טו אב התש"פ (05.08.2020)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




הפלא יתגלה
אות אחת בלבד מבדילה בין "גולה" ו"גאולה" – 'א'. שם האות 'א' הוא – 'אלף', וכאשר הופכים את סדר האותיות של 'אלף' מקבלים 'פלא'. זהו אכן אחד החידושים המהותיים של הגאולה על הגולה: בגאולה יתגלה הרובד המופלא ביותר בתורה ודרכו תיחשף מהותה ועצמותה של הנוכחות האלוקית בבריאה.



|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » ימי בין המיצרים


בנין בית המקדש: "מה יצא לי מזה?"

בית המקדש, הקרבת הקרבנות על מזבחו אינם 'סמלים לאומיים' גרידא; בית המקדש והעבודה בו ע"י כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם יוצרים וגורמים את  ההיפך המוחלט של 'הסתר פנים' – אדרבה, ה'עבודה' בבית המקדש ממשיכה ומביאה לגילוי שכינה ול"יאר ה' פניו" אלינו. 


הרב דוד מאיר דרוקמן רבה של קרית מוצקין
א אב התש"ע (12.07.2010)

"מה יצא לי מזה" זוהי בעידננו שאלת השאלות...

תקופת  'בין המצרים', הינם ימים של צער וחורבן על חורבן בית המקדש, ימים של כמיהה וציפיה לבניינו, זמן  שבו עוסקים במיוחד רבים בלימוד הלכות בית הבחירה, בבחינת "ונשלמה פרים" שפתינו, וכפי שמספר המדרש את אשר אמר השי"ת לנביא יחזקאל שבזכות התעסקות בלימוד צורת הבית, ייחשב לנו הדבר כאילו היינו  עסוקים בפועל ממש בבניינו, ובכך, גם בזמן הגלות והחורבן - מקיימים את המצוה  הנצחית של "ועשו לי מקדש".

הבה נשים ונניח את דברים 'על השולחן'; אכן ובאמת, "מה יצא לי-לנו מבניית בית המקדש"?

והתשובה לכך:

נאמר בפסוק: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". מאי פשר התיאור האידילי "היינו כחולמים"?

הפירוש הפשוט כי בעת 'שיבת ציון' ע"י גואל צדק, פשוט נזכה ל"כחולמים" כלומר, נזכה לחוות וחזות בחלומות שמתגשמים!

אבל אדמו"ר הזקן 'בעל התניא' בספרו 'לקוטי תורה' רוח אחרת עמו; הוא – זי"ע מפרש את הקשר בין החלום לעידן הגאולה באופן שונה; בתקופת ערב הגאולה יהיה המצב של יהודי, הדיאגנוזה למחלתו של היהודי יקראו לה בשם 'חלום'. בחלום הלילה , יכול אתה להימצא בעת ובעונה אחת גם בירושלים וגם באנטארטיקה, בסוריה וברוסיה בבת אחת. בחלום יכולים 2 הפכים לדור בכפיפה אחת. וזה בדיוק מה שקורה ומתרחש, לא אחת,  בקרבנו כיום. יכולים  אנו לומר בכוונה עצומה 'וידוי' – 'אשמנו בגדנו', ועובר לעשייתן ממש, מבלי לחוש בקונפליקט שבין מוצא פינו זה עתה, לבין מה שאנחנו מתכננים לעשות  -  לתכנן עוד עבירה, ואפילו לעשותה בפועל. כאן הצהרנו "הריני מקבל עלי מצות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך'" וכאן הבנאדם  כבר  מתכנן האיך  'לתחמן' את הזולת.

בקצור: 'גלות' משמעותה לא רק משהו פיזי בכך ש"גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו", במובן הגיאוגרפי (אף שאף זה בהחלט חלק בלתי נפרד מהגלות) אלא המושג "גלות" כמוהו כחלום; חוסר פרופורציות, חוסר מידתיות בצורה קיצונית.

בחלום כאילו הכל חי, אבל בעצם אין זה אלא דמיון בעלמא. בזמן הגלות – כאילו אנו מתפללים, כאילו לומדים כדבעי למהוי, וגם, כאילו  (ובשפה העכשווית: 'יעאני') עצמאיים וריבוניים לעצמנו מבחינה מדינית – אבל כל זאת אינה אלא פנטזיה. 

ב'גלות' הלזו – 'חוגגים' הקצוות וההפכים; מחד גיסא, המונים החוזרים לדרך ישראל סבא, ומאידך, המציאות שכבר בלתי ניתן לעגמת נפשנו  לטשטשה – עונת 'השלכת' הבאה לידי בתופעת  ה'נושרים' גם ממשפחות אפרתים ומכובדים, ואיך לך כמעט בית אשר אין שם... וכו',  ירחם ה'.
 
