כב חשון התשפ"ה (23.11.2024)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.



|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » יום הכיפורים » מבט לעומק


לב הקשר הרוחני
צום יום-הכיפורים מאחד חלקים רחבים מאוד מהעם. ליום המחילה והסליחה שמורה תודעה עמוקה בלב כל העם, וגם אלה שבמשך כל השנה לא כל כך מזדהים עם האמונה שמפעמת בקרבם – משתדלים ביום זה לצום, להתנתק משהו מהחומריות ולהתעלות.

טו אב התש"ע (26.07.2010)

חב"ד
צום יום-הכיפורים מאחד חלקים רחבים מאוד מהעם. ליום המחילה והסליחה שמורה תודעה עמוקה בלב כל העם, וגם אלה שבמשך כל השנה לא כל כך מזדהים עם האמונה שמפעמת בקרבם – משתדלים ביום זה לצום, להתנתק משהו מהחומריות ולהתעלות.
 
אלה שמשמרים קצת יותר מהמסורת לא רק צמים, אלא גם מגיעים לבית-הכנסת לתפילות. החלק הבולט ביותר בתפילות היום מוקדש לבקשות סליחה על החטאים שנכשלנו בהם במשך השנה. אולם בתפילה אחת – תפילת מוסף – בולט יותר מוטיב אחר. במהלך תפילה זו מגולל בפירוט רב סדר העבודה של הכוהן הגדול בבית-המקדש ביום הכיפורים, שגולת הכותרת היא כניסתו לקודש-הקדשים. פעולה שהותרה רק לו ורק בו ביום.
                                                 *
 
מי שהתוודע מן המקורות לסדרי העבודה בבית-המקדש יודע כי גם בחגים נוספים היה שם סדר יום מרתק. אבל באף חג איננו מתארים זאת בתפילות. מזכירים בתמציתיות את קרבנות היום ותו לא. רק בתפילות יום-הכיפורים נמצא תיאור פרטני ומדוקדק של עבודת הקודש.
 
גם בזמן שבית-המקדש היה קיים התייחסו עם ישראל למה שקורה שם ביום-הכיפורים ברצינות מיוחדת במינה. חז"ל מתארים, כי עם שחר התמלא בית-המקדש בקהל רב, שבמשך יותר משתים-עשרה שעות (!) עמד בדממה וצפה בחרדת-קודש בעבודת הכוהן הגדול.
 
אפשר אולי להסביר את היחס והחרדה המיוחדים על-פי משל מלב האדם: הלב הוא משאבת החיים ותמיד חשוב לנו כי יתפקד כראוי, אך אי-אפשר לומר כי כל הזמן אנו חרדים לגורלו. אולם מי שלבו נחשף לטיפול – בפירוש חרד לגורלו. גם אם לא ידועה לו שום תקלה בתפקוד לבו – עצם החשיפה הלא שגרתית מעוררת אצלו חששות טבעיים.
 
הנמשל הוא – קודש-הקודשים, שם נמצא לב הקשר של הקדוש-ברוך-הוא עם עם ישראל. המקום בו בחר הקדוש-ברוך-הוא להשרות בינינו את שכינתו. בכל השנה, מתפקד הקשר הרוחני בסתר, סמוי מאין רואים. אך ביום-הכיפורים נחשף הקשר כביכול לטיפול. עבודת הכוהן הגדול במשך היום ובמיוחד בתוך קודש-הקודשים מיועדת לשמר ואף להיטיב ולהדק את הקשר, ואין פלא אפוא שהיו חרדים להצלחת העבודה, כי היא השפיעה על עתידו של הקשר.
 
                                                 *
 
זו אפוא גם הסיבה ליחס המיוחד שנשמר בעם ישראל עד היום ליום-הכיפורים. במודע או שלא במודע חשים יהודים בשגב של היום, בעצמתו הרוחנית הייחודית שנובעת מכך שהקדוש-ברוך-הוא חושף בו את הקשר שלו עמנו יותר מאשר בכל השנה, כפי שאנו מתעדים זאת בתפילה – וזה מה שמניע אנשים לשמור את מצוות היום יותר ממצוות אחרות. זו העילה לחרדת-הקודש שאופפת אותנו ביום זה יותר מאשר בכל יום אחר.
 
האמת היא, שלא רק הכוהן הגדול בעבודתו משפיע על הקשר הרוחני שלנו עם הבורא. לכולנו יש השפעה גדולה על הקשר הזה. אחד הכינויים שקיבלנו מהקדוש-ברוך-הוא הוא "ממלכת כוהנים", ולא סתם כוהנים אלא כוהנים גדולים, כפי שמובא במפרשי המקרא. כי במובן מסוים, כל אחד מאתנו משתווה אל הכוהן הגדול, בכך שמעשיו יכולים להיטיב את הקשר של כלל ישראל עם הבורא, ממש כמו עבודת הכוהן הגדול.
 
כשם שלעבודת הכוהן הגדול ביום-הכיפורים יש משקל מיוחד – כך גם למעשינו ביום-הכיפורים יש משקל מיוחד. החרטה והחזרה בתשובה ביום זה משפיעות הרבה יותר מאשר בכל יום, ורב כוחן לפעול לפני הקדוש-ברוך-הוא להביא לנו את הגאולה השלמה, את התגלותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ואת בניין בית-המקדש השלישי, שבקודש-הקודשים שבו תשרה השכינה לנצח.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter