יְהוּדִי שֶׁהִתְנַצֵּר מַגִּיעַ אֶל הָרַב כְּדֵי שֶׁיּוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה עַל חֲטָאָיו הָרַבִּים. הָרַב מוֹרֶה לַמּוּמָר לַחְתֹּךְ כָּרִית שֶׁל נוֹצוֹת וּלְפַזְּרָן בָּרוּחַ. "אִם תַּצְלִיחַ," אוֹמֵר הָרַב לַמּוּמָר, "לֶאֱסֹף בַּחֲזָרָה אֶת כָּל הַנּוֹצוֹת שֶׁהִתְעוֹפְפוּ בָּרוּחַ, תּוּכַל לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה..."
תַּקְצִיר: יְהוּדִי שֶׁהִתְנַצֵּר מַגִּיעַ אֶל הָרַב כְּדֵי שֶׁיּוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה עַל חֲטָאָיו הָרַבִּים. הָרַב מוֹרֶה לַמּוּמָר לַחְתֹּךְ כָּרִית שֶׁל נוֹצוֹת וּלְפַזְּרָן בָּרוּחַ. "אִם תַּצְלִיחַ," אוֹמֵר הָרַב לַמּוּמָר, "לֶאֱסֹף בַּחֲזָרָה אֶת כָּל הַנּוֹצוֹת שֶׁהִתְעוֹפְפוּ בָּרוּחַ, תּוּכַל לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה..." הַמּוּמָר יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב בְּפַחֵי נֶפֶשׁ מִבְּלִי שֶׁקִּבֵּל תִּקּוּן...
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ שֶׁל הָרַב. הוּא הִתְהַפֵּךְ בְּמִטָּתוֹ מִצַּד לְצַד וְלֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם. מַחְשְׁבוֹתָיו יִסְּרוּ אוֹתוֹ וְלֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ. 'כֵּיצַד שִׁלַּחְתִּי יְהוּדִי בּוֹדֵד וּמְיֹאָשׁ מִבֵּיתִי?' הִרְהֵר הָרַב בְּצַעַר, 'כֵּיצַד הִנַּחְתִּי לוֹ לַעֲזֹב מִבְּלִי לִמְצֹא לוֹ תִּקּוּן? הֲלֹא אַף הוּא בֵּן יַקִּיר שֶׁל אָבִינוּ הָרַחוּם, בּוֹרֵא עוֹלָם, לֹא יִתָּכֵן שֶׁשַּׁעֲרֵי הַתְּשׁוּבָה נִנְעֲלוּ בְּפָנָיו. אָסוּר הָיָה לִי לְהָשִׁיב פָּנָיו רֵיקָם...'
שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת הֵצִיקוּ לוֹ הַמַּחְשָׁבוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבַסּוֹף מַלְאַךְ הַשֵּׁנָה הַגּוֹאֵל, וְהִפִּיל תַּרְדֵּמָה עַל הָרַב.
* * *
סֵפֶר קֹדֶשׁ גָּדוֹל פָּתוּחַ לְפָנָיו. הָרַב יוֹשֵׁב בְּמֵצַח חֲרוּשׁ קְמָטִים, שָׁקוּעַ בְּסוּגְיָה סְבוּכָה. לְפֶתַע חָשׁ הוּא בְּנוֹכְחוּת שֶׁל יְצוּרִים נוֹסָפִים בַּחֶדֶר. הִלָּה רוּחָנִית אוֹפֶפֶת אֶת הַמָּקוֹם. אֶת הַיְּצוּרִים לֹא יָכֹל הָרַב לִרְאוֹת, אַךְ קִיּוּמָם מוּחָשִׁי וּבָרוּר עַד
מְאֹד.
"בּוֹא עִמָּנוּ," אוֹמְרִים בְּהֶחְלֵטִיּוּת שְׁנֵי הַיְּצוּרִים שֶׁמִּתְגַּלִּים כְּמַלְאֲכֵי שָׁמַיִם. "לְאָן?" תָּמַהּ הָרַב. "לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה," מַסְבִּירִים הַמַּלְאָכִים, אַף שֶׁאֵין זֶה מִתַּפְקִידָם. "בַּשָּׁמַיִם מִתְקַיֵּם כָּעֵת דִּיּוּן חָשׁוּב. חִיּוּנִי שֶׁתִּהְיֶה נוֹכֵחַ בּוֹ..."
כְּהֶרֶף עַיִן מוֹצֵא הָרַב אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַצֶּדֶק הַשְּׁמֵימִי, בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. הָרַב מְזַהֶה מִיָּד אֶת הַנִּדּוֹן לְמִשְׁפָּט. הֲלֹא הוּא הַמּוּמָר שֶׁהִתְדַּפֵּק אֶמֶשׁ עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ. מַרְאֵהוּ שֶׁל הָאִישׁ שׁוֹנֶה כָּעֵת בְּתַכְלִית מִמַּרְאֵהוּ הָאֻמְלָל וְהַשָּׁבוּר אֶתְמוֹל. פָּנָיו מְאִירוֹת בְּאוֹר רוּחָנִי וְחֵן אֲצִילִי נָסוּךְ עֲלֵיהֶן.
כַּף מֹאזְנַיִם גְּדוֹלָה נִצֶּבֶת בְּבֵית הַדִּין. עַל הַכַּף הַשְּׂמָאלִית מֻנָּח שַׂק שָׁחֹר עָצוּם בְּגָדְלוֹ. הָרַב מַסִּיק כִּי זֶהוּ שַׂק הָעֲבֵרוֹת אוֹתָן עָבַר הַמּוּמָר בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו. עַל הַכַּף הַיְּמָנִית שֶׁל הַמֹּאזְנַיִם מֻנַּחַת כָּרִית מְלֵאָה נוֹצוֹת. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, הַכַּף עִם הַנּוֹצוֹת שׁוֹקֶלֶת כִּמְעַט כְּמוֹ הַכַּף עִם הַשַּׂק הַשָּׁחֹר. שְׁתֵּי כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם מִתְנוֹדְדוֹת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ, מִתְקַשּׁוֹת לְהַגִּיעַ לְהַכְרָעָה בְּרוּרָה.
