נרות חנוכה מספרים לנו. צריך רק להקשיב ולהתבונן.
נרות חנוכה מספרים לנו. צריך רק להתבונן. לפניכם לקט מקוצר של "סיפורי נרות" מתוך תורתו של הרבי מליובביץ' מלך המשיח.
מנורת המקדש היתה בת 7 נרות. החנוכיה היא בת 8 נרות.
המקדש נכבש ונטמא הנרות לא הודלקו במנורה למשך זמן מסוים. דווקא בגלל שהיתה 'ירידה', מוסיפים עתה עוד נר, עוד אור.
כך אצל כל אחד מאיתנו, דווקא אחרי ירידה יש צורך - ויש גם כוח - לעלות עוד יותר.
ביום הראשון הדלקנו נר אחד. זה היה יפה וטוב. אבל יום נוסף עבר, קבלנו עוד זמן וכוח. עכשיו, נר אחד אין בו עוד די, ומדליקים כבר שני נרות. ביום השלישי שני נרות כבר לא יספיקו וכן הלאה. הכלל הוא ש"מוסיפין בקודש" - בקדושה ובטוב צריך תמיד להתקדם. ועל זה אומר הפתגם החסידי:
וכי משום שהטוב הוא טוב, אין הטוב יותר, טוב יותר?
"סורה חושך הלאה שחור" שרנו בגן. את נר חנוכה מדליקים "משתשקע חמה", כי דווקא כשיש חושך, זה המקום והזמן להוסיף אור.
אתה נתקל באטימות, בשנאה, ברע, בחושך, אז כדאי שתזכור את האימרה של הרבי הקודם לבית חב"ד: "חושך – אין מגרשים במקלות"... את הרע לא מגרשים על ידי מלחמה.
אור אחד קטן, שאתה עצמך תדליק - וכבר אין עוד חושך...
ומעט אור דוחה הרבה מן החושך...
חנוכה הוא חג של שמונה ימים. הטבע נברא על ידי הבורא בשבעה ימים. העבודה הלאה עם הבריאה - להרים את העולם הזה לאלוקים - זהו כבר תפקידו של היהודי. על ידי קיום תורה ומצוות הוא עושה בעולם "דירה" - מקום מגורים לשכינה.
זהו המספר שמונה - האחד שמעל הטבע: הכח של האדם לפעול שלימות בבריאה שיצר אלוקים.
את נר חנוכה מדליק יהודי "על פתח ביתו מבחוץ", להאיר גם לכל הסביבה. הבריאה הראשונה שברא ה' היא אור: "ויאמר אלוקים יהי אור". התפקיד של יהודי הוא להאיר את העולם. לא רק את עצמו, אלא בכל אשר סביבו יורגש אור אלוקי, שכל העולם יכיר, שהוא בריאה אלוקית, ויתנהג אז בהתאם. אז יהיה זה עולם מואר, מלא בטוב ושלום אמיתי, בגשמיות וברוחניות.
