מַרְיָה הוֹרִידָה אֶת הַכְּבָסִים הַנְּקִיִּים מֵהַחֶבֶל, וְהִכְנִיסָה אוֹתָם לְתוֹךְ הַגִּיגִית הַגְּדוֹלָה. הַבְּגָדִים הִדִּיפוּ רֵיחַ נָעִים שֶׁל סַבּוֹן כְּבִיסָה עָדִין. כַּמָּה תִּתְגַּעְגֵּעַ לָרֵיחַ הַזֶּה... מַרְיָה עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְנִסְּתָה לְרֶגַע לְהַשְׁווֹת אֶת הַבַּיִת בּוֹ עָבְדָה לְבֵיתָהּ שֶׁלָּהּ, אֵי-שָׁם בְּרוֹמַנְיָה. עֲוִית שֶׁל חִיּוּךְ מָרִיר עִקְּמָה אֶת פִּיהָ. אֲפִלּוּ דִּמְיוֹן קָלוּשׁ לֹא הָיָה...
בַּבַּיִת הַזֶּה נָעִים תָּמִיד. אַנְשֵׁי הַבַּיִת מִתְיַחֲסִים לְכָל אָדָם בַּחֲבִיבוּת וּבִמְאוֹר פָּנִים. מֵעוֹלָם לֹא הִכְבִּידָה עָלֶיהָ עֲקֶרֶת הַבַּיִת בְּמַטָּלוֹת קָשׁוֹת, מֵעוֹלָם לֹא הֵרִימָה עָלֶיהָ אֶת קוֹלָהּ, וְתָמִיד הִקְפִּידָה לְהוֹדוֹת לָהּ עַל עֲבוֹדָתָהּ, עַל אַף שֶׁזּוֹ לֹא נֶעֶשְׂתָה בְּהִתְנַדְּבוּת...
מַרְיָה הֶחְלִיקָה יָד מְלַטֶּפֶת עַל הַבְּגָדִים שֶׁקֻּפְּלוּ בִּקְפִידָה. הִיא שָׁאֲפָה אֶת נִיחוֹחָם וְסִדְּרָה אוֹתָם בָּאָרוֹן. כַּמָּה חֲבָל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לָקַחַת אִתָּהּ מַשֶּׁהוּ לְמַזְכֶּרֶת לִפְנֵי שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת וְשָׁבָה לְבֵיתָהּ.
"בְּאֵיזֶה שָׁעָה נוֹחַ לָךְ לְהַתְחִיל מָחָר?" שָׁאֲלָה גְּבֶרֶת כֹּהֵן אֶת הָעוֹזֶרֶת. לֹא הָיָה לָהּ צֵל שֶׁל מֻשָּׂג שֶׁהַיּוֹם הוּא יוֹמָהּ הָאַחֲרוֹן בְּבֵיתָהּ. מֵרֹב הִרְהוּרִים עַל הַשִּׁיבָה לְרוֹמַנְיָה, שָׁכְחָה מַרְיָה לְעַדְכֵּן אֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת בְּתָכְנִיּוֹתֶיהָ. "לְצַעֲרִי לֹא אַגִּיעַ לְכָאן יוֹתֵר," אָמְרָה מַרְיָה, "אֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה לְרוֹמַנְיָה. כְּבָר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלִּי, הִגִּיעַ הַזְּמַן לַחְזֹר אֲלֵיהֶם..."
"בְּהֶחְלֵט," הִסְכִּימָה גְּבֶרֶת כֹּהֵן. בְּלִבָּה הִצְטַעֲרָה עַל עֲזִיבָתָהּ שֶׁל הָעוֹזֶרֶת הַמְּסוּרָה. אַךְ הִיא לֹא תְּעַכֵּב בַּעֲדָהּ מִלָּשׁוּב אֶל יְלָדֶיהָ הַמִּתְגַּעְגְּעִים...
