כְּאִלּוּ לֹא דַּי בַּצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ עַל תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם, נוֹסְפָה לָהֶם צָרָה חֲדָשָׁה, בִּדְמוּת בַּצֹּרֶת קָשָׁה. בָּאָרֶץ שָׂרַר בְּאוֹתָהּ שָׁנָה חֹרֶף שָׁחוּן וְיָבֵשׁ. הָאֹכֶל עָלָה בְּיֹקֶר רַב וּמְחִיר שֶׁל כִּכַּר לֶחֶם אַחַת הִרְקִיעַ שְׁחָקִים. 

 
תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם הַיְּהוּדִיִּים נֶאֶנְקוּ בָּרָעָב הַכָּבֵד, אַךְ זוֹ לֹא הָיְתָה עִקַּר דַּאֲגָתָם, הֵם הֻרְגְּלוּ מֵאָז וּמִקֶּדֶם לִחְיוֹת חַיֵּי דְּחָק. הִטְרִידָה אוֹתָם הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד יֹאפוּ מַצּוֹת לְפֶסַח. חַג הַחֵרוּת קָרֵב וּבָא, וְחִטִּים לַאֲפִיַּת מַצּוֹת – אַיִן.  

 
כִּשְׁבוּעַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח יָשַׁב בְּבֵיתוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב, מִמַּנְהִיגֵי הָעִיר וְנִכְבָּדֶיהָ, וְהִתְאַמֵּץ לִמְצֹא פִּתָּרוֹן לַבְּעָיָה הַמְּעִיקָה.
לְפֶתַע קָלְטוּ אָזְנָיו תְּכוּנָה רַבָּה מִחוּץ לְבֵיתוֹ. הוּא יָצָא מִבֵּיתוֹ וְעֵינָיו נִפְעֲרוּ בְּתַדְהֵמָה. 

 
שַׁיָּרָה שֶׁל גְּמַלִּים עֲמוּסִים בְּשַׂקִּים עַל גַּבֵּיהֶם חָנְתָה לְיַד בֵּיתוֹ. אֶת הַשַּׁיָּרָה הוֹבִיל עֲרָבִי זָקֵן, חֲבוּשׁ כָּפִיָּה וְלָבוּשׁ בְּתִלְבֹּשֶׁת עֲרָבִית מָסָרְתִּית. 

 
כְּשֶׁרָאָה הָעֲרָבִי אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב, הִתְקָרֵב אֵלָיו בִּצְעָדִים מְדוּדִים. 

 
עֵינָיו שֶׁל הָעֲרָבִי הַקָּשִׁישׁ הֵאִירוּ מִתּוֹךְ פָּנָיו חֲרוּשֵׁי הַקְּמָטִים. הוּא קַד קִדָּה קַלָּה וְהוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְבִרְכַּת שָׁלוֹם. רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ, תָּמֵהַּ לְפֵשֶׁר רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאִישׁ. 

 
"אֲדוֹנִי רוֹאֶה אֶת כָּל הַשַּׂקִּים הַלָּלוּ?" הֶחֱוָה הָעֲרָבִי הַזָּקֵן לְעֵבֶר הַגְּמַלִּים הַטְּעוּנִים, "כֻּלָּם מְלֵאִים חִטִּים לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח הַמִּתְקָרֵב וּבָא, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּחַג זֶה אַתֶּם זְקוּקִים לְחִטִּים לְצֹרֶךְ אֲפִיַּת מַצּוֹת, בֹּא וְנִסְגֹּר בֵּינֵינוּ עִסְקָה בִּמְחִיר הָגוּן," סִיֵּם הָעֲרָבִי אֶת דְּבָרָיו וְהִשְׁתּוֹמְמוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל רַק גָּבְרָה. 

 
מֹחוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב הֵחֵל לִפְעֹל בְּקַדַּחְתָּנוּת וְלִבּוֹ נֶחְמַץ בְּקִרְבּוֹ. מַה יַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו? הִנֵּה כְּבָר זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חִטִּים, אַךְ מִנַּיִן יִקַּח אֶת הַכֶּסֶף הָרַב שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם תְּמוּרָתָן? 

 
רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב כִּחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ. "בְּחֵפֶץ לֵב," אָמַר לָעֲרָבִי בְּטוֹן רָפֶה, "הָיִיתִי מְבַצֵּעַ אֶת הָעִסְקָה, אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה וְקֻפַּת הַקְּהִלָּה רֵיקָה עַתָּה לַחֲלוּטִין..." 

 
הָעֲרָבִי הֵישִׁיר מַבָּט לְעֵבֶר הָרַב. "אֵין צֹרֶךְ לְשַׁלֵּם בְּרֶגַע זֶה. הַחִטִּים נְתוּנוֹת לָכֶם בְּהַקָּפָה וְלִכְשֶׁיִּרְוַח לָכֶם תִּפְרְעוּ לִי אֶת הַחוֹב. סוֹמֵךְ אֲנִי עַל יֹשֶׁר לִבְּכֶם." 

