המצווה המרכזית של חג הסוכות היא לשבת בסוכה ולאכול ולשתות בה. וכמו שנאמר: "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג, מב). לאכילה בסוכה ישנה זיקה עמוקה לאחד מייעודי הגאולה האמיתית והשלמה: "עתיד הקדוש-ברוך-הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לוויתן, שנאמר "התמלא בשוכות עורו" (איוב מ, לא)".
 
ברם, חשוב להדגיש כי הישיבה בסוכת העור המופלאה לא תהיה דווקא בחג הסוכות ובכלל לא נקיים עמה את מצוות הסוכה, משום שההלכה מחייבת ישיבה מתחת לסכך מן הצומח. סוכת הלווייתן תהיה ביטוי להתגלות אלוקית מופלאה שתאפוף את כל עם ישראל ("ועמך כולם צדיקים") בזמן הגאולה. על סוכה זו אומר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, כי היא כבר מוכנה ועומדת להתגלות ממש בכל רגע.
 
מצווה אחרת של חג הסוכות היא נטילת ארבעת המינים. מן התורה, יש לקיים מצווה זו רק ביום הראשון של החג (כמו שנאמר "ולקחתם לכך ביום הראשון" (ויקרא כג, מ)), מלבד מקום אחד בעולם בו מקיימים את המצווה בכל השבוע – בבית-המקדש (כמו שנאמר בהמשך הפסוק "ושמחתם (עם המינים) לפני השם אלוקיכם שבעת ימים"). הרמב"ם סבור כי ירושלים נכללת בהגדרה "לפני השם אלוקיכם" ולדעתו בכל העיר מקיימים את המצווה בכל ימי החג.
 
מאז חורבן בית המקדש אנו נוהגים כתקנת רבן יוחנן בן זכאי לקיים את מצוות ארבעת המינים בכל ימי החג בכל מקום, זכר לבית המקדש. אולם רק בימות החול. בשבת נמנעים מנטילת ארבעת המינים, שמא יבואו בטעות לטלטלם ברשות הרבים.
 
בגאולה האמיתית והשלמה נחזור לקיים את המצווה כמתכונתה המקורית. כולנו ניטול את המינים ביום הראשון וגם כשהוא יחול בשבת, משום שבזמן הגאולה לא יהיה שום חשש שניכשל בעברה מכל סוג שהוא. ובבית המקדש בלבד (ולדעת הרמב"ם בכל העיר ירושלים) ייטלו את המינים בכל שבעת ימי החג.
 

מקורות: תלמוד בבלי סוכה מא, א ושם בפירוש רש"י ובפירוש המשניות לרמב"ם. בבא בתרא עה, א. הלכות לולב לרמב"ם פרק ז הלכות יג-יח. ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה קסח, קסט. התוועדויות תשמ"ג חלק ראשון עמוד 204 ושיחות-קודש תשנ"ב חלק א עמוד 22 ואילך ועמוד 138 ואילך.