ה"כולו זכאי" שבדורנו הולך ומתחזק, אבל גם ה"כולו חייב" מהסיטרא דשמאלא לא טומן כלל ידו בצלחת. הוא שהגדיר בעל התניא; בעידן העיקבתא דמשיחא מתקיים ה"היינו כחולמים", בחינת חלום הנושא את כל ההפכים וכל האבסורדים.
 
פנטזיה זה טוב ומצויין באופן ארעי וזמני בכדי לברוח ולהתנתק לרגע ממציאות מרה ועגמומית בדוגמת לגימת ה'טיפה המרה' המשכרת וגם משקרת, אבל בסופו של דבר, מדובר בלא יותר מאשליה-חלום  שטבעו וסופו במקרים רבים להתפוצץ ולהתנפץ עם על הכאב  הכרוך בדבר.
 
המציאות ההזויה הלזו, סיבה אחת ומרכזית לה, והיא; ה"ואנכי הסתר אסתיר פני", השי"ת מסתיר פניו מאיתנו, ודי רק בכך בכדי לחיות בעולם של שקר, וגם כפועל יוצא מאותה הסתרת פנים  - לספוג ל"ע צרות וטרגדיות (ומי שאמר לעולמו די – יאמר סוכ"ס לצרותינו די!). 

בית המקדש, הקרבת הקרבנות על מזבחו אינם 'סמלים לאומיים' גרידא; בית המקדש והעבודה בו ע"י כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם יוצרים וגורמים את  ההיפך המוחלט של 'הסתר פנים' – אדרבה, ה'עבודה' בבית המקדש ממשיכה ומביאה לגילוי שכינה ול"יאר ה' פניו" אלינו.

יתירה מזו: בקודש הקדשים של בית המקדש התגלתה תדיר המדריגה האלוקית הגבוהה והאבסולוטית ביותר (בסגנון הקבלה והחסידות: גילוי עצמותו ומהותו ית' כאשר ה'בלי גבול' וה'גבול' משמשים כאחד) וכל זה מתרחש כאן בעולם הזה הגשמי בבנין אבנים גשמי  – "בין שני בדי הארון". מבית זה – הייתה  יוצאת "אורה לכל ישראל", וכשיש אורה לכללות ישראל, פירוש הדברים שאין חושך, ובהסתלקות והתנדפות החושך -  גם המוח והלב מתחילים להאיר באור אלוקי, והמצוות שאנו מקיימים כבר אינן, כמו עד כה, מכוח האנרציה וכמצות אנשים מלומדה  - אלא הופכות הן ל'אבנים טובות' המאירות. 

האור מסלק את החושך, ובהעדרו של החושך במילא  מתקיימת נבואת הנביא "ונס יגון ואנחה", כשהאור האלוקי מאיר בעולם משמעות הדבר שנחשפת האמת, ואו-אז מתגלית לעין כל, וכל אפסי ארץ רואים ומשתכנעים ברוממותו של עם ישראל, ועד כדי כך מגיעים הדברים, שעל מלך המשיח, זה גואל הצדק הבונה את בית המקדש, אומר דוד המלך, שהוא ישלוט בכל העולם כולו – "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו".   אומות העולם יכניעו את עצמם לקודש ישראל, ארצו ובית מקדשו וכדברי הנביא: "ונהרו אליו כל הגויים". 

זהו ה"מה שיצא לי ולנו" מבנין המקדש אליו אנו מייחלים במיוחד בתקופה זו. כשנזכה בחסדי ה' בקרוב ממש למשיח צדקנו ולגאולה שלימה שאין אחריה גלות, הרי, כלשון הרמב"ם "המעדנים יהיו מצויים כעפר", כן, בהחלט; "נוכל לקנות עם זה במכולת ",  וב'מכולת' הלזו אכן לא יחסר כל.

אגב, ושלא תהיה טעות: מטרתה של אותה 'מכולת' כדברי הרמב"ם בסוף ספרו ה'יד החזקה' היא - אך כדי שנוכל להגות בתורה, ולקיים רצון ה' ללא הפרעות ומניעות, שאז יחושו הכל שהעונג הרוחני רק הוא העונג האמיתי ואין בלתו.
 
יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו שיהפכו ימים אלה ע"י גואל צדק, לששון ולשמחה לכל בית ישראל, בבנין אריאל ובגאולת ישראל, ובעגלא דידן!




שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter