סָפֵק אִם אֵי מִי יָכֹל הָיָה לְהַבְחִין בְּטִיבָם הָאֲמִתִּי. חָזוּתָם הַחִיצוֹנִית הֵיטִיבָה לְהַסְתִּיר אֶת זָהֳרָם הַפְּנִימִי. הָיוּ אֵלֶּה הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק וְרַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי, שֶׁנִּהֲלוּ מַסַּע 'גָּלוּת' אָרֹךְ, שֶׁנּוֹעַד לְזַכֵּךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ וּלְתַקֵּן אֶת הַפְּגָמִים שֶׁדָּבְקוּ בָּהּ. 

 
עֲמַל הַדֶּרֶךְ הִתִּישׁ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁנַיִם. הֵם מָצְאוּ סֶלַע קָטָן בְּפִנַּת הָרְחוֹב וְהִתְיַשְּׁבוּ עָלָיו כְּדֵי לָפוּשׁ מְעַט. עַד מְהֵרָה מָצְאוּ עַצְמָם מְשׂוֹחֲחִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה נִשְׂגָּבִים, שׁוֹכְחִים עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. 

 

 
הֵדֵי פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל הַבַּנְקַאי הֶעָשִׁיר הִדְהֲדוּ בָּרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ. יָדוֹ אָחֲזָה בְּחָזְקָה בְּתִיקוֹ הַכָּבֵד. מְצַלְצְלִים רַבִּים נָחוּ שָׁם בְּשַׁלְוָה, פְּרִי עִסְקָה מֻצְלַחַת עָלֶיהָ עָמַל חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים. הוּא שִׁחְרֵר פִּזְמוֹן עַלִּיז לַחֲלַל הָאֲוִיר, וּמֹחוֹ דָּהַר בְּחָפְשִׁיּוּת בְּמַסְלוּל הַדִּמְיוֹנוֹת הַוְּרֻדִּים שֶׁהֶרְאוּ לוֹ עָתִיד נוֹצֵץ וּמַזְהִיר. 

 
אֶת הַדִּמְיוֹנוֹת קָטַע נִצְנוּץ מָהִיר שֶׁסִּנְוֵר אֶת עֵינָיו. לַהַב סַכִּין חַד הֻצְמַד לִגְרוֹנוֹ. "אֶת הַתִּיק בְּבַקָּשָׁה," סִנֵּן קוֹל קַר כְּקֶרַח. רְעוּלֵי הַפָּנִים שֶׁהֵגִיחוּ מִן הַחֲשֵׁכָה יָדְעוּ הֵיטֵב אֶת מְלַאכְתָּם. הַבַּנְקַאי הֶהָמוּם הָיָה חֲסַר אוֹנִים. כַּאֲשֶׁר הִתְעַשֵּׁת, כְּבָר הָיוּ הַשּׁוֹדְדִים בְּמֶרְחָק רַב מֵהַמָּקוֹם. 

 
לֹא עָבְרוּ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, וְהָעִיר כֻּלָּהּ סָעֲרָה. הַיְּדִיעָה עַל הַשֹּׁד הַגָּדוֹל הִתְפַּשְּׁטָה בִּמְהִירוּת, וְחוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה גִּשְּׁשׁוּ בַּאֲפֵלָה אַחַר רֶמֶז שֶׁיּוֹבִיל לִלְכִידַת הַפּוֹשְׁעִים. 

 
"מֵידָע חָשׁוּב יֵשׁ בְּיָדִי עַל הַשֹּׁד שֶׁאֵרַע זֶה עַתָּה," הַהֵלֶךְ שֶׁנִּכְנָס אֶל תַּחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הִתְנַשֵּׁם וְהִתְנַשֵּׁף כִּלְאַחַר רִיצָה אֲרֻכָּה. "הַעֲבֵר אוֹתִי מִיָּד לִמְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה." תָּבַע מֵהַפָּקִיד הַזּוּטָר שֶׁהִבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם מְשֻׁעֲמָמוֹת לְהַחְרִיד. 

 
מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה הֻזְעַק אֶל הַמָּקוֹם. "רָאִיתִי אֶת הַשּׁוֹדְדִים בִּמְנוּסָתָם מִזִּירַת הַפֶּשַׁע," דִּוֵּחַ הָאַלְמוֹנִי. "הֵם הִתְיַשְּׁבוּ לָנוּחַ בְּפַאֲתֵי אַחַת הַסִּמְטָאוֹת. מַהֲרוּ, אוּלַי תַּצְלִיחוּ לִתְפֹּס אוֹתָם בְּטֶרֶם יִמָּלְטוּ מֵהַמָּקוֹם." 

 
מְלֻוֶּה בְּחֻלְיַת שׁוֹטְרִים מֻבְחָרִים יָצָא מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה בְּעַצְמוֹ לְפַקֵּחַ עַל מִבְצַע לְכִידַת הַפּוֹשְׁעִים. "הִנֵּה הֵם, שָׁם!" הִצְבִּיעַ הָאִישׁ שֶׁהוֹבִיל אֶת הַשּׁוֹטְרִים. 

 
טַבַּעַת הַשּׁוֹטְרִים הִקִּיפָה אֶת הַשְּׁנַיִם שֶׁכְּלָל לֹא שִׁעֲרוּ לְאֵיזֶה פַּח נָפְלוּ. רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְרַבִּי זוּשָׁא עֲסוּקִים הָיוּ בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה כַּאֲשֶׁר נִכְבְּלוּ בָּאֲזִקִּים. "הֵיכָן הַכֶּסֶף?" תָּבַע מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה לָדַעַת. "אֵיזֶה כֶּסֶף?" תָּלוּ הָאַחִים עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת, וְזָכוּ לִסְטִירָה הֲגוּנָה. 

