"אתם נצבים היום לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם  שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם כל איש ישראל"
 
כמובן וכרגיל, אין דבר מקרי וברור שקריאת פרשת ניצבים לפני ראש השנה היא פתיח והנחיה לקראת ראש השנה.
הזוהר, ספר היסוד של הקבלה מסביר:

"היום" זהו ראש השנה.
 
בפסוק הפותח של הפרשה טמונה כל ההכנה לחג:
 
"אתם"- עם ישראל

"ניצבים" – עומדים בעמידה איתנה ביהדות בלי להתבלבל ממה שקורה מסביב
 
איך יש לעם הזה כוח להיות "ניצבים"?
 
הנה התשובה:

"כולכם"- כשיש קשר בין כולכם מתגלה התוקף של העם.
 
אבל איך עושים את זה?

לפעמים נראה שאין מצב לאחדות. זה מרוקאי וזו פולניה, זה דוס וזה שינקינאי, זה כיפה סרוגה וזה שטריימל וזה בכלל עם כיפה שקופה. הלבוש שונה, הדעות שונות, הקודים שונים. נראה שאין בכלל מצב לאהוב באמת כל יהודי.
 
לכן ממשיך הפסוק ואומר:

"לפני ה' אלוקיכם" – הקשר עם ה' ורק הוא גורם לאחדות אמיתית. כשאדם חושב על עצמו- הוא מרגיש נפרד מחבריו. אבל כשיהודי מסתכל על הקשר שלו עם הבורא- שם הוא מגלה את הנשמה, את החלק אלו-ק ממעל, בה כולם דומים, כולם שווים.

(באדיבות: חב"ד הודו)