"דַּוְקָא בְּעֶרֶב פּוּרִים, בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁמַּזָּלוֹ דָּגִים, הֶחְלִיטוּ הַדָּגִים לַעֲשׂוֹת יָד אַחַת וּלְהֵעָלֵם לִמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים."   

 
כַּעֲבֹר רֶגַע, הִתְנוֹדְדָה הָרֶשֶׁת בְּעָצְמָה. הַדָּג הַשָּׁמֵן שֶׁפִּרְפֵּר בְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל הַדַּיָּג, הִוָּה פִּצּוּי עֲבוּר יוֹם שָׁלֵם שֶׁל אַכְזָבָה. "סוֹף סוֹף בָּאתָ..." מִלְמֵל יִשְׂרָאֵל, "יוֹם שָׁלֵם חִכִּיתִי לְךָ." 

 
חִיּוּךְ הִתְפַּשֵּׁט עַל שְׂפָתָיו. זוּגָתוֹ אֵשֶׁת-הַחַיִל תָּכִין מֵהַדָּג הַזֶּה מַטְעַמִּים לְתִפְאֶרֶת וּסְעוּדַת הַפּוּרִים שֶׁלָּהֶם תִּהְיֶה עֲשִׁירָה וּמְלֵאָה בְּמַעֲדַנֵּי דָּגִים מַעֲלֵי נִיחוֹחַ. 

 
"אֵיךְ שָׁכַחְתִּי," טָפַח יִשְׂרָאֵל עַל מִצְחוֹ. "הַדָּג הַזֶּה לֹא שַׁיָּךְ לִי." יִשְׂרָאֵל חָכַר מֵהַפָּרִיץ אֶת זְכֻיּוֹת הַדַּיִג בַּנְּהָרוֹת. עַל פִּי הַהֶסְכֵּם שֶׁעָרַךְ עִם הַפָּרִיץ, יְקַבֵּל הַפָּרִיץ בְּכָל יוֹם מַחֲצִית מֵהַדָּגִים הָעוֹלִים בְּרִשְׁתּוֹ שֶׁל הַדַּיָּג. בְּמִקְרֶה וְהִצְלִיחַ הַדַּיָּג לָדוּג דָּג אֶחָד בִּלְבַד, נִכְתַּב בַּחוֹזֶה מְפֹרָשׁוֹת – שַׁיָּךְ הַדָּג לַפָּרִיץ. 

 
"סְעוּדַת פּוּרִים בְּלִי דָּגִים?" נִבְהַל יִשְׂרָאֵל מֵהַהִרְהוּר שֶׁעָלָה בְּמֹחוֹ. "לֹא יִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה!" הוּא הֶחְלִיט לִשְׁמֹר אֶת הַדָּג לְעַצְמוֹ, וּלְפַצּוֹת אֶת הַפָּרִיץ בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת. 

 
נִיחוֹחַ דָּגִים עָרֵב הִתְפַּשֵּׁט מִבֵּיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַדַּיָּג. בְּאַפּוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ וּבְעֵינָיו לֹא מָצָא הַדָּבָר חֵן כְּלָל וּכְלָל. בַּחֲרוֹן אַף זִמֵּן אֵלָיו אֶת הַדַּיָּג הַיְּהוּדִי. "כֵּיצַד אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ לִגְזֹל אוֹתִי?" הִרְעִים הַפָּרִיץ בְּקוֹלוֹ. "אֵיךְ הֵעַזְתָּ לִטֹּל לְעַצְמְךָ אֶת הַדָּג הַיָּחִיד שֶׁהֶעֱלֵיתָ בְּחַכָּתְךָ?" 

 
"פּוּרִים הַיּוֹם," הֵשִׁיב הַיְּהוּדִי בְּשָׂפָה רָפָה וְהֵחֵל לְהַסְבִּיר לַפָּרִיץ עַל מַשְׁמָעוּת הֶחָג וּמִצְווֹתָיו. "כֵּיצַד נִתָּן לַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לְלֹא דָּגִים, בְּחֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁמַּזָּלוֹ דָּגִים?" סִיֵּם אֶת טַעֲנָתוֹ, וְהִבְטִיחַ נֶאֱמָנָה כִּי בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּקָּרֶה לְיָדָיו יַחְזִיר לַפָּרִיץ אֶת חֶלְקוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם. 

 
"מַה הַפֵּרוּשׁ מַזַּל דָּגִים?" הִתְעַנְיֵן הַפָּרִיץ. עַל חַג הַפּוּרִים כְּבָר שָׁמַע מִזְּמַן, אֲבָל נוֹשֵׂא הַמַּזָּלוֹת בְּמַשְׁמָעוּתָם הַיְּהוּדִית סִקְרֵן אוֹתוֹ. "כְּמוֹ הַדָּגִים שֶׁעֵינָם פְּקוּחָה תָּמִיד," הִסְבִּיר יִשְׂרָאֵל, "כָּךְ עֵין הַשֵּׁם פְּקוּחָה תָּמִיד לְשׁוֹמְרֵנוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה."
זַעֲמוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ שָׁכַךְ קִמְעָה. "הַפַּעַם אֲוַתֵּר לְךָ," הִפְגִּין הַפָּרִיץ רֹחַב לֵב, "אַךְ אֲבוֹי לְךָ אִם תַּחְזֹר שׁוּב עַל הַטָּעוּת..."
שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב שָׁב יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ, אֶל מַטְעֲמֵי הַדָּגִים בִּסְעוּדַת הַמִּשְׁתֶּה שֶׁעָרְכָה זוּגָתוֹ. 

