בתי ישראל יוצפו השבוע בהרבה אור. אורם של נרות החנוכה יזרח – ויזכיר לנו, כמדי שנה, את הנסים הגדולים שחולל הקדוש-ברוך-הוא לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
 
חנוכיות תדלקנה גם בבתי הכנסת, בבתי עסקים ובמקומות ציבוריים. הרעיון הוא כלשון חז"ל 'פרסומי ניסא' – פרסום הנס, בתרגום מילולי מארמית. במשך השבוע של חג החנוכה עלינו לפרסם קבל עם ועולם על ניצחון החשמונאים על היוונים, ועל נס פך השמן, וזאת אנו עושים על ידי הדלקת הנרות. מציבים בכל מקום חנוכייה מאירה, ובמקומות המתאימים – חנוכיות גדולות, אפילו ענקיות – וכך מגדילים את מסע הפרסום של החג.
                                                         *
 
מה בעצם הרעיון שבמסע הפרסום הזה? האם הקדוש-ברוך-הוא זקוק שנהפוך ליחצנים שלו?
 
התשובה היא שאנחנו אלה שצריכים לכך. לנו יש מטרה לחזור ולפרסם את נס החנוכה – כי בכך אנו מעצימים בעצמנו את התחושה הבריאה של הכרת הטוב, של הנכונות להגיד תודה. "להודות ולהלל לשמך הגדול", כפי שאנו אומרים בתפילה שלאחר ההדלקה וגם בכל תפילה במשך החג. 
 
אמירת התודה היא בעצם ביטוי של אמונה. אנו מודים לקדוש-ברוך-הוא על ניצחון החשמונאים, כי אנו מאמינים שהוא זה שחולל את הניצחונות הבלתי אפשריים בדרך הטבע. אנו מודים לו על מציאת פך השמן הטהור, כי אנו יודעים שבלעדיו לא היה נמצא הפך, ומעט השמן שבו לא היה מספיק לשמונה ימים.
 
והאמונה היא סוד הכוח שלנו. לא רק הכוח לשרוד בזמנים קשים, אלא גם הכוח להתמודד נכון עם מה שמזמנים לנו החיים בעתות של שגרה. החיים מטבעם מטולאים במהמורות שונות, לעתים קטנות ולעתים גדולות, ועם אמונה מצליחים לעבור על פניהן הרבה יותר טוב.
 
זהו אפוא האינטרס שלנו במסע הפרסום של חנוכה (מעבר לעצם העובדה שבכך אנו מקיימים מצווה) – פשוט להתמלא ולהתחזק באמונה. הפרסום וההודיה על הנסים ממלאים באמונה ובהכרה שהקדוש-ברוך-הוא אוהב אותנו, וההכרה הזו מובילה לחיים נכונים – ומאושרים.
 
                                                         *
 
רבים מאתנו חוו בחייהם מאורעות שזכאים בהחלט לתואר נסים. אם זו הצלה מתאונה בלתי נמנעת, או הירפאות מהירה במיוחד ממחלה קשה, שנחשבות בפירוש לנסים.
 
חשוב לדעת להכיר לקדוש-ברוך-הוא תודה על כל נס שהוא ובעצם לא רק על נסים. גם התזמונים שהוא מתזמן למעננו וההצלחות הקטנות שהוא מסובב לפתחנו, גם הם ראויים להודיה. לכך אנו מתכוונים במילים "על נסיך שבכל יום עמנו", אותן אומרים בתפילות שלוש פעמים ביום. ופרסום הנסים הוא אחת הדרכים המומלצות על ידי חכמינו ז"ל להודיה. כמו נרות החנוכה, שעמם אנו מפרסמים – ומודים.
 
במיוחד בתקופתנו זו – התקופה שעל סף הגאולה השלמה – חשוב לפרסם ולהודות על כל מה שנעשה עמנו. ואם כבר מדברים על נסים בתקופה הנוכחית, אי-אפשר שלא להזכיר את התופעה המופלאה של התשובות שמקבלים דרך 'איגרות קודש': אנשים שוטחים שאלות ובקשות בכתב, מכניסים את מכתביהם לבין דפיו של כרך כלשהו מה'איגרות קודש'  – סדרה המכילה אלפים ממכתביו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – ובאורח מדהים מוצאים בעמודים החופפים למכתבם תשובות מכוונות וברכות שמחוללות נפלאות.
 
בתלמוד מסופר, כי כבר היו ימים שחשב הקדוש-ברוך-הוא להביא את הגאולה, ורק מפני שלא הודו לו כראוי על נסים – הוא נדחה הקץ. אנחנו כמובן לא רוצים לחזור על טעות כזו. לפיכך נפרסם ונודה לבורא בכל דרך אפשרית, וכך נזכה תכף ומיד לימי האור האמיתיים – ימי הגאולה השלמה.