אֱלֹקִים מוֹסֵר לְמֹשֶׁה אֶת דִּינֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַשּׁוֹנִים.
אֱלֹקִים מוֹסֵר לְמֹשֶׁה אֶת דִּינֵי הַקָּרְבָּנוֹת הַשּׁוֹנִים. יֶשְׁנָם קָרְבָּנוֹת הַבָּאִים כִּנְדָבָה, וְיֶשְׁנָם כָּאֵלּוּ שֶׁחוֹבָה עַל הָאָדָם לְהָבִיא כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ הַחֵטְא שֶׁחָטָא.
קָרְבַּן עוֹלָה – נִתָּן לְהָבִיא מִן הַבָּקָר, מֵהַצֹּאן אוֹ מֵהָעוֹף. הַקָּרְבָּן נִשְׂרָף כָּלִיל עַל הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא נוֹתַר מִמֶּנּוּ דָּבָר לַכֹּהֲנִים.
קָרְבַּן שְׁלָמִים – נִתָּן לְהָבִיא מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן. הַקָּרְבָּן נִשְׂרָף בְּחֶלְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת הַיֶּתֶר אוֹכְלִים בַּעַל הַקָּרְבָּן וְהַכֹּהֲנִים.
קָרְבַּן חַטָּאת – מוּבָא מִן הַצֹּאן. הַקָּרְבָּן בָּא לְכַפֵּר עַל חֶטְאוֹ שֶׁל הָאָדָם.
קָרְבַּן אָשָׁם – קָרְבָּן שֶׁבָּא לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים שׁוֹנִים. מוֹעִיל גַּם בְּמִקְרֶה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם סָפֵק הַאִם חָטָא.
קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד – קָרְבַּן כַּפָּרָה. סוּג הַקָּרְבָּן מִשְׁתַּנֶּה לְפִי מַעֲמָדוֹ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל הַחוֹטֵא.