 
אַךְ בְּזֹאת לֹא הִסְתַּיֵּם סִפּוּרוֹ שֶׁל הַדָּג. 

 

 
הַזְמָנָה מְהֻדֶּרֶת הִתְקַבְּלָה בְּבֵית הַפָּרִיץ, קוֹרֵאת לוֹ לִטֹּל חֵלֶק בְּכִנּוּס חָשׁוּב בּוֹ יִשְׁתַּתְּפוּ מַנְהִיגִים רָמֵי מַעְלָה. מוֹשְׁלִים, אֲצִילִים, דֻּכָּסִים וְרוֹזְנִים נִקְרְאוּ לַאֲסֵפָה בָּהּ יָדוּנוּ עַל עִנְיָנִים דְּחוּפִים הַקְּשׁוּרִים לְסֵדֶר הַיּוֹם הַצִּבּוּרִי. בְּאֹרַח פֶּלֶא, הִתְגַּלְגְּלוּ הַדִּיּוּנִים הָרִשְׁמִיִּים לְהַאְשָׁמוֹת כְּנֶגֶד הַיְּהוּדִים. 

 
"הַסְכִּיתוּ וְשִׁמְעוּ אֶת אֲשֶׁר עוֹלֵל הַיְּהוּדִי שֶׁלִּי," הַפָּרִיץ הֶעֱמִיד פְּנֵי מִסְכֵּן וְסִפֵּר לִקְהַל הַמַּאֲזִינִים הַנִּכְבָּד כֵּיצַד רִמָּה אוֹתוֹ הַדַּיָּג הַיְּהוּדִי. סִפּוּרוֹ כְּאִלּוּ פָּרַץ סֶכֶר אַדִּיר, וְשִׁטָּפוֹן עָכוּר שֶׁל שִׂנְאָה כְּנֶגֶד הַיְּהוּדִים הִתְפָּרֵץ בָּאוּלָם. הַנּוֹכְחִים הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת הַאֲשָׁמוֹת וּטְעָנוֹת כְּלַפֵּי הַיְּהוּדִים הָעוֹבְדִים בִּתְחוּמָם. 

 
"יֵשׁ לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מֵאַרְצֵנוּ," נִשְׁמַע קוֹל בְּיַרְכְּתֵי הָאוּלָם. "מֵעַתָּה וָהָלְאָה נַעֲסִיק רַק נוֹצְרִים טוֹבִים בִּמְחוֹזוֹתֵינוּ." קְרִיאוֹת הַסְכָּמָה נִשְׁמְעוּ מִכָּל עֵבֶר. עַד מְהֵרָה הוּכַן מִסְמָךְ הַקּוֹרֵא לְגֵרוּשׁ הַיְּהוּדִים מֵהַמְּדִינָה. עַתָּה נוֹתַר רַק לַחְתֹּם עַל הַצַּו. 

לְפֶתַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. בַּפֶּתַח עָמַד אָצִיל לָבוּשׁ בְּהִדּוּר, בְּגָדָיו הַמְּגֹהָצִים מְעֻטָּרִים בְּיַהֲלוֹמִים נוֹצְצִים וְכָל הוֹפָעָתוֹ אוֹמֶרֶת כָּבוֹד. דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בָּאוּלָם. צַו הַגֵּרוּשׁ הָעֳבַר אֶל הָאָצִיל וְהוּא הִתְכַּבֵּד לַחְתֹּם עָלָיו רִאשׁוֹן. 

 
"הַיְּהוּדִים הֵם הָאֶזְרָחִים הַנֶּאֱמָנִים בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי מֵעוֹדִי," קָרָא הָאָצִיל, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר קָרַע אֶת הַמִּסְמָךְ לְפִסּוֹת קְטַנּוֹת. "אִם נְגָרֵשׁ אוֹתָם, נִתְחָרֵט עַל כָּךְ עַד סוֹף יָמֵינוּ..." הוּא בֵּרֵךְ אֶת הַנּוֹכְחִים וְיָצָא מֵהָאוּלָם. 

 
אִישׁ לֹא הֵעֵז לַחְלֹק עַל דְּבָרָיו שֶׁל הָאָצִיל הַנִּכְבָּד. מְזִמַּת הַגֵּרוּשׁ הִתְבַּטְּלָה. 

 
"מִי הוּא הָאָצִיל שֶׁקָּרַע אֶת הַמִּסְמָךְ?" שָׁאַל הַפָּרִיץ אֶת יְדִידוֹ. "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ," מָשַׁךְ הַלָּה בִּכְתֵפָיו. "חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה מַכִּיר..."
תּוֹךְ זְמַן קָצָר הִתְבָּרֵר שֶׁאִישׁ מֵהַנֶּאֱסָפִים לֹא מַכִּיר אֶת הָאָצִיל שֶׁשִּׁבֵּשׁ אֶת תָּכְנִיתָם... 

 
"זֶה מַזַּל דָּגִים..." הִבְלִיחַ נִיצוֹץ שֶׁל הֲבָנָה בְּעֵינֵי הַפָּרִיץ. "אֱלֹקֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת. עֵינוֹ פְּקוּחָה תָּמִיד, מַמָּשׁ כְּמוֹ הַדָּגִים..."