 
הַמְּפַקֵּד נִעֵר אֶת תַּרְמִילֵיהֶם שֶׁל הָאַחִים וּמָצָא בָּהֶם מִסְפַּר חֲתִיכוֹת שֶׁל לֶחֶם יָבֵשׁ. "הַמְּנֻוָּלִים הִסְפִּיקוּ לְהַטְמִין אֶת הַשָּׁלָל בִּמְקוֹם סֵתֶר," מִלְמֵל הַמְּפַקֵּד בְּכַעַס. "קְחוּ אוֹתָם לְתָא הַמַּעֲצָר," הוֹרָה לְפִקּוּדָיו. "שָׁם הֵם 'יְזַמְּרוּ' 'זְמִירוֹת' אֲחֵרוֹת לְגַמְרֵי..."

 
דֶּלֶת הַבַּרְזֶל נִנְעֲלָה מֵאֲחוֹרֵיהֶם בַּחֲרִיקָה. הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים מָצְאוּ אֶת עַצְמָם בְּתָא כֶּלֶא חָשׁוּךְ וּמְטֻנָּף. שֻׁתְּפֵיהֶם לַתָּא הָיוּ גּוֹיִים גַּסִּים וּמְגֻשָּׁמִים, שֶׁנִּתְפְּסוּ בַּעֲווֹנוֹת כְּבֵדִים. רֵיחַ נוֹרָאִי שָׂרַר בַּתָּא הַצָּפוּף. דְּלִי שֶׁל צְרָכִים עָמַד שָׁם וְהֵפִיץ אֶת צַחֲנָתוֹ הָאֲיֻמָּה בַּתָּא הַמַּחְנִיק. 

פָּנָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְקַדְּרוּ, וְדֹק זָעִיר שֶׁל עַצְבוּת הִתְגַּנֵּב לְעֵינָיו. 

 
"מַה לְּךָ אָחִי הַיָּקָר? מַדּוּעַ תִּתְעַצֵּב אֶל לִבְּךָ?"" שָׁאַל רַבִּי זוּשָׁא אֶת אָחִיו. "הַכֹּל מֵאֵת הַשֵּׁם," נִסָּה לְהָפִיחַ בּוֹ תִּקְוָה, "הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ בְּרַחֲמָיו, יוֹצִיא אוֹתָנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה." 

 
"לֹא עַל כָּךְ אֲנִי מֵצֵר," הִסְבִּיר רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ. "כּוֹאֵב לִי שֶׁאֵינֵנוּ יְכוֹלִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. אָסוּר לִלְמֹד בְּמָקוֹם מְטֻנָּף שֶׁכָּזֶה." 

 
"מַדּוּעַ אָסוּר לִלְמֹד כָּאן?" הֶעֱמִיד רַבִּי זוּשָׁא פְּנֵי תָּם. "מִכֵּיוָן שֶׁהַתּוֹרָה אוֹסֶרֶת עָלֵינוּ לִלְמֹד בְּמָקוֹם מְטֻנָּף." הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ. 

 
"אֲהָהּ!" צָהַל רַבִּי זוּשָׁא בְּחֶדְוָה, "הַתּוֹרָה אוֹסֶרֶת עָלֵינוּ לִלְמֹד כָּאן. אִם כֵּן, אִי-הַלִּמּוּד שֶׁלָּנוּ כָּעֵת הוּא מִצְוָה. בּוֹא אָחִי, נְקַיֵּם אֶת צִוּוּי הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה." 

 
הִנִּיחַ רַבִּי זוּשָׁא יָד עַל כֶּתֶף אָחִיו וְהַשְּׁנַיִם פָּצְחוּ בְּרִקּוּד סוֹחֵף. 

 
הָאֲסִירִים הַגּוֹיִים הִבִּיטוּ עַל הַצֶּמֶד הַמּוּזָר שֶׁפִּזֵּז בְּעֹז סְבִיב דְּלִי הַצְּרָכִים הַמַּצְחִין. רְגָעִים מִסְפָּר צָפוּ בַּמַּחֲזֶה מִשְׁתּוֹמְמִים, וּלְאַחַר מִכֵּן הִצְטָרְפוּ אַף הֵם לַשִּׂמְחָה, וְעוֹדְדוּ אֶת הָאַחִים בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם קְצוּבוֹת. 

 
מְפַקֵּד הַמִּשְׁטָרָה שֶׁנִּכְנַס אֶל הַתָּא לֹא הָיָה שָׂמֵחַ כְּלָל וּכְלָל. "מַה קּוֹרֶה כָּאן?" רָתַח מִזַּעַם. "מַה פֵּשֶׁר הַשִּׂמְחָה?" הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים שְׁקוּעִים הָיוּ בְּרִקּוּדָם סְבִיב הַדְּלִי וְלֹא שָׂמוּ לֵב לַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבָם. 

 
"זֶה הַדְּלִי," נִדֵּב אַחַד הָאֲסִירִים הַגּוֹיִים אֶת הַמֵּידָע. "הֵם רָאוּ אֶת הַדְּלִי וְהִתְחִילוּ לִרְקֹד..." 

 
"הַדְּלִי גּוֹרֵם לָהֶם לְשִׂמְחָה..." עֵינָיו שֶׁל הַמְּפַקֵּד הִצְטַמְצְמוּ בְּרִשְׁעוּת, "אִם כֵּן, אֶקַּח לָהֶם אוֹתוֹ..."