 
לִבּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב עָלַץ בְּקִרְבּוֹ מֵרֹב אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהָעֲרָבִי לִקְבֹּעַ מוֹעֵד אַחֲרוֹן לַתַּשְׁלוּם. "עַד עֶרֶב פֶּסַח יִהְיֶה עֲלֵיכֶם לְשַׁלֵּם," נַעֲנָה הָעֲרָבִי וְלָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל הָרַב לְאִשּׁוּר הָעִסְקָה. 

 
מַהֵר מְאוֹד פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה הַמַּרְנִינָה עַל מְלַאי הַחִטִּים הַגָּדוֹל שֶׁנָּחַת בְּאֹרַח פֶּלֶא בְּפֶתַח בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב.
תּוֹךְ דַּקּוֹת נֶאֶסְפוּ סְבִיב בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב יְהוּדִים רַבִּים שֶׁסִּיְּעוּ בִּפְרִיקַת הַשַּׂקִּים מֵהַגְּמַלִּים. 

 
בְּתוֹךְ כָּל הַהֲמֻלָּה, בְּעוֹד הַיְּהוּדִים עֲסוּקִים בְּהַעֲמָסַת הַשַּׂקִּים עַל גַּבָּם וּבְהַכְנָסָתָם לְתוֹךְ מַחְסָן סָמוּךְ, נֶעֶלְמוּ הָעֲרָבִי וּגְמַלָּיו מִן הָעַיִן. 

 
הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הָעֲרָבִי עוֹרְרָה הִשְׁתָּאוּת בְּלִבּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב, אַךְ הַזְּמַן הַדּוֹחֵק לֹא אִפְשֵׁר לוֹ לְהַרְבּוֹת בְּמַחְשָׁבוֹת.
כָּעֵת הָיָה צָרִיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב לְגַיֵּס אֶת הַכֶּסֶף שֶׁעָלָיו הִתְחַיֵּב. 

 
הוּא מִהֵר לְהָרִיץ מִכְתָּבִים בָּהֶם הִתְחַנֵּן לַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁיְּסַיְּעוּ לְאַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בִּירוּשָׁלַיִם בְּעֶזְרָה כַּסְפִּית מִיָּדִית, לְמַעַן יוּכְלוּ לַחְגֹּג אֶת חַג הַפֶּסַח כַּדָּת וְכַדִּין. 

 
יְהוּדֵי חוּץ לָאָרֶץ שֶׁשַּׁוְעַת אֲחִיהֶם נָגְעָה לְלִבָּם, פָּתְחוּ אֶת לִבָּם וְהוֹזִילוּ מִכַּסְפָּם בְּיָד רְחָבָה עֲבוּר תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ הָיָה בְּיָדָיו. 

 
כְּשֶׁהִגִּיעַ עֶרֶב חַג הַפֶּסַח, יָצְאוּ כָּל בְּנֵי הַקְּהִלָּה יְרוּשָׁלַיִם הַיְּהוּדִיִּים לַאֲפִיַּת מַצּוֹת הַמִּצְוָה לְלֵיל הַסֵּדֶר. 

 
רַק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב נִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ וְהִמְתִּין לָעֲרָבִי שֶׁיָּבוֹא לִדְרֹשׁ אֶת כַּסְפּוֹ. 

 
הַשָּׁעוֹת עָבְרוּ, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְהָעֲרָבִי לֹא בָּא. הוּא לֹא הוֹפִיעַ גַּם בִּימֵי חַג הַפֶּסַח וְגַם לֹא אַחֲרָיו. 

 
צְרוֹר הַכֶּסֶף וּבוֹ דְּמֵי הַחִטִּים הִמְתִּין שָׁנִים רַבּוֹת בַּמְּגֵרָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב, בְּעָלָיו הָעֲרָבִי טֶרֶם בָּא לִדְרֹשׁ אוֹתוֹ. 

 
כַּאֲשֶׁר שָׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, צִוָּה רַבִּי יִשְׂרָאֵל עַל חֲתָנוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַכֶּסֶף בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים. "אוּלַי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַזֶּה," הִסְבִּיר רַבִּי יִשְׂרָאֵל, "יָבוֹא הָעֲרָבִי אוֹ יוֹרְשָׁיו לִגְבּוֹת אֶת הַתַּשְׁלוּם הַמַּגִּיעַ לָהֶם. אִם יַעַבְרוּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְאִישׁ לֹא יִדְרֹשׁ אֶת הַכֶּסֶף, יֵשׁ לְחַלְּקוֹ לַעֲנִיִּים לִפְנֵי הַפֶּסַח." 

 
חָלְפוּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְאִישׁ לֹא בָּא לִדְרֹשׁ אֶת הַכֶּסֶף. 

 
חֲתָנוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁקְלוֹב מִלֵּא אֶת מִצְוַת חָמִיו שֶׁצִּוָּה עָלָיו לִפְנֵי מוֹתוֹ, וְלִקְרַאת חַג הַפֶּסַח שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה חִלֵּק אֶת הַמָּעוֹת בֵּין עֲנִיֵּי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בִּירוּשָׁלַיִם. 

 
מִי הָיָה הָעֲרָבִי הַמִּסְתּוֹרִי שֶׁהֵבִיא אֶת הַחִטִּים? 

 
נָכוֹן לְרֶגַע זֶה, אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ...