"וּמָה אַתֶּם אוֹמְרִים?" פָּנָה הָרַבִּי לַחֲסִידָיו, "הַאִם צוֹדֵק יַעֲקֹב?" "צוֹדֵק," הִתְפָּרְצָה קְרִיאָה אַדִּירָה מִפִּיּוֹת הַחֲסִידִים. הֵם הֵבִינוּ שֶׁזֶּה עַתָּה פָּסַק הָרַבִּי אֶת דִּינוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וְזִכָּה אוֹתוֹ בַּדִּין.
קִירוֹת הַפֻּנְדָּק עֲגוּמִים הָיוּ כְּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם שֶׁל יוֹשְׁבָיו. עוֹבְרֵי אֹרַח לֹא גָּדְשׁוּ אֶת הַמָּקוֹם, וּתְנוּעָה עֵרָה לֹא הֻרְגְּשָׁה בּוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. יַעֲקֹב, שׂוֹכֵר הַפֻּנְדָּק, וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ כִּמְעַט הַיְּחִידִים שֶׁבָּאוּ בִּשְׁעָרָיו. בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר, יָדַע יַעֲקֹב, יָבוֹא יַעֲקֹב הָאַחֵר - מַשְׂכִּיר הַפֻּנְדָּק, וְיִדְרֹשׁ אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת. אִם לֹא יְשַׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף בַּמּוֹעֵד, יֵאָלֵץ לְפַנּוֹת אֶת הַפֻּנְדָּק.
בַּצַּר לוֹ נָסַע הַשּׂוֹכֵר לְרַבּוֹ, רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין, וְתִנָּה בְּפָנָיו אֶת מַר גּוֹרָלוֹ. רַבִּי יִשְׂרָאֵל נִחֵם אֶת הָאִישׁ, הִרְגִּיעַ אֶת רוּחוֹ הַשְּׁפוּפָה וְהִבְטִיחַ שֶׁהָעִנְיָן יְסֻדַּר.
שָׁלַח רַבִּי יִשְׂרָאֵל לִקְרֹא לְיַעֲקֹב הַמַּשְׂכִּיר. כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ הַלָּה בְּפָנָיו, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הָרַבִּי שֶׁיִּמְחַל עַל חוֹבוֹ שֶׁל הַשּׂוֹכֵר וְיַתִּיר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַחְזִיק בַּפֻּנְדָּק. "כִּדְבָרֶיךָ אֶעֱשֶׂה," קָרָא הַמַּשְׂכִּיר בְּרֹחַב לֵב, "לֹא זוּ בִּלְבַד שֶׁאֲוַתֵּר לוֹ עַל הַחוֹב, אֶלָּא אַף אוֹרִיד אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת לַשָּׁנָה הַקְּרוֹבָה."
"תְּבֹרַךְ מִשָּׁמַיִם!" אָמַר הָרַבִּי לַמַּשְׂכִּיר, אִחֵל לוֹ הַצְלָחָה מְרֻבָּה, וּפָטַר אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם. שָׁנָה חָלְפָה. אֵרוּעֵי הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה חָזְרוּ עַל עַצְמָם בִּמְדֻיָּק. שׁוּב לֹא הָיָה לְיַעֲקֹב הַשּׂוֹכֵר כֶּסֶף לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ, שׁוּב, פָּנָה אֶל רַבּוֹ, וְשׁוּב שִׁכְנֵעַ הָרַבִּי אֶת הַמַּשְׂכִּיר לְוַתֵּר לַשּׂוֹכֵר עַל חוֹבוֹ.
שָׁנָה נוֹסֶפֶת חָלְפָה.
אֵרוּעֵי הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת דּוֹמִים הָיוּ לְאֵרוּעֵי הַשָּׁנָה, אַךְ שִׁנּוּי קָטָן חָל בָּהֶם.
הַפַּעַם, לֹא הוֹעִילוּ כָּל הַפְצָרוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי. הַמַּשְׂכִּיר עָמַד אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ לְהוֹצִיא אֶת יַעֲקֹב הַשּׂוֹכֵר וּבְנֵי בֵּיתוֹ מֵהַפֻּנְדָּק. "שָׁנָה אַחַת וִתַּרְתִּי לוֹ עַל הַחוֹב," טָעַן הַמַּשְׂכִּיר, "שָׁנָה שְׁנִיָּה וִתַּרְתִּי לוֹ. בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית שׁוּב אֵין לוֹ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם. זֶהוּ זֶה! יֵשׁ גְּבוּל לְרַחְמָנוּת! אֲנִי לֹא אָמוּר לְהַחְזִיק אֶת הַשּׂוֹכֵר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עַל חֶשְׁבּוֹנִי. שֶׁיִּמְצָא לְעַצְמוֹ מָקוֹם אַחֵר לִחְיוֹת בּוֹ בְּחִנָּם."
בַּקָּשׁוֹתָיו וְתַחֲנוּנָיו שֶׁל הָרַבִּי נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם אֲטוּמוֹת. "צַר לִי רַבִּי קָדוֹשׁ," קָרָא הַמַּשְׂכִּיר בְּתַקִּיפוּת, "אַךְ הַפַּעַם לֹא אוּכַל לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ. לֹא אֲבַזְבֵּז אֶת מָמוֹנִי לַשָּׁוְא."
* * *
הַמִּשְׁפָּחָה הֵעִיפָה מַבָּט אַחֲרוֹן בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה בֵּיתָם בִּשְׁלֹושׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. הַמִּטַּלְטְלִים הַדַּלִּים שֶׁלִּרְשׁוּתָם הָיוּ צְרוּרִים בִּידֵיהֶם. לְאָן יִפְנוּ עַכְשָׁו? לֹא יָדְעוּ.
