עֵינַיִם מְבֹהָלוֹת הִתְרוֹמְמוּ אֶל הַשָּׁמַיִם בִּתְחִנָּה נוֹאֶשֶׁת. אִם לֹא יִתְחוֹלֵל נֵס, יִפְשֹׁט נְחִיל הָאַרְבֶּה עַל כָּל הַצּוֹמֵחַ, מִבְּלִי לְהוֹתִיר מִמֶּנּוּ שָׂרִיד וּפָלִיט. תּוֹשָׁבֵי צְפַת, לְעֻמַּת זֹאת, יִשָּׁאֲרוּ רְעֵבִים לְלֶחֶם לְלֹא מְקוֹר מִחְיָה.
עָנָן שָׁחֹר כָּבֵד הִסְתִּיר אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. לֶעָנָן הָיוּ חַיִּים מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵלּוּ אִיְּמוּ עַל חַיֵּיהֶם תּוֹשָׁבֵי צְפַת וּסְבִיבוֹתֶיהָ. צָבָא אַדִּיר שֶׁל אַרְבֶּה הָלַךְ וְהִתְקָרֵב.
עֵינַיִם מְבֹהָלוֹת הִתְרוֹמְמוּ אֶל הַשָּׁמַיִם בִּתְחִנָּה נוֹאֶשֶׁת. אִם לֹא יִתְחוֹלֵל נֵס, יִפְשֹׁט נְחִיל הָאַרְבֶּה עַל כָּל הַצּוֹמֵחַ, מִבְּלִי לְהוֹתִיר מִמֶּנּוּ שָׂרִיד וּפָלִיט. תּוֹשָׁבֵי צְפַת, לְעֻמַּת זֹאת, יִשָּׁאֲרוּ רְעֵבִים לְלֶחֶם לְלֹא מְקוֹר מִחְיָה.
שְׁעָתַיִם לִפְנֵי כֵן יָשַׁב רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, בְּחֶבְרַת תַּלְמִידָיו, וְדָרַשׁ בִּפְנֵיהֶם סִתְרֵי תּוֹרָה וְרָזֵי קַבָּלָה עֲמֻקִּים. לְפֶתַע הִשְׁתַּתֵּק הָאֲרִ"י וּפָנָיו הִתְקַדְּרוּ בִּדְאָגָה עֲמֻקָּה. "זֶה עַתָּה," סִפֵּר לְתַלְמִידָיו, "גִּלּוּ לִי מִשָּׁמַיִם שֶׁמַּכַּת אַרְבֶּה תָּבוֹא עַל הָעִיר צְפַת. בְּעוֹד שָׁעוֹת מִסְפָּר, יְכַלֶּה אַרְבֶּה כְּחוֹל הַיָּם אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וּפְרִי הָאֲדָמָה, וְיוֹתִיר אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר לְלֹא מָזוֹן וּמִחְיָה."
נֶחְרְדוּ הַתַּלְמִידִים אֶל לִבָּם. "מַדּוּעַ מַגִּיעָה לָנוּ גְּזֵרָה כֹּה קָשָׁה?" שָׁאֲלוּ אֶת רַבָּם. "כָּל זֹאת," הֵשִׁיב הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, "בָּא עָלֵינוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, תַּלְמִיד הֶחָכָם הֶעָנִי הַמִּתְגּוֹרֵר בְּעִירֵנוּ. רַבִּי יַעֲקֹב יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וּמִתְרַעֵם עַל מַר גּוֹרָלוֹ. קִטְרוּג נוֹרָא הִתְעוֹרֵר עַל יוֹשְׁבֵי הָעִיר שֶׁהוֹתִירוּ אוֹתוֹ רָעֵב לַלֶּחֶם, וְלֹא דָּאֲגוּ לְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרוֹ. "וְעַתָּה," הֵאִיץ הָאֲרִ"י בְּתַלְמִידָיו, "יֵשׁ לְהִזְדָּרֵז וּלְפַיְּסוֹ. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִתְרֹם סְכוּם שֶׁל כֶּסֶף אוֹתוֹ נִמְסֹר לִידֵי רַבִּי יַעֲקֹב. אוּלַי בְּכָךְ נִמְנַע אֶת הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה שֶׁעוֹמֶדֶת לִנְחֹת עָלֵינוּ."
קִבְּצוּ הַתַּלְמִידִים סְכוּם הָגוּן, וּמָסְרוּ אוֹתוֹ לְיַד רַבָּם. "קַח אֶת הַכֶּסֶף," הוֹרָה הָאֲרִ"י לְתַלְמִידוֹ רַבִּי יִצְחָק כֹּהֵן, "וּמַהֵר לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב." בֵּין הַסִּמְטָאוֹת סָבַב רַבִּי יִצְחָק כֹּהֵן, עַד אֲשֶׁר מָצָא אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב. לֹא קָשֶׁה הָיָה לְאַתֵּר אֶת הַבַּיִת. בִּכְיוֹ הָרָם שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב נִשְׁמַע מִמֶּנּוּ לְמֵרָחוֹק.
