בְּהַר. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּכָל שֶׁבַע שָׁנִים יֵשׁ לְקַיֵּם 'שְׁמִטָּה' – הַחַקְלָאִים מַפְסִיקִים אֶת עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה לְשָׁנָה שְׁלֵמָה, מִתּוֹךְ הַכָּרָה וֶאֱמוּנָה שֶׁפַּרְנָסַת הָאָדָם מַגִּיעָה מֵאֵת ה'. כַּאֲשֶׁר אָדָם הִלְוָה כֶּסֶף לַחֲבֵרוֹ, וְהִגִּיעָה שְׁנַת הַשְּמִׁטָּה, עַל הַמַּלְוֶה לְוַתֵּר עַל גְּבִיַּת הַחוֹב.

הַשָּנָׁה הַ 50- , נִקְרֵאת 'יוֹבֵל'. בְּשָׁנָה זוֹ יוֹצְאִים הָעֲבָדִים הָעִבְרִיִּים לְחֵרוּת, וְקַרְקָעוֹת שֶׁנִּמְכְּרוּ שָׁבוֹת לְבַעֲלֵיהֶן הָרִאשׁוֹנִים. בְּשָׁנָה זוֹ נוֹהֶגֶת גַּם מִצְוַת שְׁמִיטַת הַקַּרְקַע, הַמִּתְקַיֶּמֶת בַּשָּנָׁה הַשְּבִׁיעִית.

בְּחֻקּוֹתַי. בְּרָכוֹת גְּדוֹלוֹת מֻבְטָחוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יֵלְכוּ בְּחֻקֵּי הַתּוֹרָה וְיִהְיוּ עֲמֵלִים בָּהּ.

אִם לֹא יִשְׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּצְווֹת, יִהְיוּ קְלָלוֹת קָשׁוֹת מְנָת חֶלְקָם, אַךְ ה' יִזְכּרֹ תָּמִיד אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת עִם הָאָבוֹת, וְלֹא יְכַלֶּה אֶת בָּנָיו.

פָּרָשָׁה זוֹ, וְסֵפֶר וַיִּקְרָא כֻּלּוֹ, מִסְתַּיְּמִים בְּדִינֵי 'עֲרָכִים' – הִתְחַיְּבוּת מָמוֹנִית לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְדִינֵי 'מַעֲשֵׂר'.