לוּ הָיְתָה מַרְיָה מוֹדִיעָה לָהּ קֹדֶם לָכֵן, הָיְתָה גְּבֶרֶת כֹּהֵן קוֹנָה לָהּ שַׁי נָאֶה כְּהוֹקָרָה עַל עֲבוֹדָתָהּ, אַךְ הַהוֹדָעָה נָחֲתָה עָלֶיהָ בְּהַפְתָּעָה גְּמוּרָה. גְּבֶרֶת כֹּהֵן תָּרָה אַחַר מַתָּנָה לָעוֹזֶרֶת, וְהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁעָמַד מוּל עֵינֶיהָ הָיָה תַּפּוּחַ נָאֶה וַעֲסִיסִי שֶׁעָמַד סְמוּק לְחָיַיִם עַל הַשֻּׁלְחָן. גְּבֶרֶת כֹּהֵן עָטְפָה אֶת הַתַּפּוּחַ בַּעֲטִיפָה יָפָה, וְהֶעֱנִיקָה אוֹתוֹ לְמַרְיָה.
בְּאוֹתָם יָמִים הָיוּ הַתַּפּוּחִים יִקְרֵי עֵרֶךְ. יְלָדֶיהָ שֶׁל הָעוֹזֶרֶת בְּוַדַּאי יִקְפְּצוּ עַל הַפְּרִי הַטָּעִים כְּמוֹצְאֵי שָׁלָל רָב... מַרְיָה הוֹדְתָה לְבַעֲלַת הַבַּיִת עַל הַמַּתָּנָה וְנִפְרְדָה מִמֶּנָּה לְשָׁלוֹם.
עֶשֶׂר דַּקּוֹת לְאַחַר מִכֵּן נִכְנַס יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן לְבֵיתוֹ. הוּא פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ הָעֶלְיוֹן, וְהֶאֱזִין בְּקֶשֶׁב לַדִּוּוּחִים הַטְּרִיִּים עַל הַמִּתְרַחֵשׁ בַּבַּיִת. "הָעוֹזֶרֶת נוֹסַעַת הַיּוֹם לְבֵיתָהּ בְּרוֹמַנְיָה," סִפְּרָה דְּבוֹרָה כֹּהֵן לְבַעֲלָהּ, "נָתַתִּי לָהּ אֶת הַתַּפּוּחַ שֶׁהָיָה עַל הַשֻּׁלְחָן. מַה לַּעֲשׂוֹת... לֹא הָיְתָה לִי מַתָּנָה אַחֶרֶת לָתֵת לָהּ."
אֶת הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַמִּשְׁפָּט כְּבָר לֹא שָׁמַע יִשְׂרָאֵל. "אוֹי וַאֲבוֹי!" נֶחְרַד יִשְׂרָאֵל.
"זוֹהִי שְׁנַת שְׁמִטָּה. הַתַּפּוּחַ קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. אָסוּר לָתֵת אוֹתוֹ לְנָכְרִי. צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת הָעוֹזֶרֶת וְלָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת הַתַּפּוּחַ..."
"אֵיךְ לֹא שַׂמְתִּי לֵב..." תָּפְסָה דְּבוֹרָה אֶת רֹאשָׁהּ בְּיָדֶיהָ. "זֶה לֹא זְמַן לְהִצְטַעֵר," פָּסַק בַּעֲלָה. "יֵשׁ לְמַהֵר לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית, אוּלַי תַּצְלִיחִי לִתְפֹּס שָׁם אֶת הָעוֹזֶרֶת."
קִצְרַת נְשִׁימָה הִגִּיעָה דְּבוֹרָה כֹּהֵן אֶל תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּסִים הַהוֹמָה. הִיא הֵחֵלָּה לְהִתְרוֹצֵץ בֵּין הָאֲנָשִׁים, מְנַסָּה לְאַתֵּר אֶת מַרְיָה בֵּינֵיהֶם. אוֹטוֹבּוּס מְיֻשָּׁן פָּלַט לְעֶבְרָהּ עֲנַן עָשָׁן. דְּבוֹרָה הִשְׁתַּעֲלָה וְעֵינֶיהָ צָרְבוּ. כַּאֲשֶׁר פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ, רָאֲתָה דְּמוּת מֻכֶּרֶת יוֹשֶׁבֶת בְּחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הָאוֹטוֹבּוּס.
