חַבִּיבִּי," טָפַח בַּחֲבֵרוּת עַל כִּתְפֵי יְדִידוֹ. "הַיַּאהוּד לֹא יַגִּיעוּ הַלַּיְלָה. הֵם רוֹעֲדִים מִפַּחַד. הֵם לֹא יָעִיזוּ לְהִתְעַסֵּק עִם הַמּוֹשֵׁל. חוּץ מֵאִתָּנוּ וְהָעַקְרַבִּים, אֵין פֹּה אַף אֶחָד.
יַאלְלָה, תָּבִיא כְּבָר אֵשׁ, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ..."
עֹמַר הִשְׁתַּכְנֵעַ מֵהַבִּטָּחוֹן הַמּוּצָק שֶׁהִפְגִּין חֲבֵרוֹ. הוּא הוֹשִׁיט לְעֹמַר אֶת קֻפְסַת הַגַּפְרוּרִים שֶׁהָיְתָה בְּכִיסוֹ. חֲסַן הוֹדָה לוֹ וְהִצִּית אֶת הַסִּיגַרְיָה בְּטִקְסִיּוּת רַבָּה.
הַלֶּהָבָה הָאַדִּירָה שֶׁעָלְתָה מוּל עֵינֵיהֶם, כִּמְעַט הִפִּילָה אוֹתָם מֵהָרַגְלַיִם.
מְדוּרָה גְּדוֹלָה פִּזְּזָה בְּהִתְלַהֲבוּת וְקוֹלוֹת הַחוֹגְגִים נִשְׁמְעוּ הֵיטֵב בְּעֶמְדוֹת הַחַיָּלִים. "אֵיךְ הִצְלִיחוּ הַיַּאהוּד לְהַעֲרִים עָלֵינוּ," נִדְהֲמוּ הַחַיָּלִים. הֵם זִנְּקוּ מֵעֶמְדוֹתֵיהֶם בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּמִהֲרוּ לְעֵבֶר קִבְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַחַיָּלִים לְמִתְחַם הַקֶּבֶר, נֶעֶלְמָה הָאֵשׁ מֵעֵינֵיהֶם. גַּם לַיְּהוּדִים לֹא הָיָה כָּל זֵכֶר. שִׁפְשְׁפוּ הַחַיָּלִים אֶת עֵינֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן וְשָׁבוּ נְבוֹכִים לְעֶמְדוֹתֵיהֶם. אוּלַי הַמֶּתַח נָתַן בָּהֶם אֶת אוֹתוֹתָיו וְהֵם הֵחֵלּוּ לְדַמְיֵן מַחֲזוֹת שָׁוְא.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַחַיָּלִים לָעֲמָדוֹת, שׁוּב הוּאֲרוּ הַשָּׁמַיִם בְּאוֹר יְקָרוֹת. בְּמִתְחַם הַקֶּבֶר עָלְתָה הָאֵשׁ, וּסְבִיבָהּ רָקְדוּ יְהוּדִים בְּשִׁירָה אַדִּירָה. הַחַיָּלִים הַהֲמוּמִים רָצוּ שֵׁנִית אֶל הַמָּקוֹם, מֵהַמְּדוּרָה וְהַיְּהוּדִים לֹא נוֹתַר כִּי אִם דְּמָמָה חֲשׁוּכָה וְרוֹעֶמֶת.
"אֵלּוּ הֵם שֵׁדִים וְרוּחוֹת שֶׁעוֹלִים מִקִּבְרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ," הֵבִינוּ הַחַיָּלִים, "הָבָה נִמָּלֵט מִכָּאן לִפְנֵי שֶׁרוּחוֹת הַמֵּתִים יַעֲשׂוּ בָּנוּ שְׁפָטִים."
בְּשִׁנַּיִם נוֹקְשׁוֹת מִפַּחַד סִפְּרוּ הַחַיָּלִים לַמּוֹשֵׁל אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם.
"פַּחְדָנִים, מוּגֵי לֵב!" גָּעַר הַמּוֹשֵׁל בְּחַיָּלָיו, וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ אֶל הַמָּקוֹם.
הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת שֶׁנִּרְאֲתָה מֵרָחוֹק לִבְּתָה מֵחָדָשׁ אֶת כַּעֲסוֹ עַל הַיְּהוּדִים. קוֹלוֹת הַזֶּמֶר וְשִׂמְחָה, הֵצִיפוּ אֶת עֵינָיו בְּדָם. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַקֶּבֶר הָיְתָה הַחֲשֵׁכָה מֻחְלֶטֶת. אִישׁ לֹא הָיָה בַּמָּקוֹם.
נוֹכַח הַמּוֹשֵׁל לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו בְּכֹחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. הוּא סִלֵּק אֶת חַיָּלָיו מֵהַמָּקוֹם וּבִטֵּל אֶת הָאִסּוּר שֶׁהֵטִיל עַל הַיְּהוּדִים.
בְּשִׂמְחָה נָהֲרוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַקֶּבֶר. זְקַן הָעֵדָה הֶחְזִיק לַפִּיד בּוֹעֵר, וּבְהִתְרַגְּשׁוּת הֵטִיל אוֹתוֹ אֶל הַמְּדוּרָה. אִישׁ מֵהַנּוֹכְחִים לֹא יָדַע שֶׁזּוֹ כְּבָר הַהַדְלָקָה הָרְבִיעִית לְלַיְלָה זֶה...
