כל עוד לא באה הגאולה האמיתית והשלמה אנו נמצאים בגלות שמכונה "גלות אדום". הסיבה לכינוי היא כי את חורבן הבית השני, שפתח את הגלות הנוכחית, חוללה מלכות רומי שבאה מבני אדום.
 
בסיום פרשת השבוע מנויים ראשי השלטון של אדום לדורותיהם, וביניהם מוזכרים "אלוף מגדיאל" ו"אלוף עירם". על פי חז"ל, רומזים השמות מגדיאל ועירם לשני שלבים ותקופות בגלות אדום:
 
'מגדיאל' מתייחס לתקופה הראשונה של גלות אדום – התקופה בה התפשטה מלכות רומי בכל העולם תוך שהיא מתגדלת, מתגברת ומקשה על בני ישראל לקיים את רצון הבורא. וכמו שנאמר במדרש: "מגדיאל – מתגדל על כל א-ל".
 
על 'עירם' נאמר במדרש: "למה נקרא שמו עירם? שהוא עתיד לערום תסווריות (אוצרות) למלך המשיח". מדובר אפוא על תקופה הסמוכה לימות המשיח, במהלכה לא רק שמלכות רומי תחדל לשעבד את עם ישראל ולהפריע להם לקיים תורה ומצוות, אלא אף תעזור ותסייע להם בדרך לכינון מלכות המשיח.
 
בכך מובן גם הקשר של הפרשה להפטרה, בה מנבא עובדיה: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והייתה לה' המלוכה". מבני עשו – אדום – יצאה מלכות רומי, שבמשך תקופה ארוכה גרמה לשעבוד וקושי רוחני וגשמי. אך בסוף הגלות הם יסייעו כך ש"על גבם" יעלו מושיעים ותתגלה מלכות הקדוש-ברוך-הוא במלוא הדרה.