משפטים הינם ציווים שבני האדם מסוגלים להבין גם בשכלם את הסיבה, ואפילו היו חושבים על מצווה שכזו גם בלי התורה. פרשתנו נקראת דווקא משפטים, והיא מתחילה במספר מצוות הנכללות בגדר של משפטים.
בשבוע שעבר קראנו את פרשת יתרו, בה סופר כיצד בני ישראל קיבלו את התורה למרגלות הר סיני.
את שתי הדברות הראשונות הם שמעו ישירות מפי הקב"ה, אך הם לא יכלו לעמוד בעוצמת הגילוי, ולכן ביקשו ממשה רבינו לקבל את התורה עבורם.
עד לפרשתנו, אנו מוצאים בתורה רק מספר מצומצם מאוד של מצוות, מתחיל מהמצווה לקדש את החודשים, הציווי לשמור שבת ועוד.
בפרשת משפטים ניתנות לנו מספר מצוות נוספות.
ישנם שלושה סוגים של מצות: משפטים - שהינם ציווים שבני האדם מסוגלים להבין גם בשכלם את הסיבה, ואפילו היו חושבים על מצווה שכזו גם בלי התורה.
חוקים - מדובר במצוות שלולא התורה לא היינו חושבים עליהם, וגם כיום אין לנו שום דרך להבין בשכלנו את הטעם שמאחרי מצוות אלו (לדוגמא כל המושגים של טומאה וטהרה). אלו הם חוקים שהקב"ה נתן לבני ישראל.
הסוג השלישי הוא עדות - שהינם מצוות שלא היינו חושבים עליהם בעצמנו, אך לאחר הציווי מהקב"ה אנו יכולים לנסות ולהבין את הטעם והסיבה. לדוגמא שמירת שבת או השמירה על חג הפסח מועד יציאתנו מארץ מצרים.
פרשתנו נקראת דווקא משפטים, והיא מתחילה במספר מצוות הנכללות בגדר של משפטים.
בעליה הראשונה אנו מקבלים מספר מצוות הקשורות לעבדות, חיוב הבעל לאשתו בנושאים של אוכל, ביגוד וחיובי אישות, וכן דינים של חטיפת ילדים ודיני הורג נפש בשוגג ובמזיד.
בעליה השניה מצווה אותנו התורה את הדינים של תקיפה ופגיעה. כאן אנו מוצאים את הפסוק המפורסם "עין תחת עין, שן תחת שן". כאן אנו קוראים גם את הדינים על שור נגח, בור שהושאר ללא השגחה וכן דיני ההתגוננות כאשר גנב פורץ לבית.
בעליה השלישית ישנם דינים של היזק כספי, כישוף וכן עבודת אלילים. כמו כן אנו מצווים שלא להתאכזר לגרים לאלמנות וליתומים, וכן שלא לתת הלוואות בריבית ליהודי אחר.
בעליה הרביעית ישנם הדינים על חילול הקודש, הדינים של פדיון בן בכור וכן של פטר חמור. כמו כן אנו מצווים לשמור כשרות וכן האיסור להגיש דיווח כוזב ודינים נוספים הקשורים לדין ומשפט. התורה גם מצווה שבמקרה בו נראה את חמור שונאנו רובץ תחת משאו - עלינו לעזור לו, וכן אם נראה בהמת שונאנו שנאבדה לו - עלינו להשיבה לו.
בעליה החמישית ממשיכה התורה עם מצוות הדין והמשפט ובהם האיסור לקחת שוחד, כיון שהשוחד יעוור עיני חכמים. כאן אנו קוראים גם על מצוות השמיטה, לפיה עלינו לעבוד בשדה במשך שש שנים, ובשנה השביעית לנוח ולתת לשדה גם לנוח.
התורה גם אוסרת עלינו להזכיר שמות של אלוהים אחרים. רש"י מצין שזה כולל גם איסור לתת הדרכה ברחוב על ידי הזכרת כנסיות כציוני דרך.
כאן מקומם של שלושת החגים: פסח, שבועות וסוכות.
נאסר עלינו לבשל בשר בחלב. רש"י מציין כי האיסור נכפל בתורה שלוש פעמים ללמדנו שלושה דברים: איסור אכילה, איסור בישול ואיסור הנאה.
בעליה השישית, לאחר שהתורה מסיימת עם כל המשפטים, ה' אומר כי הוא מתכונן לשלוח מלאך לפני העם שיביא אותם לארץ אותה הכין עבורם. על העם לשמוע בקולו, וכך ה' ילחם באויביהם של עם ישראל. כאשר בני ישראל יקבלו את הארץ המובטחת, עליהם לזכור שלא להשתחוות לאלילים של יושבי הארץ, אלא להרוס את הפסילים ובזכות כך יברך אותם ה' ויסיר מהם כל מחלה.
בעליה השביעית ה' ממשיך להבטיח לבני ישראל שבאם יילכו בדרך התורה והמצוות לא יהיה בהם עקר ועקרה, וה' יאריך את ימיהם. ה' אף ילחם את מלחמתם עוד קודם שיגיעו לארץ כדי להבריח את האויבים.
משה רבינו הקריב קרבנות, והוא היזה מהדם על העם, והיה זה דם ברית - בדומה לדם ברית המילה. בסיום הפרשה ה' קורא למשה להר על מנת לתת לו את שני לוחות הברית. משה עולה להר סיני ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה.