רַבִּי יִצְחָק כֹּהֵן נִכְנַס אֶל הַבַּיִת וְלִבּוֹ נִצְבַּט לְמַרְאֵה הַדַּלּוּת שֶׁשָּׂרְרָה בּוֹ. חוּץ מִמֶּנָּה לֹא הָיָה בַּבַּיִת דָּבָר. אֲפִלּוּ לֹא רָהִיט פָּשׁוּט. עַל הָרִצְפָּה יָשַׁב רַבִּי יַעֲקֹב וְעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת. "מַדּוּעַ נִגְזַר עָלַי לִחְיוֹת בְּעֹנִי כָּזֶה?" קָבַל מָרוֹת. "לֶחֶם, כְּבָר אֵין בַּנִּמְצָא זֶה יָמִים מִסְפָּר, וְעַכְשָׁו אֲפִלּוּ מַיִם אֵין לִי. כַּד הַחֶרֶס שֶׁבּוֹ מִלֵּאתִי מַיִם עֲבוּר כָּל הַשָּׁבוּעַ נִשְׁבַּר, וְאֵין יָדִי מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת חָדָשׁ. מַה חֶטְאִי וּמַה פִּשְׁעִי בְּעֶטְיוֹ אֲנִי סוֹבֵל כָּל כָּךְ? הַאִם אֲנִי הָרָשָׁע הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ?"
תַּלְמִידוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י נִדְהַם לִרְאוֹת עַד כַּמָּה צָדְקוּ דְּבָרָיו שֶׁל רַבּוֹ, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הָיְתָה בָּהֶם. הוּא הוֹשִׁיט לֶעָנִי אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף שֶׁבְּיָדוֹ, וְהֵחֵל לְנַחֵם אוֹתוֹ. "הַשֵּׁם שָׁמַע לִתְפִלָּתְךָ!" אָמַר לוֹ בְּרַכּוּת, "מֵעַתָּה, נִדְאַג לְכָל מַחְסוֹרְךָ, וְלֹא תֵּדַע עוֹד רָעָב לְעוֹלָם. אַךְ אָנָּא," בִּקֵּשׁ רַבִּי יִצְחָק, "אַל יִתְרַעֵם כְּבוֹדוֹ עַל הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא. יֵשׁ לְהִזָּהֵר וְלִשְׁקֹל הֵיטֵב כָּל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מֵהַפֶּה. כְּלָיָה נִגְזְרָה עַל יוֹשְׁבֵי צְפַת בְּעִקְּבוֹת הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ."
"כְּלָיָה?!" הִשְׁתּוֹמֵם רַבִּי יַעֲקֹב. רַבִּי יִצְחָק הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב וְסִפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר הִתְרַחֵשׁ בְּמַהֲלַךְ שִׁעוּרוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י זְמַן קָצָר קֹדֶם לָכֵן. "אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ מַה מְּסֻגָּלוֹת מִלּוֹתַי לְחוֹלֵל, לֹא הָיִיתִי מַעֲלֶה אוֹתָן אֲפִלּוּ בְּמַחְשַׁבְתִּי," קָרָא רַבִּי יַעֲקֹב בְּלֵב נוֹקֵף. הוּא הוֹדָה בְּרֶגֶשׁ לְרַבִּי יִצְחָק עַל הַתְּמִיכָה שֶׁנָּתַן לוֹ, וְהִבְטִיחַ שֶׁלֹּא יִתְלוֹנֵן יוֹתֵר עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
שָׁב רַבִּי יִצְחָק אֶל רַבּוֹ הַמֻּקָּף בְּתַלְמִידָיו, וְדִוֵּחַ כִּי עָשָׂה אֶת שְׁלִיחוּתוֹ נֶאֱמָנָה. פָּנָיו שֶׁל הָאֲרִ"י נָהֲרוּ בְּשִׂמְחָה. "הַגְּזֵרָה הִתְבַּטְּלָה, תּוֹדָה לָאֵ-ל. נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדֵנוּ." שְׁקוּעִים הָיוּ הָרַב וְתַלְמִידָיו בְּלִמּוּד סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וּפִתְאוֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם זִמְזוּם מַחְרִישׁ אָזְנַיִם. נְחִיל עָצוּם שֶׁל אַרְבֶּה הִתְקָרֵב בִּמְהִירוּת, מַאֲפִיל עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.
"רַבֵּנוּ, הַאִם לֹא הִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה?" חָשְׁשׁוּ הַתַּלְמִידִים. "אַל לָכֶם לִדְאֹג." הִרְגִּיעַ אוֹתָם הָאֲרִ"י וְסֵבֶר פָּנָיו נוֹתַר שָׁלֵו וְרָגוּעַ. "הָאַרְבֶּה לֹא יַגִּיעַ לִגְבוּלֵנוּ וְלֹא יָסֵב כָּל נֶזֶק. הָבָה נַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדֵנוּ."
כַּאֲשֶׁר כִּלָּה אֶת דְּבָרָיו הֵחֵלָּה לִנְשֹׁב רוּחַ חֲזָקָה. הָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת עֲנַן הָאַרְבֶּה וְהֵטִילָה אוֹתוֹ אֶל הַיָּם. מֵאוֹתוֹ יוֹם הִשְׁגִּיחוּ יוֹשְׁבֵי צְפַת עַל רַבִּי יַעֲקֹב בְּעַיִן פְּקוּחָה, וּמִהֲרוּ לְמַלֵּא אֶת כָּל מַחְסוֹרוֹ בְּיָד רְחָבָה.