"הַנֶּאֱשָׁם," קוֹלוֹ הַסַּמְכוּתִי שֶׁל רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים, קָרַע אֶת הַשֶּׁקֶט. "רָמַס אֶת הַחֹק בְּרֶגֶל גַּסָּה. הָעֵסֶק אוֹתוֹ נִהֵל, לֹא הָיָה תָּמִים וְכָשֵׁר כְּלָל וּכְלָל. סְחוֹרָה מֻבְרַחַת וּגְנוּבָה מָכַר הַנֶּאֱשָׁם לְכָל הַמַּרְבֶּה בִּמְחִיר. הָעֹנֶשׁ הַקָּבוּעַ בַּחֹק לַעֲבֵרָה כָּזוֹ הוּא מָוֶת." 

 
עֵינֵי הַנֶּאֱשָׁם כָּבוּ. הוּא צָנַח תַּחְתָּיו בְּחֹסֶר אוֹנִים. "אֲנִי חַף מִפֶּשַׁע!" חָזַר וּמִלְמֵל לְלֹא הֶרֶף. "עֲלִילַת שָׁוְא טָפְלוּ עָלַי." 

 
הַשּׁוֹפְטִים לֹא יָצְאוּ מִכְּלֵיהֶם. בְּדִבְרֵי הַנֶּאֱשָׁם לֹא הָיָה כָּל חִדּוּשׁ. בְּאֹרַח פֶּלֶא, הַנֶּאֱשָׁמִים הַמּוּבָאִים לְמִשְׁפָּט, חַפִּים כֻּלָּם מִפֶּשַׁע, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם אָשֵׁם בִּמְאוּמָה. 

 
בְּתוֹר מוֹצָא אַחֲרוֹן, גִּיֵּס הָאִישׁ טִעוּן מְשַׁכְנֵעַ. "שְׁנֵי צַדִּיקִים יָעִידוּ לְטוֹבָתִי. הַאִם תְּקַבְּלוּ אֶת עֵדוּתָם?" שָׁאַל אֶת הַשּׁוֹפְטִים. 

 
הַשּׁוֹפְטִים, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ יְהוּדִים, הִכִּירוּ בְּגַדְלוּתָם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וַעֲנָקֵי הָרוּחַ שֶׁל הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי. יָדְעוּ הַשּׁוֹפְטִים שֶׁאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ מוּרָמִים מֵעָם הֵם. עַל דִּבְרָתָם נִתָּן לִסְמֹךְ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. 

 
נַעֲנוּ הַשּׁוֹפְטִים לְבַקָּשַׁת הַנֶּאֱשָׁם הַיְּהוּדִי. הֵם גַּם הִכִּירוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁשְּׁמָם יָצָא לְמֵרָחוֹק. "בְּעוֹד שָׁבוּעַ יָמִים," הִכְרִיעַ רֹאשׁ הַשּׁוֹפְטִים, "נַעֲרֹךְ מִשְׁפָּט חוֹזֵר. עַל הַנֶּאֱשָׁם יִהְיֶה לְהָבִיא שְׁנֵי עֵדִים נֶאֱמָנִים: רַבִּי רְפָאֵל מִבֶּרְשַׁד וְרַבִּי מֹשֶׁה מִסַּוְורַאן.

בְּמִקְרֶה וְעֵדִים נִכְבָּדִים אֵלּוּ יָעִידוּ לְטוֹבַת הַנֶּאֱשָׁם וְיִשָּׁבְעוּ שֶׁהוּא חַף מִפֶּשַׁע, יְשֻׁחְרַר הַנֶּאֱשָׁם מִיָּדִית, וְיִהְיֶה נָקִי מֵאַשְׁמָה..."
פָּנָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר אֹרוּ. בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ יָדַע אֶת הָאֱמֶת. לֹא עֲלִילַת שָׁוְא טָפְלוּ עָלָיו. הוּא בְּהֶחְלֵט עָבַר עַל הַחֹק בְּיוֹדְעִין. אַךְ אַל לוֹ לִדְאֹג. קְרוֹבָה יְשׁוּעָתוֹ לָבוֹא. סָמוּךְ וּבָטוּחַ הָיָה שֶׁשְּׁנֵי הַצַּדִּיקִים יָחוּסוּ עָלָיו וְיַסְכִּימוּ, בְּאֹרַח יוֹצֵא דֹּפֶן, לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט. 

 
"רַבִּי קָדוֹשׁ," פָּנְתָה אֵשֶׁת הַסּוֹחֵר לְרַבִּי מֹשֶׁה מִסַּוְורַאן, בִּתְחִנָּה נוֹאֶשֶׁת. "הַצֵּל אֶת בַּעֲלִי הַנָּמֵק בַּכֶּלֶא. "גְּזַר דִּין מָוֶת תָּלוּי וְעוֹמֵד נֶגְדּוֹ, אַךְ אִם יָבוֹא כְּבוֹדוֹ לְהָעִיד לְטוֹבַת בַּעֲלִי, יְבֻטְּלוּ כָּל הָאִשּׁוּמִים נֶגְדּוֹ וְהוּא יְשֻׁחְרַר. אָנָּא, עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד וּבוֹא לְהָעִיד בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט!" 

 
בְּכֹבֶד רֹאשׁ שָׁקַל רַבִּי מֹשֶׁה אֶת הַבַּקָּשָׁה. לְהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, וְעוֹד בִּשְׁבוּעָה?! דָּבָר זֶה לֹא עָלָה מֵעוֹלָם עַל דַּעְתּוֹ. מְדֻבָּר בְּאִסּוּר חָמוּר בְּיוֹתֵר. אַךְ מִנֶּגֶד, חַיָּיו שֶׁל יְהוּדִי עוֹמְדִים עַל הַכַּף...

