אם פרעה היה יכול לשוב בתשובה, אפילו אחרי הכבדת ליבו על ידי אלוקים - כמה כוח יש לכל יהודי, שנשמתו היא חלק אלו-ה ממעל! בכל רגע הוא יכול להחליט ולשנות דרך לטוב.
בצהרי השבת שעברה נכנסה מטיילת לבית חב"ד, ופנתה: שאלה לי ולחברי על הפרשה, התוכלו לענות לי?
והיא שואלת שאלה גדולה וממש במקום. חכמי ישראל וכל המפרשים אכן מתיחסים אליה:
אלוקים מקשה את ליבו של פרעה שלא ישחרר את עם ישראל ממצרים ובהמשך הוא מכה בו על כך. זה נשמע ממש לא פייר...
והתשובה: עקרון הבחירה החופשית הוא אכן אבן יסוד באמונה היהודית. במכות הראשונות, פרעה קיבל חירות ובחירה חופשית ככל בני האדם. הוא, באחריות אנושית מלאה, בחר להרע - וחטף מכות בהתאם.
בשלב מסוים, לקראת המכה השמינית, ה' מודיע מראש למשה, שפרעה לא ישמע בקולו, כי "אני הכבדתי את לבו".
בנקודה הזו בעצם השתנו כללי המשחק. לא עוד בחירה חופשית, שיש לכל אדם באשר הוא אדם. כאן עלה פרעה על שלב חדש: אלוקים מעניש אותו בנטילת הבחירה החופשית.
יש כאן מידה כנגד מידה: "מי ה' אשר אשמע בקולו?!" הוא התנשא, והקב"ה מראה לו, שאפילו בחירה חופשית, שיש לכל בן אנוש, אין לו.
ועדיין יש מקום לשאול:
או קיי, פרעה קיבל עונש הוגן בלקיחת הבחירה שלו. אבל אם הוא מחוסר בחירה - למה משה בכלל מתרה בו הפעם? וגם - כעת, בלי יכולת בחירה, איזה מקום יש להענשתו?
בתניא, ספר היסוד של החסידות, מוסבר, שאף מי שנענש בעונש החמור של לקיחת כוח הבחירה, "אם דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו".
גם במצב הקריטי הזה, תחת עונש כה כבד של לקיחת הזכות האנושית הבסיסית לבחירה, לו פרעה היה מתחזק ונלחם על בחירה בטוב, היה יכול לעשות תשובה ולמנוע מעצמו מכות נוספות!
צריך "לחיות עם הזמן", אמר מייסד חסידות חב"ד, וזה אומר שכל אחד חייב לחיות את הפרשה בכאן ובעכשיו שלו.
אם פרעה היה יכול לשוב בתשובה, אפילו אחרי הכבדת ליבו על ידי אלוקים - כמה כוח יש לכל יהודי, שנשמתו היא חלק אלו-ה ממעל! בכל רגע הוא יכול להחליט ולשנות דרך לטוב.
יש מצב.
חופשי חופשי.