יַעֲקֹב הַשּׂוֹכֵר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נָעוּ וְנָדוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. עֲבוֹדָה מְסֻדֶּרֶת לֹא הִצְלִיחַ יַעֲקֹב לִמְצֹא. הַקֹּשִׁי הַמֵּעִיק נָתַן אֶת אוֹתוֹתָיו בְּגוּפוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. הוּא נָפַל לְמִשְׁכָּב וּלְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל סֵבֶל וּמַכְאוֹבִים הֵשִׁיב יַעֲקֹב אֶת נִשְׁמָתוֹ לְיוֹצְרָהּ.
שָׁנִים חָלְפוּ וְגַם יַעֲקֹב הַמַּשְׂכִּיר הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה נִשְׁמָתוֹ לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, שָׁקְלוּ אֶת מַעֲשָׂיו וְאֶת הַנְהָגָתוֹ בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו. אִישׁ תָּם וְיָשָׁר הָיָה יַעֲקֹב. מַעֲשִׂים טוֹבִים הָיוּ לוֹ לָרֹב, אַךְ לְפֶתַע הֵגִיחַ מַלְאָךְ שָׁחֹר וְקִטְרֵג:
"מַעֲשֶׂה נוֹרָא עָשָׂה יַעֲקֹב. הוּא גֵּרֵשׁ יְהוּדִי עָנִי מִפֻּנְדָּקוֹ. כְּתוֹצָאָה מֵהַגֵּרוּשׁ, אִבֵּד הַיְּהוּדִי אֶת פַּרְנָסָתוֹ, וּלְבַסּוֹף אַף שִׁלֵּם עַל כָּךְ בְּחַיָּיו. חֻמְרָתוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה זֶה מַכְרִיעָה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעָשָׂה. יֵשׁ לִשְׁלֹחַ אֶת יַעֲקֹב לְגֵיהִנֹּם עַל מְנָת לְכַפֵּר עַל חֶטְאוֹ הַגָּדוֹל."
"וּמַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לַהֲגָנָתְךָ?" פָּנָה אַב בֵּית הַדִּין אֶל יַעֲקֹב.
"רַבּוֹת עָשִׂיתִי לְמַעַן יַעֲקֹב הַשּׂוֹכֵר," טָעַן יַעֲקֹב, "פַּעֲמַיִם וִתַּרְתִּי לוֹ עַל דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת הַמְּלֵאִים. בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם בָּאתִי לִקְרָאתוֹ. הַאִם הָיִיתִי צָרִיךְ לְוַתֵּר עַל הַכֶּסֶף הַמַּגִּיעַ לִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיַּי? אֵינְכֶם יוֹדְעִים כַּמָּה רַב עֶרְכּוֹ שֶׁל הַכֶּסֶף בָּעוֹלָם-הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ אֲנִי בָּא. אֲבַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה לִפְנֵי נְשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם-הַזֶּה וּמַכִּירִים בְּעֵרֶךְ הַמָּמוֹן, וְהֵם יִפְסְקוּ אֶת דִּינִי."
קִבֵּל אַב בֵּית הַדִּין אֶת דְּבָרָיו שֶׁל יַעֲקֹב, וְהֶעֱבִיר אֶת דִּינוֹ בִּפְנֵי רַבִּי יוֹאֵל סִרְקִישׁ, מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַהִלְכָתִי 'בַּיִת חָדָשׁ', וְרַבִּי יוֹסֵף קַארוֹ מְחַבֵּר הַ'שֻּׁלְחָן עָרוּךְ'.
הַשְּׁנַיִם עִיְּנוּ בַּדָּבָר וְחִיְּבוּ אֶת הָאִישׁ בַּדִּין.
טָעַן שׁוּב יַעֲקֹב: "הַדַּיָּנִים הַנִּכְבָּדִים עָזְבוּ לִפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים אֶת הָעוֹלָם. בַּשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם בְּעוֹלַם הָאֱמֶת, הִסְפִּיקוּ לִשְׁכֹּחַ אֶת עֶרְכּוֹ שֶׁל הַכֶּסֶף בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. אֲבַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת דִּינִי לְרַב שֶׁחַי כָּעֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא יוּכַל לְהַעֲרִיךְ נְכוֹנָה אֶת הַנִּסָּיוֹן שֶׁעָמַדְתִּי בּוֹ, וְלִקְבֹּעַ הַאִם אֲנִי זַכַּאי אוֹ חַיָּב."
דְּבָרָיו שֶׁל יַעֲקֹב הִתְקַבְּלוּ שׁוּב, וּבַשָּׁמַיִם הֻחְלַט לְהַעֲבִיר אֶת הַדִּין לְרַב שֶׁחַי בָּעוֹלָם הַזֶּה.
* * *
אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה סִפֵּר אַדְמוֹ"ר הַ'צֶּמַח צֶדֶק' לַחֲסִידָיו בְּהִתְוַעֲדוּת גְּדוֹלָה שֶׁנֶּעֶרְכָה בַּחֲצֵרוֹ. "לְדַעְתִּי," סִיֵּם הָרַבִּי, "צוֹדֵק יַעֲקֹב בִּדְבָרָיו."
דּוּמִיָּה הִשְׂתָּרְרָה בַּקָּהָל. "וּמָה אַתֶּם אוֹמְרִים?" פָּנָה הָרַבִּי לַחֲסִידָיו, "הַאִם צוֹדֵק יַעֲקֹב?" "צוֹדֵק," הִתְפָּרְצָה קְרִיאָה אַדִּירָה מִפִּיּוֹת הַחֲסִידִים. הֵם הֵבִינוּ שֶׁזֶּה עַתָּה פָּסַק הָרַבִּי אֶת דִּינוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וְזִכָּה אוֹתוֹ בַּדִּין.