 
לְאַחַר לְבָטִים רַבִּים הִגִּיעַ רַבִּי מֹשֶׁה לִכְלַל הַחְלָטָה. הוּא יֵלֵךְ לְהָעִיד לְטוֹבַת הַסּוֹחֵר. מוּכָן הוּא לְהֵעָנֵשׁ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה בְּכָל חֹמֶר הַדִּין, לְמַעַן הַצָּלַת נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל. 

 
הָאִשָּׁה הַמְּיֻסֶּרֶת לֹא יָדְעָה כֵּיצַד לְהַבִּיעַ אֶת תּוֹדָתָהּ בִּפְנֵי הַצַּדִּיק. דְּמָעוֹת שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב עָלוּ בְּעֵינֶיהָ. עַתָּה נוֹתַר רַק לְגַיֵּס אֶת רַבִּי רְפָאֵל, הָעֵד הַשֵּׁנִי. 

 
מִצְחוֹ שֶׁל רַבִּי רְפָאֵל הָיָה חֲרוּשׁ קְמָטִים. לִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ מִצַּעַר לְשֵׁמַע הַגּוֹרָל הַמַּר הַצָּפוּי לַסּוֹחֵר. כָּעֵת, הִתְבַּקֵּשׁ לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו. הוּא הִתְבַּקֵּשׁ לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. 

 
כָּל יָמָיו הִתְרַחֵק רַבִּי רְפָאֵל מֵאֲבַק שֶׁל שֶׁקֶר כְּמוֹ מֵאֵשׁ. הוּא הִתְפַּרְסֵם כְּאִישׁ אֱמֶת, וְדָרַשׁ מִתַּלְמִידָיו שֶׁיַּעַקְרוּ לַחֲלוּטִין אֶת שְׂרִידֵי הַשֶּׁקֶר מִנַּפְשָׁם, וּלְעוֹלָם לֹא יִסְטוּ מִן הָאֱמֶת כִּמְלוֹא נִימָה. עַתָּה, כַּאֲשֶׁר הוּא זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים הַאִם יֶחְטָא בַּחֵטְא מִמֶּנּוּ נִזְהָר כָּל חַיָּיו? הַאִם יַעֲלֶה שֶׁקֶר גַּס עַל דַּל שְׂפָתָיו? 

 
לְעֵת עֶרֶב הִסְתַּגֵּר רַבִּי רְפָאֵל בְּחַדְרוֹ. מָחָר הוּא מוֹעֵד הַמִּשְׁפָּט. יִבְבוֹת הָאִשָּׁה וְתַחֲנוּנֶיהָ לְהַצִּיל אֶת בַּעֲלָהּ, צִלְצְלוּ בְּאָזְנָיו וְלֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ. 

 
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה עוֹשִׂים??? 

 
יוֹם הַמִּשְׁפָּט הִגִּיעַ. 

 
שֶׁמֶשׁ קָרָה הִפְצִיעָה, לֹא נוֹשֵׂאת עִמָּהּ כָּל בְּשׂוֹרָה. בְּעוֹד מִסְפַּר שָׁעוֹת יִפָּתַח הַמִּשְׁפָּט. רַבִּי רְפָאֵל עֲדַיִן סָפוּן בְּחַדְרוֹ. הַאִם יֵצֵא? הַאִם יָבוֹא לְהָעִיד? 

 

רָץ מְיֻחָד נִשְׁלַח לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי רְפָאֵל. הוֹדָעָה חֲשׁוּבָה וּדְחוּפָה יֵשׁ לוֹ לְהַעֲבִיר אֶל הָרַב. בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת דָּפַק עַל דֶּלֶת הַבַּיִת, וְצִפָּה לַמַּעֲנֶה. 

 
הָרַבָּנִית מִהֲרָה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת. "הַאִם אוּכַל לְדַבֵּר עִם כְּבוֹד הָרַב?" שָׁאַל הַשָּׁלִיחַ. "הַדָּבָר אֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי." הִבְהִיר נֶחְרָצוֹת. 

 
"תּוּכַל לְנַסּוֹת," הָרַבָּנִית הֵרִימָה אֶת יָדֶיהָ בְּיֵאוּשׁ. "כָּל הַלַּיְלָה מִסְתַּגֵּר הוּא בְּחַדְרוֹ וְאֵינוֹ יוֹצֵא. אוּלַי לְךָ הוּא יַעֲנֶה..." 

 
רַבִּי רְפָאֵל לֹא עָנָה. "רַבִּי," זָעַק הַשָּׁלִיחַ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה, "אֵין צֹרֶךְ שֶׁתָּבוֹא לְהָעִיד. הַנֶּאֱשָׁם הוֹדָה בָּאַשְׁמָה..." מֵהַחֶדֶר לֹא הִגִּיעָה כָּל תְּגוּבָה. 

 
כַּאֲשֶׁר פָּתַח הַשָּׁלִיחַ אֶת הַדֶּלֶת, נֶעְתְּקָה נְשִׁימָתוֹ. 

 
רַבִּי רְפָאֵל יָשַׁב עַל כִּסְּאוֹ לְלֹא רוּחַ חַיִּים. בְּמַהֲלַךְ הַלַּיְלָה עָזַב הַצַּדִּיק אֶת עוֹלַם הַשֶּׁקֶר וְהֵשִׁיב אֶת נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה לְיוֹצְרָהּ...