'מָה אֲנִי עוֹשֶׂה פֹּה?' שָׁאַל הָרַב אֶת עַצְמוֹ, 'מַדּוּעַ הֻזְמַנְתִּי הֵנָּה?'
בּוֹ בָּרֶגַע קִבֵּל הָרַב אֶת הַתְּשׁוּבָה לִתְמִיהָתוֹ. "הַאִם הִנְּךָ מַכִּיר אֶת בַּעַל הַתְּשׁוּבָה הַנִּצָּב כָּאן?" רָעַם קוֹלוֹ שֶׁל אַב בֵּית הַדִּין. "כֵּן," הֵשִׁיב הָרַב. "הַאִם זֶה נָכוֹן," הִמְשִׁיךְ לְהַדְהֵד קוֹלוֹ שֶׁל אַב בֵּית הַדִּין, "שֶׁצִּוִּיתָ עַל יְהוּדִי זֶה לְפַזֵּר אֶת נוֹצוֹת הַכָּרִית לְכָל עֵבֶר?" הָרַב אִשֵּׁר שׁוּב אֶת הַדְּבָרִים וְתָמַהּ לְאָן מוֹבִילוֹת הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ.
"וּבְכֵן," הִמְשִׁיךְ אַב בֵּית הַדִּין, "בַּעַל הַתְּשׁוּבָה הִצְלִיחַ בְּעָמָל רַב לֶאֱסֹף אֶת כָּל הַנּוֹצוֹת שֶׁעָפוּ בָּרוּחַ. נוֹתְרוּ רַק שָׁלוֹשׁ נוֹצוֹת אֲבוּדוֹת."
"הָרַב לֹא הוֹרָה לִי לִסְפֹּר אֶת הַנּוֹצוֹת לִפְנֵי פִּזּוּרָן, לָכֵן לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה נוֹצוֹת עָלַי לֶאֱסֹף," הִצְטַדֵּק בַּעַל הַתְּשׁוּבָה. "אִלּוּ יָדַעְתִּי אֶת מִסְפָּרָן הַמְּדֻיָּק שֶׁל הַנּוֹצוֹת שֶׁהָיוּ בַּכָּרִית, הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּל מַאֲמָץ לְהָשִׁיב אֶת כֻּלָּן עַד הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶן."
"הַאִם נְכוֹנִים דְּבָרָיו?" נִשְׁאַל הָרַב. "כֵּן." עָנָה הָרַב בַּשְּׁלִישִׁית. "אִם כָּךְ," נִתַּן פְּסַק הַדִּין, "הָרַב וּבַעַל הַתְּשׁוּבָה יֵצְאוּ יַחְדָּו לְחַפֵּשׂ אֶת שְׁלֹשׁ הַנּוֹצוֹת הַחֲסֵרוֹת, וּלְהָבִיאָן בִּפְנֵי בֵּית הַדִּין..."
* * *
שְׁטוּף זֵעָה הִתְעוֹרֵר הָרַב מֵחֲלוֹמוֹ הַמּוּזָר. מִיָּד לְאַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שָׁלַח הָרַב לִקְרֹא לַמּוּמָר. מַרְאֵהוּ שֶׁל הַמּוּמָר הָיָה גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי כֵן, אַךְ הָרַב הִתְעַלֵּם מִכָּךְ. הוּא הִבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת וְאוֹהֲבוֹת וְהִזְמִין אוֹתוֹ לָשֶׁבֶת.
"מִשָּׁמַיִם רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתְךָ," אָמַר הָרַב. "סַפֵּר נָא לִי אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים עָשִׂיתָ בְּחַיֶּיךָ!"
לְאַחַר שֶׁאִמֵּץ אֶת זִכְרוֹנוֹ נִזְכַּר הָאִישׁ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב אֶחָד. בְּמִלִּים מְגֻמְגָּמוֹת סִפֵּר לָרַב שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לִמְנֹעַ עֲלִילַת דָּם שֶׁתִּכְנְנוּ הַנּוֹצְרִים לְהַעֲלִיל עַל הַיְּהוּדִים. הַמּוּמָר סִכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת אֶחָיו, וּמֵאָז חָל בּוֹ הַמַּהְפָּךְ עַד שֶׁהֶחְלִיט לָשׁוּב
בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
פָּנָיו שֶׁל הָרַב אֹרוּ. הוּא חִבֵּק אֶת הַיְּהוּדִי בְּחֹם. "כָּרֶגַע מָצָאתִי אֶת הַנּוֹצָה הַחֲסֵרָה. כַּף הַנּוֹצוֹת יוֹרֶדֶת מַטָּה וּמִשְׁקָלָהּ רַב עַד מְאֹד." בַּעַל הַתְּשׁוּבָה הִבִּיט בָּרַב בִּתְמִיהָה, אַךְ הָרַב כִּתְשׁוּבָה הִרְעִיף עַל מִצְחוֹ נְשִׁיקָה שֶׁל חִבָּה. "אַשְׁרֶיךָ, אָח יָקָר, שֶׁזָּכִיתָ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מִלֵּב טָהוֹר וְזַךְ. יְהִי חֶלְקִי עִמְּךָ..."
הָרַב נָתַן לָאִישׁ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, וְהוֹרָה לוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג, כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ תָּשׁוּב לְהָאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת...
