כמה מילים על המגילה לקראת פורים הקרב ובא:
מרדכי מנסה לשכנע את אסתר לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן-לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו--עַל-עַמָּהּ. ואסתר עונה: ספק אם בכלל אוכל לעזור, כי כל אחד יודע, שמי שנכנס אל המלך ללא הזמנה, אחת דתו להמית, וַאֲנִי, לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ--זֶה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם...
מרדכי מנסה הלאה לשכנע: אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים, גם אם תמנעי מעזרה, לא תוכלי להמלט מהגורל היהודי המשותף.
זה לא עוזר , והאו עובד הלאה: אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; היהודים ינצלו בוודאות, אבל את ובית אביך תאבדי.
והשכנוע עוד לא עובד. ואז הוא מנסה הכי חזק: וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
מה כאן כל כך חזק?
נשמה יורדת לעולם. למה???
כל נשמה צריכה לקיים את תרי"ג המצוות, אבל לכל נשמה יש שליחות שנבחרה עבורה במיוחד, גורל, למעלה מטעם ודעת. גם יתרון האור שמתווסף לנשמה הוא מעל ומעבר לכל הגיון, כך עלה במחשבה...
וזה מה שאומר מרדכי לאסתר: וּמִי יוֹדֵעַ – על כל הטענות ענית בהגיון, אבל הבקשה שלי ממך נוגעת בגורל שלך - במשהוא שהוא מעל ומעבר לרמת ההגיון - זו היא הפעולה עבורה ירדה הנשמה שלך לעולם!
וכאן אסתר משתכנעת, כי גם על פי הגיון היא יכול ה לחשוש- וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי, אבל היא מפנימה, שהיא עומדת בפני תפקיד חייה....
הבעל שם טוב אמר: נשמה של יהודי יורדת לעולם הזה וחיה שבעים או שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה גשמית ובוודאי טובה רוחנית...