"מַרְיָה, מַרְיָה," נוֹפְפָה דְּבוֹרָה לְעֶבְרָהּ בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם גְּדוֹלוֹת, אַךְ הָעוֹזֶרֶת כְּאִלּוּ נֶעֶשְׂתָה עִוֶּרֶת וְחֵרֶשֶׁת. הִיא הִתְעַלְּמָה לַחֲלוּטִין מִגְּבֶרֶת כֹּהֵן וְעָשְׂתָה עַצְמָהּ כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה דָּבָר.
הָאוֹטוֹבּוּס עָמַד לַעֲזֹב אֶת הָרְצִיף. "מַה אִתָּךְ גְּבֶרֶת, אַתְּ עוֹלָה?" שָׁאַל הַנָּהָג חֲסַר סַבְלָנוּת. גְּבֶרֶת כֹּהֵן לֹא חָשְׁבָה פַּעֲמַיִם. הִיא זִנְּקָה לְעֵבֶר הָאוֹטוֹבּוּס, שִׁלְּמָה לַנָּהָג עַל הַנְּסִיעָה הַבֵּין-עִירוֹנִית, וְהִתְקַדְּמָה לְעֵבֶר חֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הָאוֹטוֹבּוּס.
גְּבֶרֶת כֹּהֵן נֶעֶצְרָה סָמוּךְ לָעוֹזֶרֶת הָרוֹמָנִיָּה וְרָצְתָה לְבַקֵּשׁ אֶת הַתַּפּוּחַ. עֵינֶיהָ הִבְחִינוּ כִּי יָדֶיהָ שֶׁל מַרְיָה רוֹטְטוֹת, וְחִוָּרוֹן עַז מְכַסֶּה אֶת פָּנֶיהָ.
"בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ," הִתְחַנְּנָה מַרְיָה בְּקוֹל מְעוֹרֵר רַחֲמִים, "אַל תַּסְגִּירִי אוֹתִי לַמִּשְׁטָרָה, אַחְזִיר לָךְ הַכֹּל..."
גְּבֶרֶת כֹּהֵן לֹא קָלְטָה עַל מָה מְדַבֶּרֶת הָעוֹזֶרֶת. לְמוּל עֵינֶיהָ הַנִּדְהָמוֹת, הוֹצִיאָה מַרְיָה מִתִּיקָהּ אֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ הַיְּקָרִים שֶׁל גְּבֶרֶת כֹּהֵן. חֶלְקָם עָבַר בִּירֻשָּׁה מֵאֵם לְבַת בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל דְּבוֹרָה. מַרְיָה, שֶׁזָּכְתָה בַּבַּיִת לְאֵמוּן מָלֵא, נָטְלָה אֶת הַתַּכְשִׁיטִים עִמָּהּ לְמַזְכֶּרֶת. הִיא לֹא חָשְׁבָה שֶׁהַגְּבֶרֶת תַּעֲלֶה עַל הַגְּנֵבָה כָּל כָּךְ מַהֵר...
הַתַּכְשִׁיטִים חָזְרוּ לִגְבֶרֶת כֹּהֵן עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, אַךְ הַגְּבֶרֶת עֲדַיִן הִמְשִׁיכָה לַעֲמֹד לְיָדָהּ. מַה הִיא רוֹצָה עַכְשָׁו? תָּהֲתָה מַרְיָה בְּרֹאשׁ מֻשְׁפָּל.
"אֶת הַתַּפּוּחַ בְּבַקָּשָׁה," בִּקְּשָׁה גְּבֶרֶת כֹּהֵן, "הֲתוֹאִילִי לְהַחְזִיר לִי אוֹתוֹ? רַק בִּשְׁבִילוֹ יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אוֹתָךְ..."
אֶת הַדֶּרֶךְ לְרוֹמַנְיָה עָשְׂתָה מַרְיָה בְּפָנִים מְכֻרְכָּמוֹת. מַחְשָׁבָה אַחַת רָדְפָה אוֹתָהּ לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ: מֶה הָיָה חָשׁוּב כָּל כָּךְ בַּתַּפּוּחַ, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ יָצְאָה גְּבֶרֶת כֹּהֵן לְמִרְדָּף בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ???
