שְׁנֵי חֲבֵרִים הָיוּ בְּמָרוֹקוֹ: מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה נוֹלַד בְּטִירָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת. יִשְׂרָאֵל לְעֻמָּתוֹ, נוֹלַד בָּרֹבַע הֶעָלוּב שֶׁל הָעִיר לְמִשְׁפָּחָה דַּלַּת אֶמְצָעִים. אַךְ לַמְרוֹת פַּעַר הַמַּעֲמָדוֹת הֶחָרִיף, נִרְקַם בֵּין הַחֲבֵרִים קֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק שֶׁל אַהֲבַת אֱמֶת. כְּמוֹ אַחִים הָיוּ הַשְּׁנַיִם, וְאוּלַי אַף יוֹתֵר...

הַשָּׁנִים חָלְפוּ, יִשְׂרָאֵל וּמֹשֶׁה נִשְּׂאוּ וְהֵקִימוּ מִשְׁפָּחוֹת, אַךְ לַמְרוֹת טִרְדוֹת הַיּוֹם-יוֹם, הָלַךְ הַקֶּשֶׁר הֶהָדוּק בֵּין הַחֲבֵרִים וְהִתְחַזֵּק. גַּם כַּאֲשֶׁר הֶעְתִּיק מֹשֶׁה אֶת מְקוֹם מְגוּרָיו לְהֹדּוּ הָרְחוֹקָה, לֹא הִצְלִיחַ הַמֶּרְחָק הַגֵּאוֹגְרָפִי לְהַפְרִיד בֵּין הַלְּבָבוֹת.

קִשְׁרֵי הַמִּסְחָר הָעֲנֵפִים שֶׁל מֹשֶׁה הוֹבִילוּ אוֹתוֹ לְמַסָּעוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. לֹא רָחַק הַיּוֹם וְרַגְלָיו שֶׁל מֹשֶׁה דָּרְכוּ שׁוּב עַל אַדְמַת מוֹלַדְתּוֹ. עִסְקָה הֲגוּנָה צִפְּתָה לוֹ שָׁם, וְגַם חֲבֵר יַלְדוּת שֶׁוַּדַּאי יִשְׂמַח לִרְאוֹתוֹ. מֹשֶׁה תִּכְנֵן לָבוֹא אֶל חֲבֵרוֹ בְּהַפְתָּעָה, לְאַחַר שֶׁיְּסַיֵּם אֶת עִנְיָנָיו.

הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לִשְׁקֹעַ, וּמֹשֶׁה שִׁחְרֵר אַנְחַת רְוָחָה. הוּא הִצְלִיחַ סוֹף סוֹף לַחְתֹּם עַל חוֹזֶה מִשְׁתַּלֵּם, שֶׁיָּנִיב לוֹ רְוָחִים עֲצוּמִים. מוּצָף גַּעְגּוּעִים, פָּסַע מֹשֶׁה לְאִטּוֹ בַּשְּׁבִיל הַצַּר הַמּוֹלִיךְ אֶל בֵּיתוֹ הַמֻּכָּר שֶׁל יְדִידוֹ הַוָּתִיק. אֶל הַדֶּלֶת לֹא הִסְפִּיק מֹשֶׁה לְהַגִּיעַ. אֶגְרוֹף מוֹחֵץ שֶׁנִּשְׁלַח לְרַקָּתוֹ, גָּרַם לוֹ לְאַבֵּד הַכָּרָה, וְהוּא צָלַל לְתוֹךְ חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה.

לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת הִתְעוֹרֵר מֹשֶׁה בְּתָא כֶּלֶא צַר וְחָשׁוּךְ, מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג מַדּוּעַ וְכֵיצַד הִגִּיעַ לְשָׁם.

בְּמִשְׁפָּט מְזֹרָז שֶׁנֶּעֱרַךְ לוֹ הוּטְחָה בְּפָנָיו הַאֲשָׁמָה מֻפְרֶכֶת: בְּיוֹם בּוֹאוֹ לָעִיר, נִרְצַח אֵיל הוֹן נִכְבָּד. הַנִּרְצָח הָיָה מִתְחָרֵהוּ הָעִקָּרִי שֶׁל מֹשֶׁה עַל חֲתִימַת הַחוֹזֶה הַשָּׁמֵן. הַשּׁוֹטְרִים הֶאֱמִינוּ בְּכָל לִבָּם, שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה הָאַחֲרַאי לְחִסּוּל הָאִישׁ, וּבְכָךְ, לְמַעֲשֶׂה, זָכָה בָּעִסְקָה הַמִּשְׁתַּלֶּמֶת.

כָּל טַעֲנוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה לְחַפּוּתוֹ נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת. גְּזַר דִּינוֹ נֶחְתַּם עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ בְּאֹפֶן אִישִׁי. בְּעוֹד שְׁלוֹשִׁים יוֹם יוּצָא מֹשֶׁה לַהוֹרֵג בְּכִכַּר הָעִיר.

"הַאִם יֵשׁ לְךָ בַּקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה לִפְנֵי מוֹתְךָ?" רָצָה הַשּׁוֹפֵט לָדַעַת. מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַה לְּהַפְסִיד, הֵעֵז לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה יוֹצֵאת דֹּפֶן: "מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַכֶּלֶא עַל מְנָת לְהִפָּרֵד כָּרָאוּי מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי. רוֹצֶה אֲנִי גַּם לְהַסְדִּיר אֶת עֲסָקַי, עַל מְנָת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מִמַּה לְּהִתְפַּרְנֵס לְאַחַר מוֹתִי. כַּמּוּבָן שֶׁאָשׁוּב לְכָאן בַּמּוֹעֵד, לְבִצּוּעַ גְּזַר הַדִּין..."

הַנּוֹכְחִים בְּאוּלַם בֵּית הַמִּשְׁפָּט פָּרְצוּ בְּלַעַג. אַךְ הַשּׁוֹפֵט נוֹתַר עִנְיָנִי. "מִי עָרֵב לָנוּ שֶׁתַּחְזֹר לְכָאן?" שָׁאַל בִּרְצִינוּת תְּהוֹמִית.

"אַשְׁאִיר כָּאן מִישֶׁהוּ בִּמְקוֹמִי," נַעֲנָה מֹשֶׁה. "אִם לֹא אָשׁוּב בְּתֹם שְׁלוֹשִׁים יוֹם, יָמוּת הוּא תַּחְתַּי." הַקָּהָל גָּעָה בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל לְשֵׁמַע הַבְּדִיחָה הַמֻּצְלַחַת. אֲפִלּוּ קִירוֹת הָאוּלָם הֶחְזִיקוּ אֶת בִּטְנָם מֵרֹב גִּחוּךְ...

הַשּׁוֹפֵט הָיָה הַיָּחִיד שֶׁלֹּא חִיֵּךְ. "בַּקָּשַׁת הַנֶּאֱשָׁם תָּעֳבַר לְמַלְכֵּנוּ יָרוּם הוֹדוּ, שֶׁיַּחְלִיט הַאִם לְאַשֵּׁר אוֹ לִדְחוֹת אוֹתָהּ..." אָמַר בְּיֹבֶשׁ.

בְּאִישׁוֹן לַיִל עָזַב מֹשֶׁה אֶת בֵּית הַכֶּלֶא. הַמֶּלֶךְ אִשֵּׁר אֶת הַבַּקָּשָׁה הַחֲרִיגָה. וּמִי הִגִּיעַ לְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּתָא הַכֶּלֶא? נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן: יְדִיד נְעוּרָיו, יִשְׂרָאֵל. הַשְּׁנַיִם הִתְחַבְּקוּ מְמֻשָּׁכוֹת. "צֵא לַדֶּרֶךְ!" הֵאִיץ יִשְׂרָאֵל בְּמֹשֶׁה, "זְמַנְּךָ יָקָר..."

בֹּקֶר יוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים הִגִּיעַ בְּדִיּוּק בַּזְּמַן. בַּחֲצוֹת הַיּוֹם יְבֻצַּע גְּזַר הַדִּין. הֵיכָן מֹשֶׁה? לָאִישׁ לֹא הָיָה כָּל זֵכֶר.

"מִסְכֵּן," רִחֲמוּ הַשּׁוֹמְרִים עַל יִשְׂרָאֵל, "הוּא עוֹמֵד לָמוּת, בִּזְמַן שֶׁ'חֲבֵרוֹ הַטּוֹב' מְבַלֶּה לוֹ בַּנְּעִימִים וְצוֹחֵק עַל תְּמִימוּתוֹ הָרַבָּה..."

כִּכַּר הָעִיר מְלֵאָה אָדָם. הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל בִּימָה מֻגְבַּהַת, מֻקָּף בְּנִכְבְּדֵי הָעִיר. הַמּוֹצִיא לַהוֹרֵג, שׁוֹלֵף אֶת הַחֶרֶב הַגְּדוֹלָה מִנְּדָנָהּ.

יִשְׂרָאֵל מְמַלְמֵל אֶת מִלּוֹת הַוִּדּוּי הָאַחֲרוֹנוֹת, מְצַפֶּה לְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּטָהֳרָה...

"עִצְרוּ!" פִּלְּחָה זְעָקָה אַדִּירָה אֶת הֶחָלָל. "אֲנִי הוּא הָאָשֵׁם, הִרְגוּ אוֹתִי בִּמְקוֹמוֹ." מֹשֶׁה מְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין הַקָּהָל הָרַב. הוּא עוֹלֶה אֶל הַבִּימָה, לוֹפֵת אֶת הַחֶרֶב הַגְּדוֹלָה בְּכֹחַ אֵיתָן, וּמַנִּיחַ אוֹתָהּ עַל צַוָּארוֹ. "אַל תַּקְשִׁיבוּ לוֹ," זוֹעֵק יִשְׂרָאֵל לְעֻמָּתוֹ, "הָאִישׁ הַזֶּה חַף מִפֶּשַׁע. הִרְגוּ אוֹתִי..."

הַקָּהָל הֶעָצוּם צוֹפֶה בְּתַדְהֵמָה בַּמְּרִיבָה הַמְּשֻׁנָּה הַמִּתְפַּתַּחַת בֵּין שְׁנֵי הַיְּדִידִים. כָּל אֶחָד מוֹשֵׁךְ אֶת הַחֶרֶב לְכִוּוּנוֹ וּמְעֻנְיָן לָמוּת בִּמְקוֹם חֲבֵרוֹ.

הַמֶּלֶךְ הוֹרָה לַעֲצֹר אֶת הַהוֹצָאָה לַהוֹרֵג, וְנִגַּשׁ בְּעַצְמוֹ לְבָרֵר אֶת פֵּשֶׁר הָעִנְיָן. הוּא נוֹכַח לָדַעַת שֶׁמּוּלוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא חָטְאוּ וְלֹא פָּשְׁעוּ, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מוּכָן לִמְסֹר אֶת חַיָּיו עֲבוּר הַזּוּלַת.

מָלֵא הִתְפָּעֲלוּת חִבֵּק הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי הַיְּדִידִים. "אַהֲבָה כֹּה גְּדוֹלָה וַאֲמִתִּית שׂוֹרֶרֶת בֵּינֵיכֶם," הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ, "לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְבַקֵּשׁ: אָנָּא, צָרְפוּנִי אֲלֵיכֶם כְּחָבֵר שְׁלִישִׁי..."